מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מותח ביקורת נוקבת בסוגיית התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים. הוא מוצא כי מאז 2018, אז פרסם דו"ח תחת כותרת זו, הפשיעה בחברה הערבית הלכה והתעצמה עוד יותר. כך, מביקורת מעקב שנערכה בחודשים מאי עד אוקטובר 2020 במשרד לבט"פ במשטרת ישראל ובצה"ל ושאותה מפרסם המבקר היום (רביעי).
באוכלוסייה הלא-ערבית יש מאז שנת 2016 ירידה בשיעור המקרים שבהם בוצע רצח באמצעות נשק חם, ואילו בחברה הערבית חלה עלייה עקיבה של עד 24%. בשנת 2019 הגיע השיעור ל-78% מכלל מקרי הרצח. נתוני שנת 2020 בנוגע לאירועי ירי ולקורבנות רצח, מציגים תמונה לפיהם המגמה נמשכת: בשנה זו אירעו 10,874 אירועי ירי בכל הארץ - עלייה של כ-18% משנת 2019. עוד עלה כי מספר הנרצחים מהחברה הערבית בשנת 2020 הגיע ל-106, עלייה של כ-12% משנת 2019.
"בנתונים אלה יש כדי ללמד על השפעת הזמינות של האמל"ח על הפשיעה בחברה הערבית ועל הצורך בצמצומה באופן משמעותי לצורך התמודדות עם הפשיעה החמורה", קובע המבקר. הוא ממליץ למשטרה כי תבצע "בחינה מעמיקה" של תוצאות תוכנית החומש שהסתיימה, תשלים תהליך של "הפקת לקחים" ותכריע מה אופי התוכנית הנכון. "מומלץ כי המשטרה תפעל להצבת יעדים מדידים להפחתת אירועי הירי בכלל התחנות ביישובי החברה הערבית, ותבחן את ההיערכות בתחנות בנושא בהיבטי כוח אדם ואמצעים טכנולוגיים", קובע מבקר המדינה.
עוד על האלימות בחברה הערבית:
- יותר מאלף הפגינו באום אל-פחם ובקלנסווה: "המשטרה מתעסקת בדוחות במקום ברצח"
- ניתק את החשמל ופתח בירי: שני צעירים נרצחו בקלנסווה
- 2,000 בני אדם הפגינו בת"א נגד הפשיעה בחברה הערבית: "נמנע את הקורבן הבא"
- שיטור אגרסיבי הוא לא הפתרון לאלימות. תתחילו להשקיע באזרחים הערבים
- טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי
יצוין כי בסוף שנת 2019 מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל כ-1.87 מיליון בני אדם, שהם כ-21% מכלל תושבי ישראל. אבל, שיעורם מכלל המורשעים בדין היה 34%. ערבים היוו 65% מכלל הנרצחים בישראל. 94% מהחשודים בעבירות ירי הם מהחברה הערבית.
יש לכך השלכות מרחיקות לכת בתחום המשילות, ובמיוחד בשלטון המקומי. לא בכדי מציין המבקר בדו"ח זה כי בשנת 2019 יותר מ-40% מראשי הרשויות הערביות היו מאוימים (35 מתוך 85), לעומת כ-10% מראשי הרשויות הלא-ערביות (18 מתוך 170). זאת, תוך שבחברה היהודית חלה בשנים 2017 - 2019 ירידה של כ-33% במספרם של ראשי הרשויות המאוימים, ואילו בחברה הערבית גדל מספרם בשנים אלה בכ-59%.
האזרחים הערביים ב-2019:
- 65% מכלל הנרצחים בישראל
- 94% מהחשודים בעבירות ירי
- 40% מראשי הרשויות הערביות היו מאוימים
- 95 נרצחים לעומת 50 בשאר החברה הישראלית
המבקר מוצא עלייה שנמשכה באופן עקיב ומתמשך בהיקף אירועי הירי בחברה הערבית, בשיעור של 19% בשנת 2018 ו-8% בשנת 2019, עד לשיא של כ-9,200 אירועי ירי בשנה. גם במספר הקורבנות של עבירות נגד אדם וגוף הייתה עלייה של יותר מ-10% בין השנים 2017 ל-2019 עד לשיא של כ-15,100 קורבנות. מספר קורבנות הרצח הערבים אף הוא הגיע לשיא של 95 נרצחים בשנת 2019 (לעומת 50 בשאר החברה הישראלית), על פי חשבונו. זאת, על אף הזרקור שהפנו המשרד לביטחון פנים והמשטרה לתחום זה והפעולות שנקטו לטיפול בפשיעה החמורה בחברה הערבית. בנוסף לביקורת על משטרת ישראל מציין המבקר כי לצד פעילותה נדרשת פעילות בתחומי עיסוקם של משרדי ממשלה שונים וחיזוק שיתוף הפעולה הבין-משרדי וכי היעדר שיתוף פעולה בין בני החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה הוא חסם לקידום פעולות אפקטיביות לטיפול בפשיעה.
ביקורת המעקב מעלה כי שיעור כתבי האישום שהוגשו בעבירות ירי מתוך תיקי החקירה שנפתחו ממשיך להיות מזערי. בשנים 2017 - 2019 עמד שיעור כתבי האישום על 3% עד 5% מהתיקים, ואילו שיעור הגשת כתבי האישום מכלל תיקי החקירה במשטרה עמד בשנת 2019 על כ-15%.
המבקר מוצא כי פעולות המשטרה לתפיסות אמל"ח שאינו חוקי לא הביאו לבלימת מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית הנעשית באמצעות כלי נשק, או אפילו לצמצומה של מגמה זו. במבצעי איסוף אמל"ח ארצי שערכה המשטרה ב-2017 נאספו 15 כלי נשק. במבצע ב-2019 נאספו 19. הוא מציין כי המשטרה לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן, אף שבעבר ציינה קושי בטיפול בנושא בהיעדר יחידה כזאת.
תקציב תוכנית החומש לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי הוקצה רק בחלקו ועמד על כ-597 מיליון שקלים, שהם כ-47% מהתקציב של כ-1.275 מיליארד שקלים, שנקבע שיש להקצות לתוכנית בהחלטת הממשלה. המבקר קובע כי בכך נפגעה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה בתחום זה. מבקר המדינה קובע שעל משרד ראש הממשלה להשלים את השיח עם נציגי החברה הערבית ולהביא את המלצות צוות המנכ"לים של משרדי ממשלה לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית לפני הממשלה עם כינונה. זאת כדי לאשר תוכנית ממשלתית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית וליישמה.
המבקר קובע כי המשטרה לא אימצה עדיין תפיסה כוללת בנוגע למודל השיטור בחברה הערבית ולהכשרות הנדרשות לפעילות בחברה זו. הוא מוצא עלייה מתונה ביותר בשיעור השוטרים המוסלמים המשרתים - בפועל רק 562 גויסו בחמש השנים בין 2016 ל-2020 ושיעור השוטרים המוסלמים המשרתים במשטרה עלה באופן מדוד ביותר מ-2.6% ל-3.4% למרות שיעורם של הערבים באוכלוסייה ובפשיעה.
המבקר מציין לשבח את הקמת שמונה תחנות משטרה וחמש נקודות משטרה בחברה הערבית - בחלק מהמקרים למרות התנגדויות להקמתן - ולהעלאת היקפי הגיוס של שוטרים מוסלמים וכי בכך יש כדי להעלות את אמון החברה הערבית במשטרה ולהביא לשיפור השירות לתושבים, אבל במקביל כי ארבע משמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה ביישובי החברה הערבית לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות, שכן הן גרעו מהמשרות של התחנות הקיימות שפעלו באותה גזרה עד להקמתן. "למעשה מדובר בארגון מחודש בלבד של הכוחות הפועלים בגזרות אלה", קובע מבקר המדינה.
בביקורת הקודמת עלה כי הבידוק לאיתור הברחת כלי נשק המתבצע במעברים בין איו"ש לישראל הינו מדגמי ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית. עקב זאת המקרים שבהם מאותר אמל"ח במעברים מעטים. ביקורת המעקב העלתה כי המצב לא השתנה והמעברים הם עדיין כר פורה להברחת אמל"ח בדרכים שונות. למרות הביקורת הקודמת שהעלתה כי אין בישראל פיקוח על סחר בכלים דמויי נשק בביקורת המעקב עלה כי הסדרת הנושא טרם הושלמה. כך גם בסוגיית עדים מאוימים - הביקורת הקודמת העלתה כי מאז 2016 לא הגיעו המשרד לבט"פ והרשות להגנת עדים להסכמה בנוגע להעברת הטיפול בעדי תביעה מאוימים לאחריותה של הרשות להגנת עדים. בביקורת המעקב עלה כי המצב לא השתנה. המבקר קובע כי עדיין יש חוסר ניכר בדיווח על גניבות מצה"ל וכי עליו להדק את הפיקוח על האמל"ח כדי למנוע את זליגתו לגורמים פליליים ואחרים.
טרם התקבלה תגובת משטרת ישראל.