הקרב על עתידה של ירושלים מתחיל בשמירה על ההרים שסובבים אותה

בחודש יולי 2019 הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים אישרה את תכנית הבנייה ב"רכס לבן", למרות התנגדות ציבורית נרחבת. האזור מהווה ריאה ירוקה של העיר ירושלים ובשטחו נמצאים צמחים, בעלי חיים ועתיקות שדינם עלול להיחרץ בקרוב. "במשך אלפי שנים אזור ירושלים היה שוקק חיים ונביעות מים", נכתב בערר שהוגש לתוכנית הבנייה רחבת ההיקף. "באזור קיימות טרסות עתיקות, יער שמכיל אלפי עצים, מעיינות יפים ומיוחדים כמו עין לבן ומרחב מחיה גדול של חיות בר".

יותר מ-6,000 התנגדויות הוגשו לתכנית לפני אישורה, בין השאר על ידי 72 אנשי אקדמיה ומדענים מהמובילים בישראל וכן אנשי רוח ותרבות. על העצומה לשמירה על הרי ירושלים חתמו כ-13 אלף אזרחים. ועדת הערר של המועצה הארצית צפויה לדון השבוע בהתנגדויות לתכנית המאושרת. עקב העניין הציבורי והמחאה הגוברת, התכנית גם תעלה לדיון ביום שלישי השבוע בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן).

לפי הערכות מדענים, מחלחלים דרך המערכת האקולוגית של רכס לבן כ-128 אלף קוב מים לשנה לאקוויפר ההר שחלקם נובעים במעיינות האזור. תכנית הבינוי ברכס לבן מהווה 20% מתוך השטח הפתוח המזין כיום את האקוויפר. לפי משרד השיכון והבינוי בתכנית בוצעה עבודת מחקר הידרולוגית למעיינות ולזרימת המים ובהתאם לכך תוכננה השכונה. בהוראות התכנית אכן יש שורה של הנחיות שמטרתן לצמצם את זיהום המעיינות ולהגדיל את חלחול הנגר לאקוויפר אך לפי משרד השיכון והבינוי במענה לערר "גם אם תבוצענה כל ההנחיות הללו בשכונה המתוכננת, לא ניתן להבטיח ששפיעת המעיינות לא תיפגע כתוצאה מהבינוי ברכס וכן כי מי הנגר שיוחדרו אכן יזרמו דווקא במעיינות האזור".

השבוע ציין המשרד להגנת הסביבה את היום העולמי למאבק במדבור ובצורת. לפי המשרד אנו בעידן של שינויי אקלים. "הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות במעלה אחת עד שנת 2050, וכמות המשקעים הכללית צפויה להתכווץ ב-25%-15%". בישראל נותרו רק כ-3% מהמעיינות, נחלים, בריכות חורף וגופי מים נוספים שהיו קיימים לפני מאה שנה. לפי עורכת הדין רחל אדם, אחת ממגישות הערר לתכנית, "מצב זה, של אובדן כמעט מוחלט של כל מעיינות ישראל, הופך את הפגיעה בעין לבן לסוגייה עקרונית, בעלת חשיבות ציבורית רבה".

בהוראות התכנית נקבע כי במקרה ששפיעת המים בעין לבן תפגע, המעיין יחובר למערכת המים האזורית, עם מנגנון של מערכת נטרול כלור כדי לא לפגוע בחיות הבר. לפי עו"ד אדם, "הזרמת מי ברז למעיין עצמו ינתק אותו מהמערכת האקולוגית שלו ויביא לסיום תפקודו כמרכיב אקולוגי חי".

התכנית גם כוללת כריתה של היער במדרונות הרכס - יותר מ-11 אלף עצים. מאיה סטאר, אחת מהצעירים המובילים את הקבוצה "מצילים את הרי ירושלים", מצפה שהמדינה תנהג אחרת ומניעה מאות פעילים למאבק. "רכס לבן הוא אחת מפנינות הטבע המדהימות ביותר שיש לנו בארץ. כשהתכנית הגיעה לוועדת התכנון המחוזית הובטח שרכס לבן תיהיה התכנית האחרונה בשטחים הסובבים את העיר, ושאר התכנון ייתכנס לתוך העיר, אבל זה לא נכון. זה לא רק שטח קטן, זוהי רק ההתחלה".

תכנית נוספת בשם "רכס לבן ב'" כבר בהכנה, כך שאזור רכס לבן כולו יחצה את 7,000 יחידות הדיור. לפי החברה להגנת הטבע קיימות תכניות בנייה נוספות במורדות מושב אורה והדסה עין כרם, ואזורים נוספים, דבר אשר עלול לאיים על המשך נביעותם של מעיינות רבים נוספים בהרי ירושלים.

נועה סופר, פעילה נוספת של "מצילים את הרי ירושלים" מוסיפה זווית אישית. "מעיינות ירושלים בסכנה, ואיתם ההבטחה הסודית שלי לנירוש, אחי ניר כהן, שנפל על קדושת הארץ, שאשמור על הארץ הזו, ועל המעיינות שביקר כל שבוע, באותה תכיפות כמו את סביו וסבתותיו, על הקפה והמעמולים, ועל המבט התמים, הבוטח של ילדיי. מעיינות ירושלים בסכנה, ויחד איתם, מאות מינים של חיות וצמחים ומבט נזהר של צבאים".

לפי מחקר שפורסם בתחילת החודש, מדענים מעריכים כי 83% מיונקי הבר היבשתיים וכ-50% מהצמחים נכחדו מתחילת הציביליזציה האנושית, וקצב ההכחדה רק מאיץ וגובר. במחקר מעריכים כי יותר מ-500 מינים יבשתיים ייכחדו בעשרים השנה הקרובות. הצבי הארץ ישראלי , המצוי רק בגבולות ישראל נמצא בדרך הנכונה להיות התרומה של ישראל לגל ההכחדה השישי בכדור הארץ . חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה לתכנית ברורה בעניין זה.

"בחינת השלכות והשפעות התכנית צריכה להיעשות תוך הסתכלות רחבה על כלל ההפרעות, הפגיעה וצמצום השטחים הפתוחים הטבעיים והמסדרון האקולוגי". לפי המשרד, כלל הפיתוח הצפוי כולל הכביש העתידי לירושלים מבית שמש "עלולים להוביל לפגיעה משמעותית ואף איום בהכחדת הצבאים שיימצאו בשטח כלוא למחצה".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי כדי לסייע בסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית, בהסכם הגג בין עיריית ירושלים למדינה הוחלט שכחצי מיחידות הדיור ברכס לבן ישווקו עבור "קרקע משלימה" - קרקע של המדינה שניתנת ליזמים כפיצוי על חוסר כלכליותם של מיזמי התחדשות עירונית. החצי השני של התכנית יישווק במסלול מחיר למשתכן עבור זוגות צעירים בלבד במחיר מסובסד, כמענה למחירי הדיור בירושלים".

עם זאת, לפי דוח מכון מילקן משנת 2014, קיים פער של 276% בין עלות הקמת התשתיות לבנייה רוויה בשולי העיר לבין בנייה בתוך העיר במתחמים של פינוי בינוי כיוון שבתוך העיר אפשר להשתמש בתשתיות קיימות או לשדרג אותן, עובדה שתשליך גם על מחירי הדירות לזוגות צעירים ברכס לבן שייתכן ויהיו יקרות הרבה יותר מפרויקטי פינוי בינוי בתוך העיר.

דוח מילקן סקר מגוון כלים כלכליים הנמצאים בשימוש ברחבי העולם לצורך הסרת החסמים הכלכליים וקידום התחדשות עירונית כגון תמריצים כלכליים ישירים, מענקים, הטבות מס והעלאת ערך הקרקע העירונית על מנת לעביר את הפרויקט לסף הכדאיות הכלכלית.

ברשות להתחדשות עירונית טענו כי "בירושלים ישנו מספר לא מבוטל של פרויקטים לפינוי בינוי שאינם כדאיים כלכלית. אין כיום פתרון אחר להשלמת כדאיות כלכלית, זולת קרקע משלימה".

לפי דוח עתודות הקרקע בירושלים שנערך על ידי החברה להגנת הטבע קיים מאגר של יחידות דיור בתוך העיר ירושלים כ-80 אלף יחידות דיור. לפי פרופ' ערן פייטלסון שהציג את התנגדותו לתכנית בפני הועדה המחוזית ירושלים, יש מלאי תכנוני של יותר מ-50 אלף יחידות דיור בעיר ירושלים שיספיקו ל-14 השנה הקרובות ולכן הדיון בתכנית רכס לבן צריך להיות מהפרספקטיבה של הדורות הבאים.

הרשות להתחדשות עירונית סיימה תהליך מיפוי חסמים להתחדשות עירונית ביחד עם משרד המשפטים והשיקה באפריל מסמך עם מגוון פתרונות אפשריים ואף הצעות שינויי חקיקה. לירון דין, המתכננת הסביבתית של החברה להגנת הטבע בירושלים מדגישה כי כעת נחוצים גם צוותים שיבחנו את הכלים הכלכליים המתאימים עבור ירושלים לתמרוץ התחדשות עירונית ולחיזוק שכונות העיר. "לא ייתכן שבשנת 2020, מדינת ישראל מוכנה לתת קרקעות ערכיות ויקרות ערך במקום לנתב תקציבים וליצור תמריצים לטובת התחדשות עירונית בערים. מנגנון הקרקע המשלימה יביא כלייה על שטחים פתוחים נרחבים".

סטאר ומאות בני הנוער ופעילים נוספים שהתגייסו להציל את הרי ירושלים מאמינים בצדקת דרכם: "אנחנו אמנם צעירים אבל אנחנו כבר מבינים שאת הכדאיות הכלכלית ליזמים ניתן לעשות אחרת, בצורה שתהיה צודקת מבחינה חברתית, סביבתית ולמען דמותה של העיר ירושלים. הטבע בהרי ירושלים הוא זה שנותן לנו את האוויר הצלול כיין. אנחנו דור שיודע שמי שאוהב את הארץ - שומר עליה".

דין קשובה לקולות הדור הצעיר, ולכן היא מציעה לפתוח במהלך תכנון כולל של מערב הרי ירושלים כשטח פתוח, רציף ומשמעותי, שיבדל את הפיתוח העירוני של ירושלים, וישאירה על במת ההר. חזונם של הצעירים ושל החברה להגנת הטבע הוא לתת לאזור הרי ירושלים והמעיינות מעמד של גן לאומי. לפי דין, "דבר זה יבטיח את שימורו של נוף המורשת, את שרידותו ושגשוגו של הצבי הארץ ישראלי, ואת שפיעת המעיינות - תעודת הזהות של ירושלים".

הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון