התכנית של משרד האוצר מאיימת לכרות את ענף החקלאות

חוק ההסדרים הבליח למשך חמישה ימים להערות הציבור, ומנוסח הטיוטה שפורסם נראה כי ההשלכות הסביבתיות שלו לשנים הבאות עלולות להיות משמעותיות. ב-OECD ממליצים לא לפגוע ברגולציה סביבתית, ולתכנן השקעות תקציביות בראייה של קיימות סביבתית והפיכת המשק ליציב יותר, כך שיגדל החוסן הלאומי להתמודדות עם משבר האקלים והמשבר האקולוגי. חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית עלול להביא את הבשורה ההפוכה.

הצורה שבה חוק ההסדרים לשנת 2020 מכניס תיקוני חקיקה מהותיים מטרידה ארגונים רבים מההיבט הסביבתי, הבריאותי וכן מההיבט החברתי. החוק צפוי לעבור בוועדות הכנסת אך בהליך קצר ולא מעמיק המוגבל בפרק זמן קצוב. חקיקה מורכבת אשר נמצאת בחוק ההסדרים, כגון איחוד רגולציה סביבתית, הרפורמה בהתחדשות עירונית ורפורמה בתמיכה לחקלאים נעשית בדרך כלל בדרך המלך - בוועדות הכנסת על ידי הליך שיתוף ציבור רחב, המכניס ראייה מתכללת, עריכת איזונים ומציאת פתרונות לבעיות העולות מנוסח החוק.

היעדר שיתוף אמיתי של הציבור ברפורמות מהותיות מסוג זה, והעברתן בחוק ההסדרים במחטף, עלול אף לפגוע בטווח הארוך ביישום חוקים אלו.

בחוק ההסדרים נמצא פרק בנושא חקלאות שנקרא "מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות", ושמטרתו להקל על ייבוא של פירות וירקות. בתור פיצוי, נכתב בפרק, לשפות את החקלאים שבענפיהם יוסרו חסמי הייבוא באופן ישיר. דבר זה מהווה מהפך, שכן במצב הקיים חקלאים מקבלים תמיכות בצורה עקיפה באופן המשפיע על מנגנוני השוק, למשל בצורה של מכסות, מחיר מפוקח ועוד. מהלך מתוכנן זה יצר זעם אצל חלק מהחקלאים. עם זאת, לא מתואר בחוק ההסדרים מהן ההשלכות הסביבתיות והחקלאיות הצפויות, למרות שהן עלולות להיות אדירות.

לפי מחקר של פרופסור מידד קסינג'ר, ישראל כבר היום מייבאת כ-80% מן הקלוריות הנחוצות לאוכלוסייה של תשעה מיליון בני אדם. בכוונת משרד האוצר לעודד ייבוא של ענפי פירות וירקות תוך הורדת המכס והמיסוי. לפי נייר עמדה של איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל והפורום לתזונה בת קיימא, אבטחת ביטחון תזונתי אינה מותרה. לדבריהם, "חקלאי ישראל הופכים להיות גורם חיוני לביטחון ישראל, בחזית של אבטחת ביטחון מזון בשגרה ובעת חירום ואסון". עם זאת, הם מדגישים כי כיום למדינת ישראל אין תכנית אב למזון הכוללת הבטחת יכולת ייצור ואספקת מזון מיטבית לאוכלוסיית ישראל.

פרופסור אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, סבור כי מדינת ישראל פגיעה מאד בכל הקשור לביטחון מזון. לדבריו, המדיניות הממשלתית חייבת להפנים שאי אפשר לסמוך לגמרי על שווקים בינלאומיים, ועלינו להגדיל את הייצור.

משרד האוצר מסר לוואלה! NEWS כי צריכת המזון במדינת ישראל מתבססת על סחר בינלאומי ויבוא קבוע של מגוון מוצרים רחב. "ישראל לא תהיה אף פעם משק סגור ולכן שינוי במדיניות היבוא של פירות וירקות לא צפוי לפגוע בביטחון התזונתי של ישראל, אך כן צפוי להוזיל את מחירי המוצרים ולאפשר צריכת מזון בריא יותר על ידי הצרכנים".

עם הדרישה להגדלת הייבוא, במשרד האוצר דורשים גם משהו נוסף - הסרת חסמי ייבוא רגולטוריים. חוק ההסדרים רואה את התקנות להגנת הצומח כחסם, ומכפיף גם אותן לשר האוצר במטרה להכניס שיקולים כלכליים. חוק הגנת הצומח הוא זה ששומר על הגידולים החקלאיים והצומח הטבעי בישראל מפני מזיקים ומינים פולשים העלולים לחדור דרך הים או היבשה. קו ההגנה הינו בבקרת הגבולות דרך יישום אמנות בינלאומיות והסכמי סחר שישראל חתומה עליהם.

הכנסת שיקולים שאינם מקצועיים ליישום תקנות הגנת הצומח נוגד את המלצת ארגון ה-OECD למדיניות בתקופת הקורונה. ה-OECD קורא למדינות החברות בו לחזק את ההשקעה והמאמץ על מנת להגדיל את יכולת ניהול הסיכונים בתחום הגנת צומח, כדי למנוע כניסת מזיקים, למשל כאלו הפוגעים בגידולי בננה. מזיקים אלו עלולים להדביק גידולים מקומיים, דבר אשר עלול לגרום לקריסת ענף שלם בישראל.

בנוסף, קיימים דוחות וניתוחים כלכליים שמראים כי מניעה של כניסת מזיקים ומינים פולשים העלולים להתבסס בישראל היא יחסית פשוטה. עם זאת, ככל שמזיק כגון חרק, טפיל או מין פולש אחר, נכנס ומתבסס בישראל, כך עלויות הטיפול במיגורו מזנקות בצורה משמעותית. במקרה הגרוע, ישנם מינים שלאחר כניסה חד פעמית לישראל לא ניתן לטפל בהם ולסלקם, ואלה עלולים לגרום לנזקים כלכליים למשך עשרות ומאות שנים.

האיחוד האירופי עיגן את נושא המינים הפולשים בחקיקה עוד בשנת 2014. מטרת החוק הינה למנוע חדירה של מינים זרים פולשים באמצעות סחורה חקלאית או בדרכים אחרות. מינים אלו גם עלולים להתפשט, להתבסס ולגרום נזק לטבע המקומי.

לפי עו"ד ד"ר רונית ג'וסטו-חנני מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, החוק לפלישות ביולוגיות של האיחוד האירופי יכול להשפיע על יחסי הסחר בין האיחוד לישראל. הוצאות האיחוד האירופי לטיפול במינים פולשים נאמדות בכ-12 מיליארד יורו כל שנה. "לאיחוד האירופי יש תמריץ חזק לאכוף ולמנוע מעבר של מינים מסוכנים לתוך האיחוד, כתנאי כניסה לשוק האירופי ולכן, יש לשקול במשנה זהירות את ההצעה לתיקון חוק ההסדרים".

מאיה יעקבס, מנכ"לית העמותה הסביבתית "צלול" הדגישה כי זהו מצב חירום. "הממשלה מובילה מהלכים שיחזירו את הגנת הסביבה והבריאות בישראל שנים אחורה".

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה לשאלה האם נלקחו בחשבון שיקולים כלכליים המשכללים את הסיכון מכניסת מזיקים ולפגיעתם הפוטנציאלית. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מסר כי "הגנה על הצומח בחקלאות, בטבע, בגינון ובפארקים מפני מחלות ומזיקים הרסניים, עומדת באופן מלא עם התקנות הבינלאומיות, הנהוגות במדינות מתוקנות ומפותחות".

עוד נמסר כי "שיקולים כלכליים הם נידבך חשוב ולגיטימי, אך עליהם לבוא לידי ביטוי רק לאחר שברור מעל לכל ספק כי אין פגיעה קשה בצומח במדינת ישראל. קיימות שלל דוגמאות של חדירת מינים פולשים ומזיקים בעבר ולכן הכנסת שיקולים כלכליים לתקנות הצומח עלול לגרום לפגיעה ממשית בצומח, לרבות בייצור פירות וירקות טריים בישראל, ואלו יביאו כמובן לפגיעה ממשית גם בייצוא החקלאי. משרד החקלאות בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר מנהל דיונים בנושא שמטרתם היא להביא לפתרונות המיטיבים עם הצומח ומגנים על החקלאות המקומית".

לחוק ההסדרים הוכנס סעיף הנותן לשר האוצר כוח מיקוח עצום: במידה ושני השרים לא מגיעים להסכמות לעניין עדכון התקנות להגנת הצומח עד סוף דצמבר 2020, התקנות יתבטלו מיידית. ביטול התקנות עלול להעמיד את ישראל במצב שיהווה הפרה של אמנות סחר בינלאומיות ויפרוץ את ישראל לגמרי למזיקים.

לעניין סעיף זה נמסר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר כי "מדובר בסעיף מופרך ומופרז, שעלול להביא עד כדי פגיעה ממשית בכל החקלאות והצמחייה המקומית", וכן כי הם מקווים ששני המשרדים יגיעו להסכמות כך שלא יהיה צורך "באמצעים דרקוניים מעין אלו".

על מנת לפצות את ענפי החקלאות הישראליים שעלולים להפגע מהמהלך של הגדלת הייבוא בענפים מסויימים של פירות וירקות, החוק מציע מעבר למנגנון תמיכה ישירה לחקלאים על מנת לפצות אותם ישירות.

באיחוד האירופי מבינים כי מנגנוני תמיכה ישירה לחקלאים מובילים לעיתים לתמריץ שלילי להגנה על הסביבה. במתכונת העתידית של מנגנון התמיכה בחקלאות של האיחוד האירופאי אף מקודמת סכימה למנגנוני תמיכה ישירה במיזמים משמרי סביבה אשר מניבים תוצאות לחקלאי גם בהקשר של שימור הקרקע מסחף, עלייה בכמות המאביקים הטבעיים עבור הגידולים ועוד.

ממשרד האוצר נמסר בהקשר זה כי "המעבר לתמיכה ישירה נועד לטפל בבעיות שוק בענף הצומח ולא בסוגיות הסביבתיות של הענף". עוד נמסר כי המעבר "ייתן כלים בידי הממשלה לקידום צעדי מדיניות סביבתיים בהמשך, כפי שקרה באיחוד האירופי בעשורים האחרונים".

על מנת להגביר את הביטחון והריבונות התזונתית של מדינת ישראל, אחת ממסקנות ועדת הכנסת המיוחדת לעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה מאפריל הייתה לעודד רכישה של תוצרת הארץ וחיזוק התעשיה והחקלאות. "בישראל משבר כגון הקורונה מוכיח את הטענה שבצד פתיחת חסמים וניסיונות להוריד את יוקר המחיה", נאמר אז בוועדה. "ישראל חייבת לראות בתעשייה ובחקלאות המקומיות נכסים אסטרטגיים, המבטיחים עצמאות תזונתית וייצור מוצרים חיוניים בכל עת. על הממשלה לעזור לענפים אלה לעבור את המשבר, ולקבוע יסודות איתנים לעתיד".

כיום, גיל החקלאי הממוצע בארץ הינו 65. כדי לעודד כניסה של דור העתיד לחקלאות, אפשר וניתן למתג את ישראל כמעצמת חקלאות. זאת באמצעות הכוונת התמיכה של המדינה בחקלאות משמרת סביבה וכן בפיתוח ושימוש באמצעים טכנולוגיים המייעלים שימוש במשאבים כגון מים וחומרי הדברה. מהלך זה יצמצם עלויות לחקלאי, יגדיל את האיכות של התוצרת הישראלית ויתרום לבריאות תושבי המדינה.

תקנות הגנת הצומח מגנות מפני זיהום ביולוגי של סחורה חקלאית בישראל, אך אם הגדלת הייבוא תיעשה עם הקלות מרחיקות, עלולה להיווצר פגיעה בסקטור החקלאי ובסביבה. בחקיקה כיום יש התייחסות רק למינים שהם מזיקים חקלאיים, בעוד שהחקיקה האירופית מתייחסת גם למינים שהם פולשים ועלולים להזיק לטבע. על מנת להגן על ישראל מפני זיהומים ביולוגיים, ובכך להמשיך לשמר את היכולת של ישראל לייצא תוצרת חקלאית למדינות אירופה, לפי עו"ד ד"ר ג'וסטו חנני יש צורך לחוקק חוק מתכלל לנושא הפלישות הביולוגיות.

הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון