דוח מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על האופן שבו מופעלים חדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים, אשר מביא להיווצרות של "צווארי בקבוק", הגורמים להתארכות התורים לניתוחים שלהם. על פי הדוח, זמני ההמתנה בישראל ארוכים מהמקובל בארה"ב ובאירופה.
בסוף 2019 היו 458 עמדות ניתוח בכל בתי החולים בישראל, תוספת של 25 עמדות מ-2017, מועד פרסום דוח מבקר המדינה הקודם. מספר שעות הפעלת חדרי הניתוח בימי חול הוא 7 עד 7.5 שעות בבתי חולים כלליים בישראל. העלות של חדר ניתוח מגיעה ל-2,000 שקלים, שיעור ניצולת חדרי הניתוח הפעילים בבתי החולים הממשלתיים ה"קטנים" בשעות אחר הצהריים נע בין 17-50% בלבד. 53% ממתינים לניתוחים בבתי החולים של כללית, "ללא תור" עתידי, למעלה משנה, וישנם רק 9.9 מרדימים על כל 100 אלף נפש, שיעור נמוך יחסית לשאר המדינות המפותחות.
"חדרי הניתוח על צוותיהם הם משאב תשתיתי יקר ערך, שזמינותו ומוכנותו משפיעות על חיי אדם ואיכותם, לכן יש חשיבות רבה לניהולם הנכון ולניצולת אופטימלית", קובע המבקר.
בדוח הקודם נמצא כי למשרד הבריאות אין מידע מלא ואמין על הניצולת והתפוקות של חדרי הניתוח, והדבר פוגע ביכולתו למלא את תפקידו כגורם המפקח. בביקורת המעקב עלה כי משרד הבריאות הקים ועדה כזו לקראת סיום הביקורת הנוכחית, בספטמבר 2020.
בבתי החולים שנבדקו - וולפסון, נהריה ובילינסון - עלה כי מידת היעילות של הקצאת חדרי הניתוח למחלקות, התכנון בפועל של הניתוחים וניטור הביצוע של הניתוחים לעומת התכנון, לקו בחסר, הן בשל היעדר מערכת תומכת תהליך (בחלק מבתי החולים הפעולות האמורות מתבצעות באופן ידני) והן בשל היעדר מדיניות של משרד הבריאות לאופן ההקצאה, לתכנון ולניצולת חדרי הניתוח הרצויה. בביקורת המעקב עלה כי משרד הבריאות לא הטמיע מערכת ייעודית בבתי החולים.
בבתי החולים שנבדקו לא חל שינוי בשיטת שיבוץ הניתוחים ובאופן הפיקוח על המחלקות לצורך מיצוי מלוא הפוטנציאל הקיים, המשרד גם טרם הגדיר יעד לניצולת חדרי הניתוח בבתי החולים הממשלתיים.
בדוח המבקר עולה מערכת BI (מערכת לבינה עסקית) שבנה המשרד עבור בתי החולים הממשלתיים כוללת לבחינת מדד של ביטול הניתוחים אינו בשימוש בשל ההבדלים בין בתי החולים מבחינת תהליכי העבודה וכן מבחינת שיטות הרישום והקידוד של העילות לביטול ניתוחים. בנוסף, המשרד גם לא מחייב את בתי החולים הממשלתיים לתעד ביטולים.
גם בבתי החולים של כללית לא היה מדד לביטולי ניתוחים. עם זאת, הכללית בנתה שני מדדים לביטול ניתוחים - מדד ביטול ניתוחים ביום הניתוח ומדד ביטול ניתוחים ביוזמת בית החולים - ומודדת באמצעותם את בתי החולים שלה. ממדידותיה עלה שיעור ממוצע של 11.9% ו-13.4% בהתאמה בכל בתי החולים שלה ב-2019.
בביקורת המעקב נבדק גם ניצולת חדרי ניתוח בשעות אחר הצוהריים והערב, ממנו עלה כי בבתי החולים הממשלתיים הקטנים פועלים בשעות אלו רק 17% עד 50% מחדרי הניתוח. למשל בנהריה מפעילים אחר-הצהריים בין שניים לשלושה חדרי ניתוח מתוך 12 חדרים; בברזילי באשקלון - שלושה מתוך עשרה חדרי ניתוח, בבני ציון שלושה חדרים מתוך שישה, ובפוריה בטבריה שניים מתוך שבעה חדרי ניתוח. בבתיה"ח של הכללית עיקר הפעילות בשעות אחר הצוהריים היא דחופה, וחדרי הניתוח כמעט אינם מופעלים בהם.
53% ממתינים ללא תור בבתי החולים של כללית
המבקר בדק גם את ההמתנה ואריכות התורים לניתוחים. מהשוואת זמני המתנה של חמישה סוגי ניתוחים עולה שונות רבה בזמני ההמתנה בין בתי החולים ולעיתים גם בתוך בית החולים עצמו. כמו כן, ישנם בתי חולים שבהם זמן ההמתנה למרבית הניתוחים שנבדקו הוא גבוה או גבוה למדי. בבתי החולים של כללית המצב אף גרוע יותר, כאשר שיעור הממתינים ללא תור בכל בתי החולים שלה היה כמעט כפול - 53%.
הדוח ביקש גם את תופסת כוח האדם בחדרי הניתוח. בדוח הקודם עלה כי בשנת 2010 שיעור הרופאים המרדימים היה 0.078 לאלף נפש. ב-2011 נקבע להקצות 27.5 תקנים של רופאים מרדימים לבתי החולים, אך משרדי הבריאות והאוצר לא הקצו תוספת זו.
בביקורת המעקב עלה כי מאז ההסכם משנת 1996 ועד אמצע שנת 2020, תקינת אחיות חדר הניתוח בישראל לא עודכנה. כמו כן עלה ששיעור הרופאים המרדימים בישראל נמוך ממדינות רבות אחרות בעולם הנחשבות למדינות מפותחות.