בצל ההסלמה הביטחונית בשבועות האחרונים, מפרסם היום (ג') מבקר המדינה דו"ח העוסק בהיערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום. מהדו"ח עולה תמונת מצב מדאיגה: ברוב הרשויות אין מענה מספק לטיפול בנפגעי חרדה מקרב תושביהן וכלל לא גובשה אסטרטגיה לאומית בנושא.
נפגעי חרדה הם אנשים שנכחו באירוע טראומטי, שבמהלכו חשו סכנה ממשית לשלמות הגוף, הנפש או החיים והם מגיבים באופן נפשי ופיזי לאותו אירוע. "הטיפול בנפגעי חרדה חיוני ביותר להחזרת יכולת התמודדותם של הנפגעים במקרים שבהם התגובה אינה חולפת והם אינם מסוגלים לחזור לשגרת יומם, וכן למניעת הפרעות ממושכות וחמורות יותר", כותב המבקר בדו"ח.
על אף החיוניות של הטיפול בנפגעי החרדה בישראל, מספר מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים בשעת חירום צומצם בשליש בשנים האחרונות - מ-75 אתרים ל-50 מרפאות, הפרוסות ב-30 רשויות מקומיות מתוך כלל 257 הרשויות. על כך נכתב בדו"ח כי "עולה החשש כי לא ניתן יהיה לתת מענה הולם לנפגעי חרדה בשעת חירום בשאר 227 הרשויות המקומיות".
זאת ועוד, ב-50 המרפאות הקיימות "ניכר מחסור בכוח אדם לטיפול בחירום, בעיקר ברופאים פסיכיאטרים". עוד עולה מהדו"ח כי במחוזות צפון וחיפה המונים כ-2.2 מיליון תושבים, פועלות 11 מרפאות לשעת חירום, ובמחוז דרום המונה 1.4 מיליון תושבים יפעלו 7 מרפאות ממוגנות בלבד.
המבקר מציין כי מאז הדוח הקודם משנת 2015 בנושא "היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה והטיפול בהם במהלך מבצע צוק איתן ובעקבותיו" חל שינוי מהותי בתפיסת המענה הטיפולי לנפגעי חרדה בשעת חירום, שעיקרו העברת האחריות לטיפול באמצעות קופות החולים במקום המת"נים (מרכזי תמיכה נפשית), שהפעלתם הייתה באחריות הרשויות המקומיות.
"בשנים האחרונות אומנם החלו תהליכים מקיפים לקביעת אסטרטגיה לאומית ליצירת חוסן חברתי ולפריסת מרכזי חוסן בכל רחבי הארץ, אך תהליכים אלו טרם הושלמו, ולא גובשה אסטרטגיה לאומית בנושא", נכתב.
בעקבות זאת, חלק מהרשויות המקומיות פועלות להשלמת מענים מקומיים מטעמן לטובת תושביהן, ולגיוס מקורות כספיים להקמת מענים אלו. כך למשל, חלק מהרשויות בצפון פועלות למתן פתרונות מקומיים, לרבות המשך הפעלת אתרי טיפול ייעודיים בתחומן.
בנוסף, המבקר מציין כי עד מועד סיום הביקורת לא הוכנס תקציב מרכזי החוסן, כ-18 מיליון ש"ח בשנת 2019, לבסיס התקציב של משרדי הממשלה המשתתפים במימונו, ובשנים 2017 - 2019 נדרש איגום תקציבי שנתי מן המשרדים לצורך הפעלתם. "עובדה זו גורמת לחוסר ודאות בהפעלת מרכזי החוסן ובניהולם התקציבי ואף מעלה חשש לסגירתם", נכתב בדו"ח.
הביקורת העלתה גם כי על אף הגידול במספר הבקשות המוגשות לוועדת חריגים במשרד החינוך על בסיס רפואי הנובע מעומס רגשי, משרד החינוך נתן הקלות נקודתיות בלבד ולא הכין מתווה כולל לנושא בחינות הבגרות ולקבלתם של תלמידי יישובי עוטף עזה למוסדות אקדמיים, על רקע מצב המתח הביטחוני המתמשך באזור.
עוד נכתב כי "אי-העברת מידע על נתוני נפגעי חרדה המטופלים, בין גורמי הטיפול השונים - מרכזי חוסן, קופות החולים ובתי החולים - לבין הרשויות המקומיות, מעוררת קשיים במתן המענה לנפגעי חרדה ברשויות המקומיות".