אחרי המחאה, בתי החולים התאכזבו מפתרונות האוצר: כמו פלסטר

אחרי שמנהלי המוסדות הניצבים על סף קריסה כלכלית מחו מול האוצר בדרישה לסיוע במימון משכורות ותרופות, נועדו איתם נציגי המשרד - אך היעדרו של תקציב המדינה מקשה על מציאת פתרון לטווח ארוך. בין ההצעות שהועלו בפגישה: קידום חוק הקאפ החדש והקדמת מענקי הסיוע השנתיים

בווידאו: מנהלי בתי החולים במחאה מול משרד האוצר (מערכת וואלה! NEWS)

מנהלי בתי החולים הציבוריים נועדו היום (רביעי) עם סגן שר האוצר יצחק כהן ונציגי אגף התקציבים, במסגרת דרישתם לסיוע כלכלי במימון משכורות ותרופות. לטענתם, הם עומדים על סף קריסה כלכלית בשל אפליה תקציבית אל מול בתי החולים הממשלתיים, ומצבם אף הוחמר על רקע משבר הקורונה. "אנחנו נכנסים בכיסים ריקים ומקווים שהם יתמלאו", אמרו מנהלי בתי החולים בפתח הפגישה.

באוצר הגדירו את הישיבה כ"פרודוקטיבית". בהיעדר תקציב המדינה, הפתרונות לטווח הארוך למימון הפעילות של בתי החולים הציבוריים בשלב זה אינם ישימים, ולכן הועלו שתי הצעות הזמינות כבר בטווח הקצר - שפקידי האוצר ישאפו לקדם באופן מזורז: קידום "חוק הקאפ" החדש, והקדמת כספי התמיכה השנתיים.

ואולם, לאחר הפגישה, מנהלי בתי החולים טענו מנגד כי הוצעו להם פתרונות זמניים בלבד. "זה מתסכל מאוד שבאוצר נותנים לנו פלסטר לפצע מדמם". הצדדים קבעו להמשיך ולהתדיין על הדברים כבר מחר.

מפגן מחאה של בתי החולים הציבוריים מול האוצר, היום (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל/פלאש 90)

הפתרון הראשון שהוצע הוא קידום "חוק הקאפ החדש", שמסדיר את כללי ההתחשבנות בין קופות החולים המבטחות לבין בתי החולים, ואמור לעזור פיננסית לבתי החולים הציבוריים. למעשה, החוק מחלק את העוגה התקציבית לשנים הקרובות, בהיקף של 18 מיליארד שקלים בשנה, ועובר כחלק מחוק ההסדרים. השיטה קובעת תשלום מינימום (רצפה) ומקסימום (תקרה) של קופות החולים לבתי החולים עבור אשפוז ושירותים נוספים שהן רוכשות.

חוק הקאפ לא עודכן מזה שנים, ומתבסס למעשה על נתוני 2015-2014. אחת המטרות של החוק היא לצמצם פערי התקציב בין בתי החולים הממשלתיים לציבוריים, ועל רקע זה בתי החולים הממשלתיים מתנגדים לעדכונו. ואולם, שרי האוצר והבריאות כבר סיכמו שחוק הקאפ החדש יקודם. לדברי גורם באוצר, אם הקאפ החדש יעבור, אז כבר בטווח המיידי בתי החולים הציבוריים יקבלו "סכומים משמעותיים".

עוד בוואלה!

בתי החולים הציבוריים עומדים על סף קריסה כלכלית: "מתנהלים מהיד לפה"

לכתבה המלאה

הפתרון השני שהועלה בישיבה הוא להקדים את כספי התמיכות הניתנים בסוף השנה לשלבים מוקדמים יותר, היות ומדובר בגופים עם קשיים תזרימיים קשים. בתי החולים אמרו שהכסף מגיע לרוב באיחור, לקראת סוף השנה, ועל כן הם נאלצים לקחת הלוואות ואין להם ודאות תזרימית. מנהל בתי החולים הציבוריים ביקשו לרכז את הנושא כך שהמידע לגבי סכומי הכסף המגיע להם יתקבל באופן מהיר.

באוצר ביקשו לציין כי רק בשנה שעברה קיבלו בתי החולים הציבוריים תקציב של כ-850 מיליון שקל במסגרת הסיוע שניתן למערכת הבריאות להתמודדות עם הקורונה. לדברי הגורם, מדובר ב"סכום אסטרונומי שבתי החולים הציבוריים לא קיבלו מעולם. מנהלי בתי החולים הציבורים הודו כי הצליחו "לסגור את שנת 2020 בזכות אותם הכספים שהועברו".

פרופ' רוטשטיין: "זה חלום בלהות"

בתי החולים הציבוריים פתחו השבוע במחאה מול האוצר עד להסדרת הנושא התקציבי, וראשיהם ערכו היום מסיבת עיתונאים מול המשרד בירושלים. רשימת המוסדות הרפואיים כוללת את הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת - האנגלי, הצרפתי והמשפחה הקדושה.

מנכ"ל בית החולים לניאדו, נדב חן האשים כי "במשך תקופה ארוכה בתי החולים הציבוריים הורעבו למרות שהם היעילים ביותר. המערכת רואה בנו בן חורג שלא צריך להתייחס אליו ולהרעיב אותו".

לדבריו, "הקורונה טרפה את הקלפים האחרונים שיכלנו לשחק איתם. נפגשנו עם בכירי משרד הבריאות ומשרד האוצר. שר האוצר הבטיח שנסיים את השנה 2020 בלי חובות ובאופן שוויוני. במהלך השנה האחרונה בנינו מחלקות, גייסנו כח אדם - ואין לנו מאיפה לשלם להם. אנחנו גורמים לקריסתם של ספקים, וחלק מהספקים שלנו עצרו את ההספקות. מתחיל להיות מחסור בציוד רפואי. ברביעי הבא מלאי החירום שלנו נגמר ולא נוכל להתעסק בהצלת חיים. בתי החולים בירושלים, נצרת ונתניה זכאים לאותם תקציבים כמו תושבי תל אביב ונהריה".

"2021 לא יכולה להיראות ככה". מנהלי בתי החולים הציבוריים מול האוצר, היום (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל/פלאש 90)

מנהל בית החולים שערי צדק, פרופ' עופר מרין, התריע אם לא יימצאו פתרונות, "מיום ראשון לא נטפל בחולים לא דחופים".

"לא חשבתי שכרופא אצטרך לדבר על כסף בשנה הקשה במערכת הבריאות", אמר מרין. "היינו עשרות פעמים במשרד האוצר והצלחנו לסיים את 2020 עם הלשון בחוץ. באנו לכאן להגיד ש-2021 לא יכולה להיראות ככה. חודש ינואר ייגמר בלי יכולת תקציבית ותזרימית. המצב הזה מסתיים. אנחנו לא נזוז מפה עד שמשרד האוצר יגיד לנו שתושבי ירושלים יקבלו טיפול זהה לתושבי תל אביב. אנחנו צריכים משאבים זהים. כלכלת הבריאות במדינת ישראל גירעונית בהחלטה ממשלתית: בתי החולים הממשלתיים זוכים לתקציבים כדי לכסות על הגירעון, אבל אנחנו לא. נתחיל לראות מיטות ריקות".

לדברים הצטרף גם פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה בירושלים, שהזהיר כי "הקו האדום" נחצה. "אם מדינת ישראל נמצאת במלחמה והחיילים הם הצוותים הרפואיים, אני לא יכול לשלם להם או לספקים שלנו. המצב לא נתפס. אני מרגיש שזה חלום בלהות שאולי צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שזה קורה. המדינה מרוויחה שיש נדבנים ותורמים כדי שלמדינה יהיו בתי חולים, אבל אין לנו את האבא בדמות המדינה שמתקצבת אותנו ואין לנו אמא בדמות קופות חולים שדואגת לנו", אמר.

"אני מתבייש להגיד לצוותים שלי שאני לא יכול לשלם שכר בסוף החודש. אני לא רוצה להיות מנהל בית חולים שלא יכול לשלם לצוותים שלו", הוסיף רוטשטיין. "היינו במשרד האוצר, אבל הטיפול לוקח יותר זמן ממה שאנחנו יכולים לקחת על הגב שלנו. זאת לא בעיה אישית שלנו. אנחנו לא מחפשים פרסים, אלא שייתנו לנו לעשות את העבודה שלנו. הקריאה שלנו: אל תעמידו אותנו במצב שאנחנו חדלי פירעון, זה פוגע ולא יכול להיות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully