160 מיליארד שקלים בשנה: הגירעון לשנת 2020 - הגבוה בתולדות המדינה

לפי משרד האוצר, בשנה החולפת ובצל הקורונה הפער בין ההכנסות להוצאות הממשלה היה גדול פי 3 מ-2019. הנתון היה נמוך מתחזיות האוצר, שהעריכו בתרחיש הפסימי כי הגירעון יגיע לכ-14% מהתוצר - בעוד הוא הסתכם ב-11.7%. גם ההוצאות על תכניות סיוע למשבר היו נמוכות מהתכנון

  • משרד האוצר
  • גירעון
בווידאו: פקחים אוכפים את הגבלות הסגר בשוק הכרמל בת"א (צילום: ספיר לוי, עריכה: אסף דרורי)

משרד האוצר פרסם היום (שני) את נתוני ביצוע התקציב לשנת 2020, מהם עולה כי הגירעון השנתי הוא 160.3 מיליארד שקלים - הסכום הגבוה ביותר בתולדות המדינה. הנתון בשנה החולפת היה נמוך מתחזיות האוצר, והסתכם בשיעור של 11.7% מהתוצר לעומת כ-3.7% בשנת 2019. בתחזיות הפסימיות העריכו במשרד האוצר כי הגירעון עלול להגיע לכ-14% מהתוצר בסיכום השנתי ובתחזיות האופטימיות לכ-12-11%.

בחודש דצמבר בלבד הסתכם הגירעון בכ-22.9 מיליארד שקלים לעומת גירעון בסך של כ-14.9 מיליארד שקלים בדצמבר אשתקד. לשם השוואה, סכום הגירעון שנה קודם לכן היה 52.2 מיליארד שקלים.

היקף הביצוע במזומן של תכניות הסיוע למשבר היה נמוך בכ-11 מיליארד שקל מהתכנון - 73 מיליארד לעומת 84. במשרד האוצר הסבירו כי בתחילת המשבר ההערכות לגבי היקף הפגיעה במשק היו פסימיות משנראה בפועל, ומנגד ההוצאות על החיסונים, הבדיקות וקטיעת שרשראות ההדבקה היו גבוהות מהצפוי.

חנות סגורה בפתח תקווה, אוקטובר 2020 (צילום: ראובן קסטרו)

הסיבה העיקרית לכך שנתוני הגירעון עלו על הציפיות היא גביית מסים טובה יותר מהתחזיות. בשנת 2020 הכנסות המדינה ממסים עמדו על 310.9 מיליארד שקלים - קיטון של 6.35 מיליארד שקלים לעומת השנה שעברה. מתוכן, ההכנסות ממסים ישירים היו 167.2 מיליארד שקלים, קיטון נומינלי של 0.7% לעומת השנה שעברה, וההכנסות ממסים עקיפים היו 137.3 מיליארד, קיטון נומינלי של 3.4%.

ישנן כמה סיבות לירידה הקלה בלבד בגביית המסים העקיפים. בין היתר, הנתון נובע מכך שבתקופות שבין הסגרים המשק שב לפעילות מהר יחסית ולא היו הרבה יציאות לחו"ל, כך שהכסף נשאר בישראל, ומגביית 2.4 מיליארד שקל במסי רכב בחודש דצמבר לבדו. ברשות המסים הסבירו את התופעה על ידי רצון הישראלים לרכוש את כלי הרכב לפני עדכון מדרגות המס בינואר.

עוד בוואלה!

עשרות אלפי עסקים נותרו ללא סיוע: "שכחו את היזמים שהקימו עסק בקורונה"

לכתבה המלאה
גביית מסים טובה מהתחזיות. מסעדה סגורה בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

הפקדות המוסד לביטוח לאומי בשנה האחרונה הסתכמו בסך של 1.3 מיליארד שקלים בלבד, לעומת פירעון קרן וריבית של 21.7 מיליארד. ההפקדות הנמוכות נבעו מהפגיעה בתזרים המוסד עקב משבר הקורונה.

בנוסף, במשרד האוצר מציינים כי בהשוואה בינלאומית ישראל נכנסה למשבר עם תחזית לגירעון גבוה יחסית, כ-3.8% תוצר. עם זאת, מסתמן כי הגידול בגירעון בישראל בעקבות המשבר יהיה נמוך יותר מממוצע מדינות ה-OECD - גידול של 7.9% תוצר לעומת ממוצע של 8.6% במדינות אלה.

ספק אם הסיבות לביצוע תקציבי טוב מהתחזיות טובות אף הן. דיזנגוף סנטר, בחודש שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

מדובר אמנם בחדשות טובות לכלכלה הישראלית, אך ספק אם הסיבות שהובילו לביצוע תקציבי טוב יותר מהתחזיות היו טובות אף הן. תופעה זו מוסברת על ידי העובדה שהנפגעים העיקריים בתקופת הקורונה היו מקבלי שכר נמוך שלא מגיעים לסף המס. מסיבה זו תרומתם להכנסות המדינה ממסים הייתה פחות משמעותית.

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג הדגישה כי גם לאחר היציאה מהמשבר האבטלה תישאר גבוהה. "כשייפתח המשק יישארו הרבה מובטלים, ויהיה צורך לראות איך פותרים את זה", אמרה. "בסגר הנוכחי הכנסות המדינה נפגעו פחות ממה שנפגע התוצר ושוק האבטלה. במשברים הקודמים ראינו כי ההכנסות נפגעו יותר מהפגיעה בתוצר. במשבר הנוכחי אנו רואים כי עובדים בשכר נמוך יצאו לאבטלה ופירמות עם פיריון נמוך נפגעו באופן משמעותי יותר".

גרינברג הוסיפה כי תחזית הצמיחה לשנת 2020, 3.3%, טובה יותר מהתחזיות הבינלאומיות. לדבריה, הסיבות לכך הן שתעשיית ההייטק הישראלית עמידה למשבר, הייצוא כמעט ולא התקבץ, וייצוא הסחורות בכלל עלה. עוד ציינה כי עוצמת הפגיעה בתוצר בסגרים האחרונים לא מגיעה לזו של הסגר הראשון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully