לשרים זה לא בוער: ישראל מהבודדות במערב ללא תכנית ראויה למשבר האקלים

"ישראל מחויבת למעבר מלא מדלקי מאובנים לאנרגיות מתחדשות עד 2050" - כך הצהיר בחגיגיות וברשמיות מול המצלמה ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת האקלים בחודש שעבר. בנוסף לכך, אמר ראש הממשלה כי ישראל תגיע ליותר מ-33% אנרגיות מתחדשות עד 2030.

הצהרות לחוד ומציאות לחוד. דבריו של נתניהו לא קיבלו עדיין גיבוי בהחלטת ממשלה, והיעדים המעודכנים בנושא אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות גזי חממה לא הוגשו לאמנת האקלים כנדרש עד סוף 2020. בכל הקשור למשק האנרגיה לשנת 2030, בהחלטת ממשלה לפני כחודשיים אושרה הצעת משרד האנרגיה להעלאת היעד לאנרגיות מתחדשות ל-30% וכן נכללו בה צעדי מדיניות משלימים. עם זאת, הצעת ההחלטה לא הציגה כנדרש יעדים חדשים להפחתת פליטות ואיפוסם או חזון ארוך טווח למשק האנרגיה ב-2050.

בהצעה החדשה לממשלה שגיבשה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל תחת הכותרת "מעבר לכלכלה דלת פחמן", נקבעו יעדים חדשים לעמידת ישראל בהסכמי פריז. לפי טיוטת ההצעה, ישראל תשאף למעבר כמעט מלא לאנרגיות מתחדשות, ותחתוך את פליטות הפחמן, עד 2050. כיעד ביניים, יותר משליש מתמהיל משק האנרגיה יהיה מאנרגיות מתחדשות עד 2030. בנוסף, יגובש לראשונה מנגנון בישראל, ולפיו יקבע תמחור הנזק הכלכלי מפליטת גזי חממה וכן קביעת לוח זמנים להכין תכנית ממשלתית מפורטת להשגת היעדים.

גמליאל שלחה בחודש שעבר מכתב לנתניהו בקריאה לתמוך בהצעת המחליטים שגיבש משרדה לאחר הובלת הליך שיתוף ציבור רב-מגזרי. בתגובה למכתב, שר האנרגיה יובל שטייניץ שלח גם הוא מכתב הממוען לנתניהו ובו מתח ביקורת אישית על השרה והביע זלזול בהליך באמצעותו הצעת המחליטים מקודמת. עם זאת, הוא טען כי להבנתו "אין פערים עצומים או מחלוקות גדולות בין המשרדים".

פרטי הצעת המחליטים עדיין בדיון בין המשרדים השונים. בין סעיפי הצעת ההחלטה שאינם מוסכמים עדיין נמצא סעיף על יצירת הליך לבחינת השפעת תכניות והחלטות ממשלה עתידיות על עמידה ביעדי הפחתת פליטות, וכן אי הסכמה על היעד המוצע לאנרגיות מתחדשות. משרד האנרגיה מעוניין להשאיר את הרף על 30% אנרגיות מתחדשות בעשור הקרוב בהתאם להחלטת ממשלה מאוקטובר בנושא, בעוד המשרד להגנת הסביבה טוען שניתן להעלות את היעד ל-40%. סעיף נוסף שאינו מוסכם עדיין הוא היעד של 95% אנרגיה מתחדשת עד 2050 והפחתה של 85% בפליטות גזי החממה במשק. משרד האנרגיה מעוניין בהפחתה של 80% מפליטות גזי החממה במשק והפחתה של 85%-75% בסקטור החשמל עד ל-2050.

עד שהשרים יגיעו להסכמות, העולם בוער. השנה האחרונה היתה החמה ביותר שנמדדה, לצד 2016. זאת ועוד, מאז החלו מדידות הטמפרטורה, שמונה מתוך עשר השנים הכי חמות שנמדדו על כדור הארץ התרחשו במהלך העשור האחרון. בעקבות הנתונים הקיצוניים, שנת 2020 תיזכר בצורה עגומה, בין היתר עם שריפות ענק בקליפורניה והתחממות של יותר משש מעלות בחלקים של החוג הארקטי וסיביר. באזור זה אף נמדדו 38 מעלות צלזיוס ביוני האחרון - גל חום חסר תקדים במקום.

התופעות הללו לא מאיימות על חובבי טבע בלבד, אלא מסכנות כל אחת ואחד מאיתנו באופן ממשי. "השפעות האקלים הישירות והרלוונטיות ביותר לאזור הן עלייה עקבית בטמפרטורות, מחסור במים, עליית גובה פני הים והתגברות התדירות והעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, הנמצאים בקורלציה עם הפצת מחלות מידבקות כגון מלריה, כולרה, אבולה וזיקה", נכתב ב"הערכה האסטרטגית של ישראל לשנת 2021-2020", שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב החודש.

לפי הערכות המכון, התחממות כדור הארץ תוביל להשלכות חברתיות וביטחוניות שקשה להפריז במשמעותן. גלי פליטים עשויים לשטוף את אירופה ולהתדפק גם על גבולותיה של ישראל. כרגע הנושא אינו משתלב עדיין בתפיסת הביטחון הלאומי, ובהתאם אינו נשקל ומתוקצב כראוי למרות שלפי ההערכה האסטרטגית, "סוגיית שינויי האקלים צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהשיח הביטחוני-לאומי במדינה".

על אף משבר הקורונה, מדינות רבות התחייבו לקראת סוף 2020 להגביר את מאמציהן לפעול כקהילה בינלאומית מאוחדת על מנת להתמודד עם אתגר הפחתת פליטות גזי חממה וקידום כלכלה דלת פחמן.

כך למשל, בריטניה ומדינות האיחוד האירופי הגישו לאמנת האקלים יעדים שאפתניים יותר ותכניות מעודכנות במסגרת הסכם פריז לפני סוף השנה שעברה. נשיא ארצות הברית הנבחר ג'ו ביידן, המביא עמו רוחות של שינוי בהשוואה לקודמו בתפקיד, פרסם את התכנית שתהפוך להיות התחייבות רשמית בשבוע הבא, במסגרתה נכללים יעדים למעבר מלא לאנרגיה מתחדשת עד 2035 והשקעה של 2 טריליון דולר לאיפוס מאזן פליטות גזי החממה.

האיחוד האירופי גם כן התחייב להפחתת פליטות בהיקף של 55% עד 2030 והקצה 37% מתקציב הסיוע הכלכלי לאחר משבר הקורונה לנושאי האקלים ולפרוייקטי שמירת טבע בסך של 265 מיליארד יורו. אוסטרליה אימצה תכנית שאפתנית משלה.

המשמעות היא שישראל הפכה לאחת המדינות הבודדות ב-OECD, לצד טורקיה, שטרם גיבשה תכנית ויעדים אקלימיים ארוכי טווח התואמים את גודל ודחיפות משבר האקלים.

בעקבות זאת, יותר ממאה מדעני אקלים פנו לשרים בדרישה לאשר לאלתר את החלטת הממשלה למעבר לכלכלה דלת פחמן כצעד ראשון והכרחי בדרך להיערכות המשק למשבר האקלים. במכתב שנשלח לנתניהו ולראש הממשלה החליפי בני גנץ נכתב: "תגובה מושכלת, מוסרית ונחושה למשבר האקלים אינה סובלת דיחוי". לטענתם, כל השתהות בהחלטה "לא רק פוגעת באינטרס הכלכלי והסביבתי שלה, אלא גם מסכנת את מעמדה של ישראל כמדינה מפותחת ומתקדמת". ההצעה של המשרד להגנת הסביבה אף קיבלה גיבוי מלא ותמיכה חסרת תקדים של יותר מ-40 ארגוני סביבה בישראל.

לקריאת המסמך המלא

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, פנה לנתניהו והביע התנגדות לקידום הצעת המחליטים. לטענתו, באופן עקרוני, התאחדות התעשיינים בעד קביעת יעדים אקלימיים לאומיים לשנת 2050 - אך לא תומכים ביעדים במתכונתם הנוכחית. "קמה החובה להשלים את הליך ההיוועצות בנוגע לדרכי הפעולה להפחתת פליטות גזי חממה אשר מתקיים מול משרדי הממשלה, בטרם תגובש כל החלטת ממשלה בעניין, והכול על מנת לשמור על הכלכלה והמשק הישראלי", כתב ד"ר תומר.

בארגוני הסביבה דוחים את טענת התאחדות התעשיינים ואומרים כי מדובר באחיזת עיניים. "תמוה בעיניי שלאחר התייעצות שנמשכה כשנתיים בה היו שותפים נציגי התעשיינים, הם מבקשים כעת לחזור ולהתייעץ. לתהליכים לאומיים צריכה להיות סופיות", אומר יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" ומייסד "הפורום לאנרגיה נקיה", בהתייחסו למכתב של תומר. "יתרה מזו, מצער שהתעשיינים לא רואים כי האינטרס להפחית פליטות הוא בראש ובראשונה שלהם, לאור המגמות הגלובליות, כדי שהיצואנים יוכלו להמשיך ולהתמודד גם בשווקי היעד מבלי שיושת עליהם מס פחמן, שיפגע אנושות בכושר התחרות שלהם".

ד"ר ליעד אורתר מהמכון לאחריות תאגידית קרא לנציגי המגזר הפרטי להביע תמיכה במעבר ישראל לכלכלה דלת פחמן. "אנו מודעים לכך שהמעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה אתגר עבור התעשייה בעולם ובישראל, אך ברור שמהלך זה כבר יצא לדרכו עם קווי מדיניות ברורים באיחוד האירופי, וככל הנראה בקרוב מאוד גם בארצות הברית תחת הממשל של הנשיא הנכנס ג'ו ביידן", הסביר בשיחה עם וואלה! NEWS.

אורתר הדגיש את עמדתו ולפיה התעשייה הישראלית צריכה להוביל את המהפכה הסביבתית הקרבה, לרתום גם את החדשנות הישראלית לטובת כך - ואגב כך להפיק רווחים כלכליים. "יותר מכל דבר אחר מונחת כאן הזדמנות עסקית עצומה לכלכלה לתעשייה ומספיק לראות מה קורה עם חברות האנרגיה המתחדשת, החלבון האלטרנטיבי ואגירת אנרגיה כדי להבין היכן נמצאים השווקים של מחר", הוסיף.

לי שוץ גביש, מנהיגת קהילת "ירוק בהייטק" המונה יותר מ-500 חברות, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי הנושא חדר לסדר היום של רבים מהעובדים במגזר. "עובדים בהייטק מעוניינים לעבוד בחברות שמראות פעילות בתחום ומתחילות למצוא פתרונות להתמודד עם משבר האקלים. אם נרתום את מיטב המוחות ואת החדשנות הטכנולוגית, ההכוונה והידע של הארגונים הסביבתיים, וכן את היכולת של התעשייה בישראל להפוך את כל זה למציאות כלכלית חדשה, נהיה במקום טוב יותר בעוד שנים ספורות". חלק ממנכ"לי החברות של קהילת "ירוק בהייטק" כבר התגייסו לקריאה של המכון לאחריות תאגידית וחתמו על מכתב תמיכה בהצעת המחליטים לממשלה למעבר לכלכלה דלת פחמן.

במגזר הפיננסי בישראל גם כן מתחילים להבין את חומרת משבר האקלים. כך, למשל, חברת ההשקעות מגדל הודיעה בשבוע שעבר כי היא "תחתור לסיים את תהליך הסטת השקעותיה מחברות הדלקים המאובנים עד לשנת 2030". החברה כבר עשתה צעד ראשון ומכרה את השקעותיה בדלק קידוחים.

חשוב לזכור - יותר מ-100 מדינות כבר הודיעו על יעדים לאיפוס פליטות עד 2050. זאת בעוד בישראל, נוסחה של הצעת המחליטים - שטרם קיבלה הסכמה - אינה שאפתנית כמו בשאר העולם. ההחלטה מציגה יעדים להפחתה של הפליטות ולא איפוס שלהן, והיא אינה מגובה בתקציב ייעודי או תקני כח אדם ליישומה.

בנוסף, מבקר המדינה לאחרונה הוציא דוח נוקב ולפיו ישראל לא עומדת גם ביעדים הצנועים-יותר של צמצום פליטות ואנרגיה מתחדשת שישראל כבר התחייבה אליהם במהלך חתימתה על הסכם פריז, והציג שורה של פעולות שיש לנקוט על מנת לוודא שהיעדים ייושמו.

ישנה חשיבות רבה לא רק בהפחתת פליטות, אלא גם בהיערכות להשלכות משבר האקלים שכבר לפתחנו. דוח של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה שפורסם בחודש האחרון חשף בין השאר שלל איומים על בריאות האדם היכולים לנבוע משינויי אקלים, ביניהם תחלואה עקב עומס חום, החמרה של מחלות כרוניות, פגיעה בביטחון התזונתי והפצת מחלות זיהומיות.

"התכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים אמנם אושרה בממשלה אך טרם תוקצבה, ועל כן המשאבים העומדים לרשות משרדי הממשלה לשם קידומה מוגבלים, הן מבחינת כוח אדם הן מבחינת תקציב", נכתב. מבקר המדינה גם כן הוציא דוח נוקב ולפיו ישראל לא עומדת ביישום של היעדים שהיא התחייבה להם במסגרת אמנת האקלים.

בצל דוחות אלו, פורסם באחרונה מכתב פומבי נוסף, החתומים עליו כ-500 מדעני אקלים וסביבה מובילים בישראל, שיצאו בקריאה לממשלה לנקוט צעדים מידיים לפעולה בנושא שינויי האקלים וכן המליצו להקים ועדה מדעית עצמאית משותפת לכלל מוסדות המחקר בישראל שתייעץ לממשלה בנושא. בין היתר הם דורשים מהממשלה ליישם את התחייבויות הסכם פריז להפחתת פליטות גזי חממה, להקים מנגנון בקרה ודיווח על פליטות גזי חממה, לקדם היערכות דחופה להשפעות שינוי האקלים ברמה הלאומית והמקומית ולקדם את הייצור המקומי והשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל. תפוח האדמה הלוהט מחכה לטיפול הדחוף של הממשלה.