מתוך 20 המטרות שממשלות המדינות החברות באמנת המגוון הביולוגי, בהן ישראל, התחייבו ליישם במשך העשור האחרון, לא הושגה אף לא מטרה אחת במלואה - כך עולה מדוח של האו"ם שסוקר את הישגי הממשלות והשגת מטרות לשמירה על הטבע, שפורסם ביום שלישי במעמד וירטואלי. עוד עולה מהדוח כי בחלק מהמטרות אף חלה הידרדרות משנת 2010, כגון קיטוע וקישוריות בתי גידול, לחצים גוברים וגדלים על אלמוגים, וכן הצטברות פלסטיק ומזהמים אחרים.
בישראל, התכנית הלאומית האסטרטגית למגוון ביולוגי הושקה בשנת 2010 והוצגה שנה לאחר מכן בוועדת הפנים והסביבה, אך לא אומצה רשמית ככלי מדיניות של כל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים.
הכנת תכנית פעולה מפורטת לצורך הגברת עמידות המערכות האקולוגיות הוזכרה בהחלטת ממשלה 4079 בשנת 2018, בנושא היערכות לשינויי אקלים, אולם תכנית הפעולה עדיין לא הוכנה או תוקצבה, בניגוד להתחייבות ישראל לאמנת המגוון הביולוגי.
אל תפספס
המדענים מעריכים כי יותר ממיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה. אך בעוד שהממשלות אכן משקיעות בלהגן על הטבע, הן לא הצליחו לצמצם ולשנות תמריצים שמזיקים לסביבה. לפי דיוויד קופר ממזכירות אמנת המגוון הביולוגי של האו"ם, יותר כספי ציבור מושקעים בפעילות המזיקה לטבע מאלה המושקעים בפעולות שתומכות בו ובמגוון הביולוגי. לפחות 500 מיליארד דולר זוהו בדוח כסובסידיות ממשלתיות לפעולות שמזיקות ופוגעות בסביבה.
אולם, מחקר שפורסם השבוע בכתב העת "Nature" ודוח נוקב של ה- "WorldWildlife Fund" מראים שבעוד שיש ירידה חדה של 68% באוכלוסיות המינים מאז שנות ה-70, עם סל כלים ראוי של מדיניות ופעולה מיידית רחבת היקף, עדיין ניתן להפוך את מגמת הירידה ולשקם את מצב הטבע העולמי. לפי הדוח של האו"ם, בעשור האחרון תכניות אסטרטגיות למגוון ביולוגי אומצו ככלי מדיניות עבור כל משרדי הממשלה על ידי כ-70 מדינות. באותן מדינות מצבם של מינים רבים השתפר.
ללא הפעולות לשמירת טבע של ממשלות וארגונים שונים ברחבי העולם, כמות הכחדות המינים כנראה הייתה כפולה ואף גבוהה פי ארבע מזו הנוכחית. הדוח מעריך כי עדיין לא מאוחר מדי לפעול, ומדגיש את הציפייה להבעת מחויבות משמעותית לפעולה של ממשלות העולם בפסגת מנהיגים בנושא המגוון הביולוגי, שצפויה להיערך בסוף החודש.
מנהל המחלקה לארגונים בינלאומיים וסוכנויות מיוחדות של האו"ם במשרד החוץ, אלדד גולן, הבהיר בשיחה לוואלה! NEWS כי ישראל רואה חשיבות רבה בשמירה על הטבע, ומצטרפת למאמצים העולמיים לעצירת הידרדרות המגוון הביולוגי. גולן אישר כי לאור חשיבות הנושא, הנשיא ראובן ריבלין ייצג את ישראל באופן וירטואלי בפסגת אמנת המגוון הביולוגי שתתקיים ב-30 בספטמבר, ויישא נאום.
כמו כן, גולן אמר כי ישראל בוחנת בימים אלה הצטרפות ל"הצהרת המנהיגים" שתיחתם בפסגה זו, בה ראשי מדינות וגורמים רבי דרג ממדינות רבות יתחייבו לצעדים לשיקום הטבע ולשמירתו.
גם בישראל, כמו בדוח של האו"ם, יש נקודות אור בצעדי מדיניות להגנה על מינים בסכנת הכחדה. כך למשל, הניסיון להציל את אוכלוסיית התור המצוי, בה חלה ירידה של 50% בשני העשורים האחרונים. השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל חתמה השבוע על הוראת שעה שתעצור בשנה הקרובה את הציד של שני מינים של חיות בר הנמצאות בסדנת הכחדה, בין השאר כתוצאה מציד בישראל - השליו הנודד והתור מצוי.
ד"ר יואב פרלמן מהחברה להגנת הטבע בירך על החלטת השרה. להערכתו, ירידת אוכלוסיית התור המצוי בישראל נובעת משילוב של גורמים שונים, בהם חקלאות שמשנה את פני השטח, ציד, תהליכים שונים של שינויי אקלים, שימוש בחומרי הדברה ותחרות עם מינים אחרים.
לפי פרלמן, מניעת הציד של התור והשליו היא פעולה ראשונה וחשובה כדי לשפר את מצבם. בהמשך, יש לתקן את החקיקה באמצעות יוזמה שמקדמת ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) לחיזוק הכלים לשמירה על חיות הבר ולהחמרת הענישה על ציד בלתי חוקי.
הוא מסביר כי בישראל יש טבע יוצא דופן בגלל המיקום הגאוגרפי של המדינה, בין שלוש יבשות, ושמאות מיליוני ציפורים נודדות חולפות כאן כל שנה. "מאז קום המדינה מצב הטבע בישראל הולך ומידרדר", התריע פרלמן, אך הוסיף עם זאת כי הוא מאמין שכשנותנים לטבע את ההזדמנות והתנאים, יש לו את היכולת להשתקם.
הציידים, מצדם, מדגישים כי רובם שומרי חוק. אחד הציידים סיפר כי רובם צדים באופן חוקי, כדי לסייע במניעת נזקי חקלאות ולשמר את האיזון אקולוגי היכן שיש התפרצות של מינים מסוימים, וחלקם צדים בשל מסורת משפחתית. הוא הוסיף כי הוא תומך בכך שמינים בסכנת הכחדה ייאסרו לציד.
במקביל, הוא מציע להתיר ציד של מינים נוספים, כמו מינים פולשים או מינים מתפרצים שאינם בסכנת הכחדה. הציידים גם קוראים להידברות עם גורמי המקצוע והארגונים הירוקים, על מנת להגיע להבנות משותפות, להגביר את שקיפות הליכי קבלת ההחלטות ולסייע בצמצום הציד הבלתי חוקי.
עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע בירך על צעד נוסף של השרה גמליאל בשמירה על אתרי טבע עירוני - המשרד להגנת הסביבה השיק קול קורא לרשויות מקומיות ועיריות לעריכת סקרי טבע עירוני, בסכום של חמישה מיליון שקלים. סקרים אלו נועדו למצוא את שטחי הטבע השמישים, ולהוות כלי לשילוב שיקולי מגוון ביולוגי בתכנון העיר.
בלבן הזהיר מפני ההשלכות שעלולות להגיע אם המצב הנוכחי יימשך. "כולם המומים מהחום ומהשיטפונות, אבל מקצצים את השכפ"צ שלנו, שזה הטבע, ואז נדהמים איך מתים משיטפונות בתוך העיר", אמר.
"מי שרוצה לראות מה קורה כשמשחקים באטמוספירה, שיסתכל על התמונות שמגיעות ממאדים, כוכב שהיו בו פעם אוקיינוסים אך איבד את האטמוספירה שלו", הוסיף בלבן. "צריך להתעשת, וככל שנתחיל יותר מוקדם ככה נצליח להבטיח את המשך קיום המין האנושי".
השינוי מתחיל בצרכנים
לפי מומחי האו"ם, מאמצים הממוקדים במינים ושטחים מסוימים הם פתרונות חלקיים למשבר. ד"ר מיכאל דורמן מאוניברסיטת בן גוריון סבור כי אי אפשר להתעלם גם מכך שבמהלך העשור האחרון אוכלוסיית העולם גדלה בכ-800 מיליון בני אדם. לטענתו, העמקת המשבר הסביבתי והמציאות של צמיחה כלכלית אינסופית בכוכב עם משאבים מוגבלים, הם כריתת הענף שהאנושות יושבת עליו.
דורמן הדגיש כי שמירה על הטבע היא בלתי אפשרית כל עוד טביעת הרגל של בני האדם על כדור הארץ הולכת וגדלה, ללא מדיניות לצמצום בצריכה. יוזמות לצמצום טביעת הרגל האנושית, והכרה במשבר האקולוגי והאקלימי החמור החלו לצוץ בישראל בשנים האחרונות בהמוניהן. החל מ"אפס פסולת ישראל', ל"מרד בהכחדה" ועד ליוזמה חדשה לקידום סחר הוגן בישראל.
רז פרוגל, רכז "סחר הוגן ישראל", אמר כי הוא מאמין שבידיים שלנו יש הרבה כוח להבטיח שהמוצרים שאנחנו צורכים לא פגעו בטבע ובמגוון הביולוגי לאורך כל שרשרת האספקה שלהם. פרוגל החל בקמפיין אינטרנטי בשם "בית המשפט הציבורי לתאגידים", בו הם מעודדים את הציבור הרחב לשאול חברות על מדיניותן לגבי סחר הוגן. זאת, על מנת לבחון את שקיפות החברות לאורך שלבי שרשרת האספקה, החל מחומרי הגלם מהטבע וכלה בזכויות האדם של העובדים.
ב"משפט הציבורי" הראשון שערכו, נכשלה חברת אופנה ישראלית גדולה בדירוג הקיימות והשקיפות לאחר שלא הציגה ראיות מספקות לשאלות הגולשים.
בלבן, ד"ר דורמן ופרוגל אינם לבד בחשש מהשלכות המשברים הסביבתיים. בשבוע שעבר שודר ב-BBC סרט דוקומנטרי חדש, "הכחדה: העובדות", שהתמקד בגורמים להכחדת המינים המסיבית. הסרט מסביר שזהו רגע מכונן לשינוי המצב, באמצעים שונים כמו קידום חקיקה ממשלתית ושיתוף פעולה גלובלי למניעת ייבוא וסחר במוצרים שמופקים באופן שהורס את הטבע, כפי שנעשה בעבר כדי לסגור את החור באוזון.
השרה גמליאל מסרה בתגובה כי המשרד להגנת הסביבה שותף פעיל ומלא בשיחות על התכנית החדשה של אמנת האו"ם למגוון ביולוגי. "לקראת השנה החדשה, מן הראוי שנאמץ צעדים נוספים ונעשה את המרב על מנת להגן על חיות הבר ועל המערכות האקולוגיות".