פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      200 מיליארד יורו, הגנה על 30% משטחי הים והיבשה: היעדים הירוקים של אירופה

      הנציבות הציגה תכניות שיקום למגוון הביולוגי ולחקלאות שיתפרסו על פני עשור. בין היתר, הן נועדו להילחם באובדן מיני בעלי חיים וצפויות להוסיף כחצי מיליון משרות באירופה. "שמירה על הטבע היא קריטית גם מבחינה כלכלית"

      200 מיליארד יורו, הגנה על 30% משטחי הים והיבשה: היעדים הירוקים של אירופה
      צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן

      האיחוד האירופי השיק השבוע שתי אסטרטגיות סביבתיות במסגרת הגרין דיל האירופי. הראשונה, הנוגעת לטבע ולמגוון הביולוגי, נועדה לפרוס את החזון של האיחוד לעשר השנים הבאות, והשנייה נוגעת לחקלאות תחת הכותרת "מהחווה למזלג".

      התכנית האסטרטגית למגוון הביולוגי של הנציבות האירופית מציבה יעד ברור ושאפתני לחיזוק שטחים מוגנים קיימים והרחבתם עד 2030. על פי הודעת הנציבות, בכוונתה להשקיע כ-20 מיליארד יורו לשנה ליישום התכנית למגוון הביולוגי.

      החזון, שהוצג באופן סמלי ביום הדבורים הבינלאומי, כולל הכרזה של 30% משטחי היבשה והים כמוגנים (מתוכם שליש יהיו תחת הגדרה של "הגנה קפדנית", שמשמעותה צמצום התערבות האדם למינימום), צמצום ב-50% בחומרי הדברה כימיים ושיקום אקולוגי של לפחות 10% מהשטחים החקלאיים - למשל על ידי השארת צומח מקומי בשולי שדות.

      יער בולון בצרפת, 22 במאי 2020 (AP , אי-פי)
      30% מהשטחים יהיו מוגנים. יער בולון בצרפת (צילום: אי-פי)

      בנוסף, רבע משטחי החקלאות באירופה יהפכו לחקלאות אורגנית, בעוד כיום מדובר ב-8% מהשטחים. חקלאים באירופה יקבלו סובסידות בסך 60 מיליארד דולר עבור יישום הרפורמה הנרחבת.
      נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי התכניות יהוו חלק מרכזי מתכנית השיקום הכלכלית של האיחוד ליציאה ממשבר הקורונה, והבסיס לחזון הצמיחה של האיחוד האירופי. לדבריה, המתווה "נותן בחזרה לכדור הארץ יותר ממה שהוא לוקח ממנו".

      יותר ממיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה

      התכניות מתיימרות לטפל בשורש הבעיה לאבדן המגוון הביולוגי - ניצול יתר של הטבע ביבשה ובים על ידי האדם, וזאת במטרה להקנות עמידות וחוסן למערכות האקולוגיות. כך, לאורך 40 השנים האחרונות בלבד, אוכלוסיות חיות הבר השונות ברחבי העולם צנחו בכ-60% כתוצאה מפעילת האדם, ויותר ממיליון מינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. החקלאות העולמית מכסה כשליש מהשטחים היבשתיים בכדור הארץ, והיא מהווה את אחד מהגורמים המרכזיים לעלייה בקצב הכחדת המינים.

      לפי הנציבות, הגדרת שטחים בהם הטבע מוגן זה כבר לא מספיק. "כדי להפוך את המגמה של אבדן מינים, העולם צריך להתחיל מסע לשיקום הטבע, והאיחוד האירופי יוביל את הדרך", הסביר פרנץ טימרמנס, סגן נשיא הנציבות האירופית.

      נשיאת הנציבות האירופית: "התכניות יהוו חלק מרכזי מתכנית השיקום"

      טימרמנס הצהיר כי כרבע מתקציב האיחוד יוקדש לפעילות בנושאי האקלים וחלק נכבד ממנו ייצבע לשמירה על הטבע. "זו תהיה טעות מרה להשקיע כסף בכלכלה של המאה ה-20 שירד לטמיון בתוך 10-5 שנים, ולמצוא את עצמנו חסרי אמצעים עבור השקעות שייקחו אותנו לתוך המאה ה-21".

      לפי האסטרטגיה, יישום התוכנית הוא בעל ערך כלכלי. "לשמור על הטבע בריא זה טוב עבור האנשים, עבור כדור הארץ, אך זה גם קריטי עבור הכלכלה באופן ישיר ועקיף".

      זאת ועוד, חיזוק השטחים המוגנים ברמה האירופית (אתרי Natura2000) מהווה גם הזדמנות לספק חצי מיליון משרות נוספות ברחבי אירופה, לניהול ושמירה על שטחים טבעיים. בין השנים 2008-2006 שטחים אלו סיפקו כ-12 מיליון משרות - כ-6% מכלל המשרות באיחוד האירופי.

      אנשים מבלים בפארק באמסטרדם, 22 במאי 2020 (AP)
      "קריטי עבור הכלכלה". ריאה ירוקה באמסטרדם (צילום: אי-פי)

      לפי הנציבות, "אירופה מוכנה להוביל מאמצים לתכנית גלובלית שאפתנית במסגרת אמנת המגוון הביולוגי של האו"ם", וכן לשתף פעולה עם מדינות נוספות התומכות בגישה זו. הכינוס של האמנה לקביעת יעדים חדשים לשמירה על הטבע בעשור הקרוב היה אמור להתקיים באוקטובר, אך עקב התפרצות הקורונה נדחה כרגע לאביב 2021.

      לפי הגארדיאן, עמנואל מקרון ואנגלה מרקל הכריזו לאחרונה על כוונותיהם להעלות הצעה לחבילת תמיכה אירופית על סך 500 מיליארד יורו. בין שאר התנאים לקבלת התמיכה, יוצגו ככל הנראה תנאים סביבתיים, הן בנושאי אקלים והן בנושא המגוון הביולוגי. הדיון בנושא זה ייערך בשבוע הבא והתכנית תדרוש את תמיכתן של שאר המדינות החברות באיחוד.

      שובו של הדב מבשר טובות

      בחזרה לתכנית. אין זה מספיק שיהיו שטחים מוגנים, אלא נדרשת רשת תומכת טרנס-אירופית של שטחים שאינם בהכרח מוגנים, אבל מנוהלים בצורה המאפשרת מעבר של בעלי חיים - "מסדרונות אקולוגיים". למסדרונות כאלו חשיבות קריטית עבור יונקים גדולים. בשנה שעברה למשל, נצפה הדוב הראשון בגרמניה מזה 16 שנה, והמומחים מעריכים כי הוא חצה את רכס ההרים מאזור טירול שבאוסטריה לבוואריה.

      עד כה, המדינות החברות באיחוד היו מחויבות לכך שלא תחול הדרדרות במצב המינים המוגנים (Birds and Habitat directive). היעדים החדשים לעשור הקרוב יתמקדו גם בשיקום אקולוגי. בין השאר, היעדים יחייבו את שיפור מצבם של לפחות 30% מהמינים ובתי הגידול שנמצאים בסכנה, ושיקום של 25 אלף קילומטרים של נחלים. הנציבות תגבש מטרות מפורטות שיגדירו מהו "מצב טוב" של השטח לאחר השיקום.

      קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת עמנואל מקרון, בוועידת מנהיגי האיחוד האירופי בבריסל, 13 דצמבר 2019 (רויטרס)
      יציעו חבילת תמיכה על סך 500 מיליארד יורו. מרקל ומקרון בוועידת מנהיגי האיחוד האירופי בבריסל (צילום: רויטרס)

      שטחים המיועדים לשיקום יכולים בין השאר לתרום להפחתת פליטות גזי חממה על ידי תרומה לקיבוע פחמן, למשל כפי שקורה באדמות הכבול באגמון החולה, או בהסתגלות לשינויי אקלים - כדוגמת יצירת בריכות חורף שמשמשות לאגירה זמנית של מים, ומסייעות למניעת הצפות של ערים באירועי גשם קיצוניים.

      התכנית קוראת גם להחזיר את הטבע לערים הגדולות, בין השאר על ידי שמירה על אתרי טבע עירוני ונטיעות עצים בשטחיהן, דבר שיתרום גם לשיפור הבריאות הנפשית והפיזית של תושביהן.

      ומה המצב בישראל?

      אז איפה ישראל ביחס לאירופה? בישראל אנו עומדים כרגע על יותר מ-25% של שטחים מוגנים, אך רובם נמצאים בנגב. לפי מחקר של רשות הטבע והגנים, אין ייצוגיות מספקת לבתי גידול ייחודיים הזקוקים להגנה, כגון רכסי הכורכר במישור החוף.

      האתגר בישראל, כמו באירופה, הינו הפיכת השטחים המוגנים המבודדים, שחלקם בגודל כה מזערי עד שזכו בקרב אנשי המקצוע לכינוי "שמורות עציץ", לרשת מחוברת ומקושרת באמצעות מסדרונות אקולוגיים.

      צבאים בגן לאומי אשקלון (רשות הטבע והגנים , גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)
      מסדרונות אקולוגיים (צילום: גיא לוויאן, רשות הטבע והגנים)

      רשות הטבע והגנים כבר מיפתה אזורים אלו, הכולל גם זיהוי מיקומים של מעברי בעלי חיים מעל כבישים. דוגמה למעבר מסוג זה הוא הגשר מעל כביש 70, המחבר בין הכרמל לרמת מנשה, ובו תועדה פעילות של מינים רבים כולל הצבי הארץ ישראלי. מסדרונות אקולוגיים אף זכו להכרה בחשיבותם מתוקף החלטת הממשלה 'היערכות ישראל לשינויי אקלים' משנת 2018.

      בנושא שיקום אקולוגי, בישראל ישנה פעילות רבה בנושא שיקום נחלים ובתי גידול לחים, בין השאר דרך הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, היושבת תחת רשות מקרקעי ישראל. עם זאת, אין כרגע תכנית ארצית מתכללת, עם יעדים מחייבים לשמירה ושיקום שטחים פתוחים, הלוקחת בחשבון גם אזורי טבע עירוניים.

      בעוד שבאירופה מאמצים מדיניות של שיקום שטחי טבע עירוני למצב שבו יחול שיפור בערכם מבחינה אקולוגית, בהרי ירושלים למשל, תכניות בנייה מאושרות מאיימות על עתידם של חלק מהמעיינות הייחודיים של האזור.

      מעבר אקולוגי מעל כביש 70. 23 במאי 2020 (אתר רשמי , צילום: דותן רותם, רט"ג)
      מעבר אקולוגי מעל כביש 70 (צילום: דותן רותם, רט"ג)

      חשיבותם של השטחים הלא מעובדים, כמו שולי שדות וכתמים טבעיים בתוך השדות החקלאיים בישראל, נבחן בשנת 2019 על ידי ועדת מומחים משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומכון דש"א (דמותה של ארץ). לפי מגזין זווית, הוועדה מצאה כי השוליים העשבוניים יוצרים אזור מוגן, שבהם צמחים מקומיים יכולים לצמוח, בעלי חיים יכולים להסתתר, או להשתמש בשטח כמסדרון אקולוגי. שטחים אלו מהווים גם בית גידול לאויבים הטבעיים של חלק מהמזיקים, ולכן יכולים לסייע לחקלאים בצמצום השימוש בחומרי הדברה.

      שר החקלאות הנכנס אלון שוסטר מכיר בחשיבות הנושא הסביבתי. לדבריו, תפקידו בין היתר "להיות חלק ממאמץ עולמי, הדרגתי, לאיזון ראוי בין צרכי פיתוח הציוויליזציה האנושית לבין שמירת הסביבה".
      השרה להגנת הסביבה הנכנסת, גילה גמליאל, הציגה בטקס חילופי השרים את חזונה הסביבתי. בהתייחסה לנושא האקלים אמרה כי "אנחנו צריכים להיות המובילים וראש החץ בתחום הזה. אנחנו צריכים לדאוג לדור העתיד שלנו, שיהיו להם חיים בריאים יותר, נכונים יותר, נקיים יותר. כפי שאין לנו ארץ אחרת, כך אין לנו כדור אחר".

      הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון