פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עידן השפל הכלכלי של הקורונה מזניק מחדש את מגמת ההשקעות הסביבתיות

      מאורע נדיר ובלתי צפוי, המשפיע בצורה דרמטית על חיינו כמו המגיפה הנוכחית, יכול להביא לשינוי עמוק גם במערכת נוקשה כמו הכלכלה העולמית. מספרים הולכים וגדלים של אנשים רוצים להעביר את השקעותיהם למסלול סביבתי, ובעולם מקווים שה"ברבור השחור" יהפוך ירוק

      עידן השפל הכלכלי של הקורונה מזניק מחדש את מגמת ההשקעות הסביבתיות
      צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה

      (בווידאו: ממשל טראמפ הודיע לאו"ם על פרישה מהסכם פריז, 2019)

      בתחילת החודש התכנסה הוועדה לכלכלה וחברה של האיחוד האירופי ובמסמכי החלטתה נאמר כי רבים מתייחסים למשבר הקורונה כ"ברבור שחור". מונח זה מתייחס למאורע נדיר ובלתי צפוי, המשפיע בצורה דרמטית על חיינו.

      הוועדה הביעה ספקנות על כך שמאורע זה היה בלתי צפוי. מחקר שפורסם על ידי מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה בהובלת הזואולוג פרופסור וויליאם סאת'רלנד מיפה לאחרונה דרכים פוטנציאליות להתפרצות מגיפות, אשר חלקן כבר היו מוכרות וחלקן אף צפוי להתעצם כתוצאה ממשבר האקלים שכן חלק מהמינים נשאי המחלות יושפעו מאירועי בצורת, שטפונות או שינוי אזורי התפוצה של מינים כתוצאה משינויי טמפרטורה.

      לפי פרופסור סאתרלנד, אנחנו לא יכולים להניח כי מקור המגיפה הבאה יהיה זהה לווירוס הקורונה הנוכחי, ולכן אנו צריכים לפעול בצורה רחבה יותר על מנת לצמצם את הסיכון. לפי המחקר, דרכים נוספות שמגיפות יכולות להתפרץ הינן בין השאר סחר בחיות מחמד אקזוטיות, סחר וצריכה של בעלי חיים, עמידות אנטימיקרוביאלית, וכרסום מתמשך לתוך שטחים טבעיים. החוקרים גם מיפו מעל 161 דרכי פעולה אפשריות על מנת לצמצם סיכונים להתפרצות מחלות זואונוטיות קטלניות נוספות בעתיד.

      הפרלמנט האירופי (רויטרס)
      "צריך לעצב מחדש את המדיניות". הפרלמנט האירופי (צילום: רויטרס)

      חזרה ל"עסקים כרגיל" אינה אפשרות פוליטית

      ועדת הכלכלה והחברה של האיחוד האירופי גם כן דנה החודש בנושא מוכנות אירופה למנוע סיכונים עתידיים מהסוג של וירוס הקורונה ודרכי התאוששות כלכלית מהמשבר הנוכחי. בהמלצותיה לפרלמנט האירופי, הועדה קבעה כי חזרה ל "עסקים כרגיל" אינה אפשרות פוליטית כרגע כדי להתמודד עם השלכות המשבר.

      "אי אפשר לחזור למה שהיה, אלא צריך לעצב מחדש את המדיניות", נכתב. הועדה מדגישה כי יש לבצע השקעות להתאוששות הכלכלית בצורה שתיצור משרות אך גם תצעיד את הכלכלה האירופית לעתיד נקי ויציב יותר, שכולל בין השאר יעדים של שיקום הטבע, השגת מאזן פחמן (carbon neutrality), אפס זיהום, השגת יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא ויצירת כלכלה מעגלית המקדמת התייעלות במשאבים.

      לפי הוועדה, יש להשיג יעדים אלו בצורה שתגן על זכויות אדם, ותשים את איכות החיים ורווחת האדם במרכז ולא רק בהסתמך על מדדי צמיחה.

      האיחוד האירופי אכן מקדם את הגרין דיל לפי עקרונות אלו, והתכנית שמה למטרה השקעות בנושאים סביבתיים כגון משבר האקלים, שמירה על משאבי מים והים, מעבר לכלכלה מעגלית, צמצום זיהומים סביבתיים, ושמירה ושיקום של הטבע.

      השיקום הכלכלי של האיחוד מיועד להתבצע עם חשיבה כוללת ואסטרטגית שלוקחת בחשבון את כלל השיקולים וצמצום הסיכונים עבור השקעות ירוקות. יוזמה זאת קרויה "הטקסונומיה האירופית להשקעות סביבתיות".

      היא נועדה לוודא שהשקעות בפרויקטים שתורמים משמעותית לנושא סביבתי אחד לפחות, כגון שינויי אקלים לא ישפיעו לרעה בצורה משמעותית על עקרון סביבתי אחר, למשל שמירה על הטבע והמגוון הביולוגי. בנוסף ליוזמה זו, קיימים כיום ברחבי העולם מעל 1,800 חוקים ומסמכים ברחבי העולם שמטפלים בשינויי האקלים בלבד והמגמה צפויה להתעצם.

      פורטפוליו השקעות סביבתי?

      לפי אד גולדסטון מ-Northern Europe Asset Management, הסיכויים של חברות עם פורטפוליו השקעות פחות סביבתי וחברתי לצלוח משברים סביבתיים ואחרים, יהיה כנראה קטן יותר. עם זאת, עדיין קיים פער משמעותי בעולם בכל הנושא של שמירה על המגוון הביולוגי ומערכות אקולוגיות יציבות ומתפקדות דרך השקעות ירוקות, כך לפי דוח שפורסם בתחילת החודש על ידי ארגון ShareAction.

      הארגון ניתח את 75 חברות ניהול תיקי ההשקעות המובילות בעולם ומצא כי 39% מהחברות אינן מתייחסות לנושא שינויי האקלים בהליך ניהול ההשקעות וכן שלכלל מנהלי תיקי ההשקעות אין מדיניות סדורה ואחידה בנושא צמצום השפעות שליליות של ההשקעות על המגוון הביולוגי.

      בעולם התאגידים הפיננסיים, בנקים מתחילים להראות יותר ויותר אחריות סביבתית ורובם אף מדווחים ופועלים לפי סטנדרטים בינלאומיים בנושא. במדינות כמו גרמניה אף ניתן לבנקים דירוג על ידי גורם חיצוני לפי ההשקעות הסביבתיות והחברתיות שלהם, למשל FairFinanceGuide, כך שכל אזרח יכול להשוות את הבנקים לפי הביצועים שלהם ולהחליט איפה הוא מעדיף להשקיע את כספו.

      עובד בוול סטריט מאוכזב בשל הירידות החדות במסחר בארצות הברית. 09 במרץ 2020. (AP)
      ירידות שערים בוול סטריט במהלך משבר הקורונה, 9 במרץ (צילום: אי-פי)

      ג'ון אקלינגטון, אושיית אחריות תאגידית ויו"ר חברת וולאן, מדגיש כי הבעיות הסביבתיות כגון העלייה החדה בפליטות הפחמן הן במהותן אקספוננציאליות. אקלינגטון מאמין שיש להתמודד עם המשברים הנוכחיים בצורה שונה מבעבר. הוא טוען שנולד מהמשבר הנוכחי "ברבור ירוק" שהוא בדיוק ההפך מברבור שחור - ברבור ירוק גורם לשינוי שוק עמוק, היוצר פרדיגמות, מדיניות, טכנולוגיות או ערכים חדשים, ובעל פוטנציאל לייצר עושר כלכלי, חברתי או סביבתי. אקלינגטון מביא כדוגמה את הגידול בשימוש בבינה מלאכותית על מנת לפתור בעיות בשרשראות אספקה של עסקים וכן את היקף השקעות האירופאיות ב"גרין דיל" שעומד על מעל טריליון יורו כזרז משמעותי.

      השרה גילה גמליאל שואפת גם היא להפוך את משבר הקורונה מברבור שחור לברבור ירוק באמצעות השקעה בסביבה. לפי גמליאל "בשנים האחרונות מתחזקת תפיסה המציעה מעבר לדרך חדשה לגמרי לניהול הכלכלה העולמית - מדינת ישראל צריכה להיות המובילה בכך: החלפת הכלכלה הלינארית, בכלכלה מעגלית. בניגוד למודל המסורתי, בו אנו כורים משאבים, מייצרים מוצרים וזורקים אותם בסוף השימוש, הכלכלה המעגלית מציעה מודל חדש: מערכת שמעוצבת ומתוכננת באופן שמשיב את המשאבים ומאפשר להם להתחדש. במערכת זו המושג 'פסולת' כמעט ולא קיים. בכלכלה מעגלית יצרנים שואפים להאריך ככל האפשר את זמן החיים של המוצרים או החומרים בכל אחד מהגלגולים שלהם".

      "מה הכסף שלנו עשה היום כדי להציל את העולם?"

      בישראל, קיימת מודעות לנושא הקיימות בכלל והסביבה בפרט. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מסר לאתר "הידען" כי הדיון בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה על הפעילות הכלכלית תופס מקום הולך וגדל בשיח הכלכלי ובתהליכי קבלת ההחלטות בעולם. מנכ"לית בלאקרוק ישראל, ענת לוין, הדגישה השבוע בוועידת האחריות התאגידית של גלובס את העקרונות של בלאקרוק בנושא - "ברגע שאתה מתחייב להיות נאמן ללקוחות כדי שרווחתם הכלכלית תישמר, אתה חייב לקחת את נושא הקיימות בחשבון".

      לפי סקר שנעשה על ידי אלטשולר-שחם והוגש למשרד האוצר, נמצא כי לפחות 20% מהמשיבים מעוניינים להעביר את ההשקעות שלהם למסלול פנסיה סביבתי-חברתי. חן אלטשולר, מבית ההשקעות אלטשולר-שחם מסרה לדה מרקר כי היא הגישה את תוצאות סקר זה למשרד האוצר והיא מקווה שהמשרד יאפשר להם לפתוח מסלול ייעודי סביבתי-חברתי לחסכון לטווח ארוך.

      לפי דברי עו"ד אורלי אהרוני בריאיון לגלובס, "הרגולציה הענפה בתחום הבנקאות מכילה כלים מצוינים שתכליתם ניהול וזיהוי סיכונים מתהווים למניעת משבר עתידי. עם זאת, אין עדיין מדיניות סדורה ועקבית המאפשרת למשקיעים מידע מלא ונגיש לגבי מידת הסיכון הקיימת באפיקי ההשקעות, בהתחשב במשבר הגדול שעומד בפתח, משבר האקלים". עו"ד אהרוני מוסיפה כי "יש להיערך לבניית אסטרטגיית ניהול סיכונים כבר עתה. מאוחר יותר, יהיה מאוחר מדי".

      איסוף בקבוקים לקבלת פיקדון. גבעתיים, אוגוסט 2016 (ראובן קסטרו)
      איסוף בקבוקים למיחזור בגבעתיים (צילום: ראובן קסטרו)

      הנושא של סיכונים פיננסיים סביבתיים נבחן במסגרת מדיניות כוללת של המשרד להגנת הסביבה. מדד ההשפעה הסביבתית שהמשרד מפרסם מדרג חברות ציבוריות ישראליות המשפיעות באופן ישיר על הסביבה. עם זאת, לפי המשרד להכנת הסביבה "בשלב זה, אין עבודה על פיתוח מדד המדרג תאגידים פיננסים המשפיעים על הסביבה באמצעות כלים פיננסים".

      בעקבות הנחיית גמליאל, המשרד להגנת הסביבה בוחן את הפרויקטים השונים הנגזרים מתכנית הפעולה של האיחוד האירופי בנושא קיימות בפיננסים, ובכלל זאת הטקסונומיה להשקעות סביבתיות. המשרד להגנת הסביבה הדגיש כי הוא מקיים שיח עם רגולטורים פיננסיים מהאיחוד האירופי ועם גורמים ב-OECD החברים בצוות המומחים שעוסק בפיתוח הטקסונומיה להשקעות סביבתיות. עם זאת, בשלב זה אין הערכה מבוססת דיה לגבי השאלה כיצד כניסתה לתוקף של הטקסונומיה לרגולציה האירופית צפויה להשפיע על הסקטור הפיננסי בארץ, הקשרים הפיננסיים בין שתי הכלכלות והיבטי איכות הסביבה בישראל".

      הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון