המשק חזר לפעילות, אבל הרשויות לא מצליחות להעריך את מספר המובטלים

בעוד העסקים נפתחים לאחר משבר הקורונה, הנתון האמיתי של דורשי העבודה אינו ידוע - כשבמקביל מספר המפוטרים רק הולך וגדל. בתרחיש הגרוע, שיעור האבטלה יגיע ל-12% ובביטוח הלאומי חוששים מפגיעה ביציבות הפיננסית: "נמצאים באפלה מוחלטת"

עריכה: ניר חן

לפני כחודש החלה פתיחה מדורגת של שוק העבודה, ומגזרי התעשייה, ההייטק, הפיננסים, הקמעונאות ושירותי המשרד חזרו אט אט לשגרה. בהמשך שבו לפעילות גם חנויות הרחוב לצד הספרים והקוסמטיקאיות, והמסעדות חזרו לספק שירותי משלוחים. מאז 19 באפריל נרשמו מיליון אזרחים כדורשי עבודה, אך שיעור האבטלה הלא רשמי נותר גבוה ועומד על 26%. לפי שעה, גופים כמו רשות התעסוקה, משרד האוצר, המוסד לביטוח הלאומי ומשרד ראש הממשלה אינם מצליחים להעריך מהו שיעור האבטלה האמיתי.

מספר המובטלים שדיווחו כי חזרו לעבודה הוא 150 אלף, זאת במקביל לנתוני שירות התעסוקה על הצטרפותם של מאה אלף מפוטרים חדשים. מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, העריך כי רק בסוף אוגוסט יתברר מה מספרם של מחוסרי העבודה שנותרו בשוק. החשש העיקרי, לדבריו, הוא שזה יהיה מאוחר מדי על מנת לסייע להם. על פי נתוני משרד הרווחה, בסיומו של המשבר מספר המובטלים צפוי להיות 400 אלף איש. כלומר, שיעור האבטלה ירד ל-9.2%.

הערכה כי שיעור האבטלה עומד על 26%. תורים ללשכת התעסוקה, מרץ האחרון (צילום: ראובן קסטרו)

בשיחה עם וואלה! NEWS אמר גראור כי הוא לא מבין את הפערים בין תנועת האנשים ברחובות וחזרת שוק העבודה לשגרה, לבין המספרים הרשומים במערכות השונות. "כולנו רואים את התנועה בכבישים, את הפקקים בדרך לירושלים, לפי המצב הזה נדמה שחזרנו לשגרה מלאה", אמר. "מהצד השני, דיווחי החוזרים עדיין לוקים בחסר, ואני שואל את עצמי כל הזמן איך יש פערים כאלו". לטענתו, ייתכן ומדובר בכמות התושבים שעבדו מהבית ורק עכשיו פוקדים את מקום העבודה. "יחד עם זאת, אפשר להבין כי הסגירה של המשק הייתה מאוד מהירה, ולפתוח מחדש זה תמיד יותר קשה. בוודאי שלצד ההשלכות, זה לוקח זמן וכנראה שימשך עוד כמה חודשים", הוסיף.

לדברי מנכ"ל שירות התעסוקה, יש שלוש סיבות בגינן נתוני האבטלה לא יורדים: דיווח חסר של מעסיקים על החזרת עובדים לרשות התעסוקה, חשש של מעסיקים להחזיר עובדים בשל נפח פעילות קטן והמתנה של המעסיקים לתכנית המענקים של משרד האוצר.

יותר ממיליון. מספר דורשי העבודה בתקופת הקורונה

"המעסיקים מאוד חוששים לקבל עובדים חזרה מחשש לנפח פעילות קטן. גם הענף הקמעונאי נפתח מאוד בזהירות, כמות האנשים שנכנסים פר חנות בזמן שרבים מחכים בחוץ מקטינה את המכירות. ישנה חזרה לשגרה לצד הרבה מגבלות", אמר גראור. עם זאת, לדבריו, ניתן לראות כי נתוני פעילות כרטיסי האשראי עולה. "עם ישראל קונה, וזאת הפעילות שתעודד את החזרה לעבודה", הוסיף. "מעבר לכך, יש הרבה ענפים שעדיין סגורים או פתוחים באופן חלקי כמו מסעדנות, נופש, פנאי, מלונאות".

מנכ"ל שירות התעסוקה ציין כי התעשיינים חוששים מהקפאת החוזים לייצוא וייצור לספקים שלהם. "כבר היום ניתן לראות את הזרם הבלתי פוסק של מפוטרים חדשים לתוך שוק האבטלה. אתמול נרשמו כ-1,200 מפוטרים חדשים או יוצאים לחל"ת, כשיום קודם לכן נרשמו אלף, הזרם לא נפסק", אמר. "מאז ה-19 באפריל הצטרפו לרשות התעסוקה כמאה אלף מפוטרים חדשים. יש חזרה לעבודה, אבל אנחנו לא רואים עצירה של היקף המפוטרים".

"להערכתי המעסיקים מחכים לפיצויים ולמענקים שהובטחו על כל עובד שיחזור מהחל"ת, ואני מעריך שתתקבל החלטה בקרוב", הוסיף, והעריך כי החזרה המקסימלית של עובדי החל"ת תסתיים באוגוסט. "רק בעוד שלושה חודשים נוכל לדעת סביב איזה אחוז האבטלה, ומי אלה שלא הצליחו לצאת ממעגל האבטלה, ולהם נצטרך לסייע".

עוד בוואלה! NEWS

האמנים נפגעו קשה, אילת בראש רשימת המובטלים: הנתונים מאחורי משבר הקורונה

לכתבה המלאה
"יש הרבה ענפים שעדיין סגורים". שיעור דורשי העבודה במשק לפי מקצועות

גראור אמר כי ישנם עובדים שנמנעים מלדווח על חזרתם לעבודה, אך נראה שגם המשק אינו שב לפעילות במספרים גדולים. "רק אחרי שאנחנו מוציאים הודעה לכל המעסיקים שידווחו לנו על החזרה לעבודה, אנחנו רואים גל דיווחים. היום אנחנו מעריכים שיש יותר מ-150 אלף אנשים שדיווחו מאז אפריל שחזרו לשוק העבודה", אמר. "אנחנו לא יודעים אם מדובר במיליון, או שחצינו את המספר כלפי מטה. בתרחיש הפחות אופטימי, משרד האוצר מעריך שיהיו כחצי מיליון מובטלים, שיעור של 12%. מדובר בהיקף גדול, ולא ברור עד כמה המדינה תוכל להתמודד עם משק כלכלי כזה".

החשש הגדול של מנכ"ל רשות התעסוקה הוא כי הזמן שייקח למפות את אלו שיישארו מובטלים לאחר שהמשק ישוב לעמוד על רגליו יקשה על המדינה לסייע להם ולהוציא אותם משוק האבטלה. "חלק מאוד גדול יסיימו את הזכאות שלהם לדמי אבטלה וכנראה ידרשו הבטחת הכנסה. זו קצבה מאוד נמוכה, ובקושי אפשר להתקיים ממנה", אמר. "מבחינתנו זהו זמן מבוזבז בו יכולנו לעבוד עם אותם אנשים כדי לשפר את המיומנויות התעסוקתיות שלהם ולהחזיר אותם לשוק העבודה העתידי".

לדבריו, ללא הנתונים המדויקים, המדינה לא תוכל לדעת בכמה מקומות עבודה חדשים יהיה עליה להשקיע. "בלעדי זה, יהיה בלתי אפשרי להחזיר את כולם למעגל העבודה", אמר. "ככל שעובדים נמצאים יותר זמן מחוץ לשוק העבודה, המיומנויות שלהם נשחקות ולנו יהיה יותר קשה לצמצם את אחוזי האבטלה". גראור גם הזהיר כי מי שחזר לעבודה ולא דיווח על כך, עתיד ליצור לעצמו חוב בביטוח הלאומי.

"פגיעה מאוד גדולה". הענפים העיקריים שנפגעו ממשבר הקורונה

במשרד האוצר אומרים כי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-7 במאי מעריך כי שליש מהעובדים שיצאו לחל"ת שבו אל שוק העבודה, בניגוד לדיווחים בפועל. ישנה הסכמה על כך שהדיווח החסר הוא שמשאיר את מספרם של מיליון המובטלים על כנו, אך יחד עם זאת, גם הם נמצאים בעלטה ואינם יכולים להצביע על מספרים מדויקים. "יש ענפים שממש לא חזרו לפעילות וכאלו שחזרו באופן חלקי", אמרו גורמים באוצר, שהעריכו גם הם כי החזרה תהיה הדרגתית ותימשך עד אוגוסט.

"נקודת הסף היא שלושה חודשים מעכשיו, רק אז נדע מי מבין האנשים שנשארו בחוץ הוא מובטל, ולו נצטרך למצוא פתרונות אחרים", הוסיפו. לטענתם, הדיווח החסר נעוץ בעובדה כי בתקופות מורכבות כמו משבר הקורונה, לוקח זמן רב יותר לעבד את נתוני מצב האבטלה. "אנחנו נמצאים עכשיו באפלה מוחלטת שמקשה עוד יותר לדעת את המצב האמיתי".

"עם ישראל קונה, וזאת הפעילות שתעודד את החזרה לעבודה". שוק מחנה יהודה (צילום: אולבייה פיטוסי/פלאש90)

בדיון שנערך השבוע בוועדת הכספים, הציגו אנשי משרד העבודה נתוני הערכה למשק הישראלי ביום שאחרי המשבר. "ניסינו לאמוד את היקף האוכלוסייה שנצטרך לתת להם שירות לאורך זמן", אמרה רוני שניצר, מנהלת בכירה באגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה. "ראינו פגיעה מאוד גדולה סביב ההגבלות - בעולמות התיירות, האירוח, המסחר והמכירות. הרבה פחות אנשים קונים כרגע".

לדבריה, "מניתוח הנתונים עולה כי כ-400 אלף איש יישארו מחוסרי עבודה, כשהשוק העבודה בישראל מחייב גידול של 60 אלף משרות חדשות בכל שנה כדי לייצב את רמת האבטלה והתעסוקה. המשבר הזה לא רק שלא מאפשר גידול במספר המשרות, הוא גם מגדיל את מספר המפוטרים". שניצר הסבירה כי קיים קיפאון בהגדלת המשרות החדשות וכניסה של צעירים חדשים לשוק העבודה, "ההערכה שלנו היא שמדובר באחוזי אבטלה של 9.5%, בטח בקרב אנשים שהם ללא ניסיון תעסוקתי, רמת השכלה וחסמים גיאוגרפיים". לטענתה, "יהיה לכך ייצוג משמעותי באוכלוסייה הערבית והחרדית ובעיקר בענפי התיירות, ההארחה, המלונאות, ההובלה אווירית ואצל חברות התעופה והמסחר".

"אין מגמה של נהירה חזרה לשוק העבודה"

בביטוח הלאומי העריכו כי בחודש הזה הם צפויים לשלם דמי אבטלה בסך של 4-5 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-350 מיליון שקלים אותם הם מעבירים לאזרחים בימים כתיקונם. נוסף למובטלים, בביטוח הלאומי נערכים לטיפול בגל גדול של פושטי רגל. "לצערנו, כמו שיש מספר של אנשים שחוזרים לעבודה, יש גם אנשים שנפלטים ממנה", אמר לוואלה! NEWS מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי.

"אנחנו עדיין בשעת חירום". שיעור המתייצבים בשירות התעסוקה לפי אזורים בארץ

"מה-19 באפריל נרשמו כ-90 אלף מפוטרים חדשים. אין מגמה מובהקת של נהירה משמעותית של אנשים שהיו בחל"ת חזרה אל שוק העבודה, זאת לצד אנשים שנפלטים משוק העבודה - הפקקים הם לא מראה למציאות האבטלה האמיתית", הדגיש. "אנחנו עדיין בשעת חירום, המשק עדיין עם מגבלות שמוטלות על מקומות העבודה. מרכזי ספורט, נופש, בתי מלון, מסעדות, גני אירועים - המשק לא חזר לקדמותו". להערכתו, יחולו שינויים מרחיקי לכת בדפוסי עבודה, בתהליכי ובנהלי העבודה, וכן גורמים עסקיים יתייעלו ויפחיתו בהוצאות שאינן נדרשות. "הדבר מיד ישליך על כוח האדם שהם יעסיקו, במיוחד לאור השימוש במערכות הזום והישיבות הטכנולוגיות. כמו שהייתה מהפכה החקלאית ותעשייתית כך תהיה מהפכת קורונה", אמר.

לדברי שפיגלר, אם המשק ימשיך עם אחוזי אבטלה גבוהים, הדבר ישפיע על היציבות הפיננסית של הביטוח לאומי. המנכ"ל ציין כי "תידרשנה קבלת החלטות שיתנו מענה למצב עמו אנחנו מתמודדים, אנחנו עדיין בתקופה של משבר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully