לא רלוונטית, ולא במקרה: הכשלים בתכנית המענקים החדשה של כץ

תכנית המענקים החדשה שרקחו במהלך השבוע שר האוצר ישראל כץ ומנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, אמורה לתמרץ את המובטלים הכרוניים לחזור למעגל התעסוקה כבר בחודש הקרוב, אלא שהיא מתעלמת מהעובדה שישראל נמצאת עמוק בתוך הסגר השלישי שעלול להימשך עד לזמן לא ידוע.

במסגרת ההסכם החדש שהושג השבוע בין כץ לשפיגלר, המובטלים "הוותיקים" שבמהלך תקופת הקורונה צברו תקופת אבטלה של שלושה חודשים, ושיצליחו לחזור למעגל העבודה, יהיו זכאים בנוסף לשכר העבודה גם לדמי אבטלה מלאים במשך חודשיים - בחודש הראשון לעבודתם ובחודש הרביעי. התכנית מתייחסת לכל החוזרים לעבודה בתקופה שבין תחילת נובמבר עד סוף פברואר.

התכנית צפויה להיות מאושרת בקרוב על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת באופן חלק יחסית מכיוון שמדובר ב"שדרוג" של התכנית הקודמת שנועדה לתמרץ חוזרים לעבודה בשכר נמוך - תכנית שלא זכתה להיענות רבה.

• תקופת החזרה לעבודה: 1.11.20- 28.02.21
• תנאי הזכאות: כל מי שלא עבד במשך 3 חודשים בתקופת הקורונה
• מה ההטבות בנוסף לשכר מהעבודה? דמי אבטלה בחודש הראשון והרביעי כנגזרת של השכר החדש
• האם יש הטבות נוספות? מובטל ששב לעבוד בשכר נמוך מזה שהשתכר לפני תקופת האבטלה, יקבל מענק נוסף גם בחודש השני והשלישי

בישיבות שהתנהלו השבוע על פרטי התכנית אמר היועץ המשפטי של משרד האוצר כי צריכה להיות הצדקה מקצועית לתכנית, ולא ברור אם יש כזו נכון לעכשיו. עוד ביקש להבין מה הדחיפות לקדם את התכנית דווקא עכשיו, מה השתנה בשבועות האחרונים, מאז שאושרה תכנית מענקים אחרת שנועדה לתמרץ אנשים לחזור לעבודה בשכר נמוך.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שיגר מכתב לשר האוצר בנוגע לקידום תכניות כלכליות בתקופת בחירות. לדבריו, "ככל שיוחלט לקדם תכנית כאמור, יש להבטיח שההחלטות והיוזמות שתציג הממשלה במסגרתה תתקבלנו במסגרת הוראות הדין ותוך שמירה על הריסון והאיפוק הנדרשים בתקופת בחירות ובתיאום מוקדם עם גורמי המקצוע כמקובל".

ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב תעסוקה מצוין עם שיעור אבטלה של 3.8% - נמוך מהממוצע של מדינות OECD אחרות. למרות זאת ולמרות שהתוצר של ישראל לא נפגע באופן משמעותי בהשוואה לשאר העולם, עתיד שוק התעסוקה בישראל לא נראה מזהיר. באוצר צופים כי גם לאחר פתיחת המשק שיעור האבטלה יישאר גבוה, והתחזית של הכלכלנית הראשית לשנת 2021 עומדת על 8.6%. האם דווקא התכנית הזאת שעלולה להיות יקרה למשק תצליח להוריד את שיעור התעסוקה?

קהל היעד של התכנית הוא כ-339 אלף מובטלים שנמצאים בחל"ת יותר משלושה חודשים, אלא שכשני שליש מהם נמצאים במעגל האבטלה כי העסק שלהם סגור, כך שספק רב אם יצליחו למצוא עבודה אחרת דווקא עד סוף פברואר.

מדובר בין היתר באנשי ענף התרבות, המלונאות, המסעדנות והתיירות. כל אלה נמצאים מחוץ למעגל התעסוקה לא משום שנוח להם לקבל דמי אבטלה, אלא משום שהעסק שלהם סגור חודשים ארוכים, ובחלק מהמקרים קרוב לשנה. נכון לעכשיו, נראה כי עד סוף פברואר (סיום תוקף התוכנית) התחומים שצויינו עדיין לא ייפתחו, כך שספק רב אם התכנית תהיה רלוונטית לאנשי הענפים הסגורים.

העלות המדוייקת של התכנית עדיין לא ידועה, כיוון שלא ידוע מה יהיה גובה המענק של הביטוח הלאומי, שכן מדובר בנגזרת של השכר החדש אותו יצליח להשיג. כמו כן, לא ידוע לכמה אנשים התכנית תהיה רלוונטית. בהנחה והיא תיושם על מאה אלף מובטלים עלותה יכולה להגיע לקרוב למיליארד שקל. עלות זו תהיה מבורכת במידה והתכנית תהיה יעילה ותצליח לרסן את האבטלה הגואה.

ואולם, כיוון שלא ברור אילו ענפים ייפתחו עד סוף פברואר, ייתכן שמרבית הסכום יופנה דווקא לאלה שכבר חזרו לעבודה מאז חודש נובמבר. המשמעות היא שהמדינה תחלק מענקי חזרה לעבודה לאלה שכבר ממילא חזרו לעבוד.

בביטוח הלאומי הסבירו כי התכנית נמצאת בדיונים במשך כמה חודשים, והגרסה הראשונית שלה שמיועדת לעובדים בשכר נמוך אושרה באמצע נובמבר בוועדת העבודה והרווחה. לתפיסת הביטוח הלאומי התכנית שאושרה אז הייתה צריכה לעבור שינוי משום שלא תמרצה מספיק אנשים באבטלה ממושכת לחזור לשוק התעסוקה.

עוד נאמר שההסכמה עם האוצר לגבי התכנית החדשה התקבלה רק עכשיו, ושהיא אמורה לדרבן יותר עובדים לצאת ממעגל האבטלה, גם את אלו שעובדים בשכר נמוך, וגם את אלו שהתקבלו לעבודה בשכר גבוה יותר ממה שהרוויחו לפני הקורונה.

עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שישראל נמצאת בעיצומה של תקופת הבחירות, גם כי מספר המשרות הפנויות במשק הוא נמוך מאוד, כך שלא ברור עד כמה התכנית תהיה יעילה.

למרות הרמיזות של שר האוצר ישראל כץ כי דמי האבטלה יוארכו מעבר לחודש יוני במידת הצורך, ההחלטה טרם התקבלה. ההצעה להאריך את דמי האבטלה מעבר לחודש יוני זכתה לביקורות שליליות רבות, שכן הדבר מעודד אבטלה ולא מתמרץ תעסוקה.

הביטוח הלאומי הוא הגוף המבצע של ההסכמות שגובשו יחד עם האוצר ולכן ניתן להניח שהתוכנית תקודם כבר בימים הקרובים. ההחלטה תצטרך לעבור את אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ונכון לעכשיו, לא צפויות להיות התנגדויות רבות, כיוון שההחלטה תוצג כשדרוג של ההסכם הקודם.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר מסר בתגובה כי "המוטיבציה שלנו היא להחזיר כמה שיותר עובדים שהיו בשוק העבודה ויצאו ממנו לחל"ת. זהו אינטרס לאומי וכלכלי. אנשים שנמצאים הרבה זמן בחל"ת עוברים כל מיני תהליכים, גם בפן האישי, וצריך לדחוף אותם. זה לא בלחיצה על כפתור, כי לא מדובר ברובוטים, אלא באנשים ולכן יש כאן אלמנט פסיכולוגי ולא רק כלכלי. אנחנו רוצים לתמרץ את האנשים להפיק תועלת מהמצב שאליו הם נקלען שלא מרצונם".