מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (רביעי) דוח, ובו ביקורת שערך משרד מבקר המדינה בחודשים האחרונים במגוון נושאים מערכתיים חשובים הנוגעים לציבור.
על רקע האירועים הביטחוניים במבצע "שומר החומות" והעימותים הרבים ברחבי הארץ בין ערבים ליהוים, המבקר כותב בדוח כי ברוב הרשויות אין מענה מספק לטיפול בנפגעי חרדה מקרב תושביהן וכלל לא גובשה אסטרטגיה לאומית בנושא. על אף החיוניות של הטיפול בנפגעי החרדה בישראל, מספר מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים בשעת חירום צומצם בשליש בשנים האחרונות.
בדוח הועלו ממצאים שונים לגבי התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים, הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון, הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים כלליים ושיקום אסירים בישראל.
"סוגיית הפשיעה בחברה הערבית מעסיקה את החברה הישראלית זה כ-20 שנה, ועל אף פעולות שננקטו המצב הולך ומחמיר", הדגיש המבקר את נושא האלימות בקרב ערביי ישראל, והוסיף כי "חובתם של הגופים המבוקרים היא לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה, כדי לקדם את השירות הציבורי בישראל, ובכך לשפר את איכות החיים והסביבה של תושבי ישראל". אלה עיקרי הממצאים בדוח.
המדינה מזניחה את נפגעי החרדה ולרשויות אין מענה טיפולי
"הטיפול בנפגעי חרדה חיוני ביותר להחזרת יכולת התמודדותם של הנפגעים במקרים שבהם התגובה אינה חולפת והם אינם מסוגלים לחזור לשגרת יומם, וכן למניעת הפרעות ממושכות וחמורות יותר", כותב המבקר בדו"ח.
על אף החיוניות של הטיפול בנפגעי החרדה בישראל, מספר מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים בשעת חירום צומצם בשליש בשנים האחרונות - מ-75 אתרים ל-50 מרפאות, הפרוסות ב-30 רשויות מקומיות מתוך כלל 257 הרשויות. על כך נכתב בדו"ח כי "עולה החשש כי לא ניתן יהיה לתת מענה הולם לנפגעי חרדה בשעת חירום בשאר 227 הרשויות המקומיות".
זאת ועוד, ב-50 המרפאות הקיימות "ניכר מחסור בכוח אדם לטיפול בחירום, בעיקר ברופאים פסיכיאטרים". עוד עולה מהדו"ח כי במחוזות צפון וחיפה המונים כ-2.2 מיליון תושבים, פועלות 11 מרפאות לשעת חירום, ובמחוז דרום המונה 1.4 מיליון תושבים יפעלו 7 מרפאות ממוגנות בלבד.
"בשנים האחרונות אומנם החלו תהליכים מקיפים לקביעת אסטרטגיה לאומית ליצירת חוסן חברתי ולפריסת מרכזי חוסן בכל רחבי הארץ, אך תהליכים אלו טרם הושלמו, ולא גובשה אסטרטגיה לאומית בנושא", נכתב.
בעקבות זאת, חלק מהרשויות המקומיות פועלות להשלמת מענים מקומיים מטעמן לטובת תושביהן, ולגיוס מקורות כספיים להקמת מענים אלו. כך למשל, חלק מהרשויות בצפון פועלות למתן פתרונות מקומיים, לרבות המשך הפעלת אתרי טיפול ייעודיים בתחומן.
לכתבה המלאה
הפשיעה בחברה הערבית מתעצמת ולמשטרה אין כיוון לטיפול בנושא
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מותח ביקורת נוקבת בסוגיית התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים. הוא מוצא כי מאז 2018, אז פרסם דו"ח תחת כותרת זו, הפשיעה בחברה הערבית הלכה והתעצמה עוד יותר. כך, מביקורת מעקב שנערכה בחודשים מאי עד אוקטובר 2020 במשרד לבט"פ במשטרת ישראל ובצה"ל.
באוכלוסייה הלא-ערבית יש מאז שנת 2016 ירידה בשיעור המקרים שבהם בוצע רצח באמצעות נשק חם, ואילו בחברה הערבית חלה עלייה עקיבה של עד 24%. בשנת 2019 הגיע השיעור ל-78% מכלל מקרי הרצח. נתוני שנת 2020 בנוגע לאירועי ירי ולקורבנות רצח, מציגים תמונה לפיהם המגמה נמשכת: בשנה זו אירעו 10,874 אירועי ירי בכל הארץ - עלייה של כ-18% משנת 2019. עוד עלה כי מספר הנרצחים מהחברה הערבית בשנת 2020 הגיע ל-106, עלייה של כ-12% משנת 2019.
"בנתונים אלה יש כדי ללמד על השפעת הזמינות של האמל"ח על הפשיעה בחברה הערבית ועל הצורך בצמצומה באופן משמעותי לצורך התמודדות עם הפשיעה החמורה", קובע המבקר. הוא ממליץ למשטרה כי תבצע "בחינה מעמיקה" של תוצאות תוכנית החומש שהסתיימה, תשלים תהליך של "הפקת לקחים" ותכריע מה אופי התוכנית הנכון. "מומלץ כי המשטרה תפעל להצבת יעדים מדידים להפחתת אירועי הירי בכלל התחנות ביישובי החברה הערבית, ותבחן את ההיערכות בתחנות בנושא בהיבטי כוח אדם ואמצעים טכנולוגיים", קובע מבקר המדינה.
לכתבה המלאה
הרשויות חוששות להכריז על מונופולים בתחום המזון והמחירים גבוהים ביחס לעולם
בחלוף עשור מהמחאה החברתית של 2011 שהחלה כ"מחאת הקוטג'" מחיר המזון בישראל עדיין גבוהים מאוד בהשוואה בינלאומית, קיימים חסמים מבניים המקשים על הורדת מחירי המזון ועל קידום התחרות בענף ו"הרשויות לא עושות די בנושא". כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום בנושא הריכוזית בענף המזון.
לפי הדוח, מחירי המזון והמשקאות בישראל היו גבוהים בכ-37% בממוצע בהשוואה למדינות ה-OECD ובכ-51% יחסית למדינות האיחוד האירופי בשנת 2017. הפער הבולט ביותר הוא במחירי חלב, גבינה וביצים - מוצרים אלו היו גבוהים ב-79% וב-100% בהתאמה בהשוואה למחירים במדינות ה-OECD. פער זה אף גדל משנת 2011 ב-28%.
מבקר המדינה ממליץ, בין היתר, לרשות התחרות להשתמש בכלים שהעניק לה המחוקק בהתאם לצורך לשם הסרת חסמים לקידום התחרות בענף המזון והורדת יוקר המחיה בישראל, כמו הכרזה על מונופולין וקבוצת ריכוז ומתן הוראות במקרים מתאימים, כדי לרסן את כוחם.
"ההתמודדות עם יוקר המחיה בענף המזון והצריכה מחייבת את ממשלת ישראל לפעול לצמצום השפעתם של מונופולין וקבוצות ריכוז, לקידום התחרות במשק ולהפחתת החסמים על ייבוא מוצרים", כותב המבקר.
לכתבה המלאה
ניהול לקוי מוביל לזמני המתנה ארוכים לניתוחים בישראל
דוח מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על האופן שבו מופעלים חדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים, אשר מביא להיווצרות של "צווארי בקבוק", הגורמים להתארכות התורים לניתוחים שלהם. על פי הדוח, זמני ההמתנה בישראל ארוכים מהמקובל בארה"ב ובאירופה.
בסוף 2019 היו 458 עמדות ניתוח בכל בתי החולים בישראל, תוספת של 25 עמדות מ-2017, מועד פרסום דוח מבקר המדינה הקודם. מספר שעות הפעלת חדרי הניתוח בימי חול הוא 7 עד 7.5 שעות בבתי חולים כלליים בישראל. העלות של חדר ניתוח מגיעה ל-2,000 שקלים, שיעור ניצולת חדרי הניתוח הפעילים בבתי החולים הממשלתיים ה"קטנים" בשעות אחר הצהריים נע בין 17-50% בלבד. 53% ממתינים לניתוחים בבתי החולים של כללית, "ללא תור" עתידי, למעלה משנה, וישנם רק 9.9 מרדימים על כל 100 אלף נפש, שיעור נמוך יחסית לשאר המדינות המפותחות.
"חדרי הניתוח על צוותיהם הם משאב תשתיתי יקר ערך, שזמינותו ומוכנותו משפיעות על חיי אדם ואיכותם, לכן יש חשיבות רבה לניהולם הנכון ולניצולת אופטימלית", קובע המבקר.
בדוח הקודם נמצא כי למשרד הבריאות אין מידע מלא ואמין על הניצולת והתפוקות של חדרי הניתוח, והדבר פוגע ביכולתו למלא את תפקידו כגורם המפקח. בביקורת המעקב עלה כי משרד הבריאות הקים ועדה כזו לקראת סיום הביקורת הנוכחית, בספטמבר 2020.
בבתי החולים שנבדקו לא חל שינוי בשיטת שיבוץ הניתוחים ובאופן הפיקוח על המחלקות לצורך מיצוי מלוא הפוטנציאל הקיים, המשרד גם טרם הגדיר יעד לניצולת חדרי הניתוח בבתי החולים הממשלתיים.
לכתבה המלאה
50% ממנהלי בתי הספר לא עומדים בדרישות הסף
שנת הקורונה הוכיחה מעל לכל ספק את חשיבותם של מנהלי בתי הספר במערכת החינוך. אלא שבפועל הליכי המינוי וההכשרה לתפקיד רגיש זה לוקים בחסר. "המינויים בפועל של מי שלא עומדים בדרישות הסף וללא פרסום המשרה הפנויה הפכו למחצית מהמינויים של מנהלים במערכת החינוך הרשמית", כך קובע מבקר המדינה בדוח העוסק בדרכי מינוי והכשרת מנהלי בתי הספר.
מסקנה נוספת שעולה מהדו"ח היא שמנהלי בתי הספר בישראל הם מנהלים רק בתואר, אך סמכויותיהם מוגבלות במידה רבה. מעבר לכך, במקום להתמקד בתכניות החינוך, הם עסוקים בהליכים בירוקרטיים מרובים, מתמודדים עם עומס רב, ותפקידם אינו מתגמל מספיק. שיעור הנשירה בקרב מנהלים חדשים הינו גבוה, אך משרד החינוך לא מפיק לקחים מכך.
"לתפקודם ולאיכותם של מנהלים יש השפעה מכרעת על התנהלות בתי הספר, על הישגי תלמידיהם ועל מערכת החינוך בכללותה", נכתב בדו"ח מבקר המדינה. דרך המלך למינוי מנהלי בתי הספר היא באמצעות הליך מכרזי המאפשר התמודדות שוויונית ותחרותית בין מועמדים העונים על דרישות הסף. בנסיבות ייחודיות, מוסבר בדוח, ניתן למנות מנהל במינוי בפועל לשנה אחת ללא עמידה בתנאי הסף.
לכתבה המלאה
רוב האסירים משוחררים ללא טיפול ושיקום בכלא ובקהילה
מרבית האסירים משוחררים ללא טיפול מתאים ושיקום בכלא ובקהילה, תקציבים שהוקצו לשיקום לא מנוצלים ומחלקות טיפול בבתי הסוהר מאוכלסות באופן חלקי - כך עולה מדו"ח המבקר המתפרסם היום (שני) ובוחן את פעילות שב"ס והרשות לשיקום האסיר (רש"א) בנוגע לשיקום אסירים. בין היתר מציין המבקר כי כ-57% מהצרכים הטיפוליים שהוגדרו לאסירים כלואים בשנים 2017 עד 2019 לא קיבלו מענה על ידי שב"ס, וכי רק כ-22% מהאסירים ששוחררו בחמש השנים האחרונות חויבו בשיקום או פיקוח בקהילה.
המבקר מתמקד בין היתר באסירים הכלואים לזמן קצר של עד השנה, וזאת משום שאחד הנימוקים להיעדר טיפולים ושיקום במאסר הוא משך הזמן המינימלי הנדרש על פי שב"ס. מהדו"ח עולה כי 79% מהאסירים לא השתתפו כלל בפעולות שיקום, ופחות מ-2% מהם השתתפו בפעילות הכנה לקרת שחרור במהלך ריצוי עונשם. "נתונים אלה מעידים על פער ממשי בין תפיסת שב"ס לבין פעילותו בתחום הכנת שפוטים למאסרים קצרים לקראת שחרורם", כתב המבקר. ביטוי לכך ניתן לראות גם בקרב אסירים בגין עבירות אלימות במשפחה. לפי הדו"ח 37% מהכלואים בגין עבירות אלה לא טופלו כלל במסגרות השיקום של שב"ס בתחום זה.
לכתבה המלאה