הצמיחה הפתיעה לטובה, החוב יישאר למאה שנה: 6 הערות על הגירעון התקציבי

מהנתונים שהציג משרד האוצר עולה כי ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם גירעון גבוה יחסית, ולא הוציאה יותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. מתוך 85 מיליארד שקלים שהוקצו לסיוע, המדינה הוציאה בפועל רק כ-69 - ואת החוב העצום שנצבר ישלמו גם ילדי התינוקות שנולדו השנה

בווידאו: בעלי עסקים חוששים מסגירת החנויות בעקבות חציית רף התחלואה (צילום: סוניה גורודיסקי)

בצל משבר הקורונה, משרד האוצר פרסם הערב (שני) כי הגירעון לשנת 2020 הגיע לסך של 11.7% מהתוצר, 160.3 מיליארד שקלים. זהו גירעון הגדול ביותר מאז האינפלציה בשנת 1985, שהביאה לחוב קיצוני ולחישוב תקציב המדינה בדולרים במשך כמה שנים, ומסמן שינוי חד של פי שלושה מהגירעון ב-2019, שהיה 3.7% מהתוצר או 52.2 מיליארד שקלים.

העלייה בגירעון מוסברת על ידי גידול בהוצאות בעקבות התכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה, שלקחה 68.6 מיליארד שקלים מהתקציב, ובירידה של 22.9 מיליארד שקלים בהיקף הכנסות הביטוח הלאומי. אולם הגירעון לא הגיע לתחזיות הפסימיות של משרד האוצר, הן מסיבות מובנות והן מכאלה שמעלות תהיות, ויש לשים לב לכמה נקודות שעולות מהמסמך שפורסם.

הגירעון הגבוה זה 35 שנה. חנויות סגורות ברחוב אלנבי בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

1. ביחס ל-OECD: הגירעון גבוה, ההוצאות נמוכות

מהנתונים שהציג האוצר עולה כי הגירעון בישראל הוא אחד הגבוהים במדינות המפותחות - רק בריטניה, קנדה, ארצות הברית, איסלנד ואוסטרליה עוקפות אותה. עם זאת, יש לציין כי ישראל נכנסה למשבר עם גירעון גבוה יחסית, 3.8% מהתוצר, והגידול בגירעון בעקבות המשבר היה דווקא נמוך מממוצע מדינות ה-OECD - 7.9% לעומת 8.6%. במילים אחרות, ישראל נכנסה למשבר עם גירעון גבוה יחסית, אך לא הוציאה יותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

2. מיצוי חלקי של תכניות הסיוע

ההוצאה הנמוכה יחסית באה בין היתר בעקבות מיצוי חלקי של תכניות הסיוע למשבר הקורונה. שיעור הביצוע של התכנית הכלכלית במזומן עמד על 81% - מתוך 85 מיליארד שקל המדינה הוציאה בפועל כ-69 מיליארד בלבד. סעיף המוקדש ל"המשכיות עסקית", הכולל בתוכו סיוע ומענקים לעסקים, סבל מתת-ביצוע ועמד על ממוצע של 72%. לעומתו, ההוצאות שנועדו לתת "מענה בריאותי", הכוללות את היערכות משרד הבריאות, עמדו בסוף השנה על 104%. הוצאות המזומן הן כמות הכסף ששולם בפועל, והן לא כוללות התחייבויות.

מתוך תכנון של 137.2 מיליארד שקל המוקצים לתכניות סיוע בשנים 2021-2020, סך הביצוע של התכנית שכולל התחייבויות עתידיות הגיע בסוף השנה לכ-110 מיליארד שקלים, גם כן כ-80%. במשרד האוצר הסבירו שחלק מהתכנית לא מומשה כי מראש התחזיות היו חמורות יותר מהמציאות בפועל.

עוד בוואלה! NEWS

160 מיליארד שקלים בשנה: הגירעון לשנת 2020 - הגבוה בתולדות המדינה

לכתבה המלאה
חלק מתכנית הסיוע לא מומש. שוק הכרמל (צילום: ראובן קסטרו)

3. למרות שלושה סגרים: ירידה קלה בלבד בהכנסות ממסים

סך גביית המסים בשנת 2020 הסתכם ב-310 מיליארד שקלים, נתון נמוך בשישה מיליארד וחצי שקלים בלבד לעומת השנה שעברה. ישנן כמה סיבות לירידה המועטה בגביית המסים. אחת מהן היא שהנפגעים העיקריים בתקופת הקורונה היו מקבלי שכר נמוך שלא מגיעים לסף המס, ותרומתם להכנסות המדינה הייתה פחות משמעותית. סיבה נוספת היא שבתקופות שבין הסגרים המשק שב לפעילות מהר יחסית ולא היו הרבה יציאות לחו"ל, כך שהכסף נשאר בישראל.

בחלק מהענפים גביית המסים אף עלתה לעומת השנה שעברה, כמו למשל מס שוק ההון. בשל התנודתיות הגבוהה בבורסה נרשמו יותר עסקאות, ועל אלה שהסתיימו ברווחים רשות המסים גבתה בשנה שעברה 4.8 מיליארד שקל - 25% יותר משנה קודם לכן.

לעומת זאת, הכנסות ממס בלו, שנועד להפחית צריכת מוצרים וכולל בין היתר דלק, מוצרי טבק ואלכוהול, הסתכמו ב-2020 ב-16.5 מיליארד שקלים מול 19 מיליארד ב-2019. זוהי ירידה של 12%, הנובעת בעיקר מהגבלות התנועה וצמצום הפעילות של המשק.

4. הצמיחה הפתיעה לטובה, אך האבטלה תישאר

גם לאחר שיסתיים משבר הקורונה, האוכלוסייה תחוסן והמשק ייפתח, חזרת העובדים למשק תהיה איטית והדרגתית. לפי התחזיות הפסימיות של משרד האוצר, שניתנו בתחילת החודש, שיעור האבטלה בשנה הבאה יהיה 8.9%.

הירידה המתונה בהכנסות ממסים טומנת בחובה מידע עגום. הפגיעה שעיקרה במקבלי ההכנסה הנמוכה לא תיגמר בקרוב, וחלק ניכר מהמובטלים יהיה קשה לחזור לשוק העבודה בשל כישורי עבודה פחותים והזמן הממושך מחוץ לשוק העבודה.

החדשות הטובות הן שעל פי הערכות של משרד האוצר ירידת הצמיחה בשנת 2020 תסתכם השנה ב-3.3% בלבד, נמוך יותר מהתחזית הקודמת של האוצר שניתנה לפני חודש ועמדה על 4.2%.

האבטלה תישאר גבוהה. מילוי טפסים בביטוח לאומי בחיפה, מרץ (צילום: יואב איתיאל)

5. חוב למאה שנה

החוב העצום של הממשלה מומן על ידי הנפקות אגרות חוב (אג"ח) בישראל ובחו"ל. משרד האוצר גייס 74 מיליארד שקל במדינות זרות והיתר בישראל, בסדרות שונות של אג"ח קצרות מועד וארוכות טווח, שהארוכה והיקרה בהן הונפקה למאה שנים. המשמעות היא שגם הילדים של התינוקות שנולדו השנה עוד ישלמו על החוב העצום שנצבר.

6. דירוג אשראי יציב

בצד החיובי, דירוג האשראי של ישראל כבר אושר, ונשאר ללא שינוי עם תחזית יציבה לעתיד, כך שסביר להניח שלפחות בטווח הקצר אין סכנה להורדה. דירוג האשראי מצביע על יכולת החזר החוב של המדינה וניתן על סמך נתוני העבר והתנהלות המדינה. שתי חברות דירוג האשראי הגדולות - S&P ומודי'ס - אישררו את דירוגה של ישראל עוד לפני ההכרזה על הבחירות והוא נותר גבוה יחסית, כך שישראל תוכל להמשיך לגייס חוב בריביות אטרקטיביות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully