אובדן השטחים הטבעיים לטובת בינוי וחקלאות הוא אחד מהאיומים המרכזיים על המערכות האקולוגיות ומגוון המינים בישראל - כך עולה מדוח מצב הטבע לשנת 2018, שמתפרסם היום (שלישי) על ידי "המארג - התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל". הדוח מצביע על פגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות בישראל, על המשך התרחבות הפגיעה הישירה והעקיפה בשטחים הפתוחים ועל התעצמות האיום על המגוון הביולוגי בישראל.
מהדוח עולה כי בשנים 2014-2017 ישראל איבדה 52 קילומטרים רבועים של שטחים טבעיים לשטחי חקלאות. באותן השנים, 56 קילומטרים רבועים של שטחים פתוחים עברו התמרה לשטח בנוי. קצב הפיכתם של השטחים הפתוחים לשטחים בנויים בשנים אלה עמד על 20.8 קמ"ר בשנה - קצב גבוה משמעותית ביחס לשני העשורים האחרונים. אובדן השטחים הפתוחים גבוה במיוחד במרכז ובצפון הארץ.
אל תפספס
כך, מדי שנה שטחים פתוחים בהיקף שטחה של כרמיאל הופכים לשטחים בנויים, ושטחים טבעיים ומיוערים בסביבת הרצליה הופכים לשטחים חקלאיים. שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אמר כי הרשות מנסה לקדם הגנה על שמורות ועל מיני צומח וחי, "אלא שיש גם כוחות הפוכים שמנסים לצמצם את הטבע למשבצות קטנות ולבנות על כל השטחים הפתוחים כולל ערכיים וחשובים".
בדוח ציינו כי שטחי הצמחייה הנמוכה באזורים הים-תיכוניים (שטחי הבתות) מאוימים על ידי קרבה של מוקדי פיתוח, בהם חקלאות. בשטחים אלה, אוכלוסיות הציפורים האופייניות מצומצמות ביותר. בהר הנגב ודרומה ממנו, שטחים פתוחים מהווים יותר מ-90% מכלל השטח והתמרות השטחים הפתוחים לייעודים אחרים מצומצמות יחסית. עם זאת, היישובים ושטחי החקלאות הם מוקד להתבססות מינים פולשים ומינים מקומיים ממקור ים תיכוני אל תוך האזור המדברי. בחולות מישור החוף, הנמצאים תחת לחצי פיתוח כבדים, תהליכי התייצבות דיונות והתפשטות מינים פולשים שינו את הרכב חברות הצומח והחי המקומיים.
הפולשים והנכחדים
במקביל, התפשטות והתבססות של מינים פולשים נחשבות לאחד האיומים המרכזיים על המגוון הביולוגי המקומי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. בישראל מאות מינים פולשים, בעלי חיים וצמחים, המתבססים בשולי מוקדי פיתוח ובינוי. כמו כן, עופות פולשים חודרים גם לשטחים המרוחקים יחסית מיישובים. לפי הספר "הצמחים הפולשים בישראל" מאת ז'אן-מארק דופור דרור, בין השנים 2010-2018 נוספו לפחות תשעה מיני צמחים פולשים חדשים לישראל.
מינים אלה נמצאים בשלבי התפשטות ראשוניים בארץ, ואחד מהם, צחר כחלחל, נמצא ברשימת מאה המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם, שערך ה-IUCN - האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע. מין נוסף הוא המיינה המצויה, ציפור פולשת ואגרסיבית, שהתפשטותה מאיימת לדחוק מיני ציפורים מקומיים.
במסגרת תכנית הניטור הלאומית, נמצא גידול באוכלוסיות של מספר מיני יונקים בעלי השפעה שלילית על מערכות אקולוגיות. מינים אלה, בהם שועל מצוי, תן זהוב ודרבן, מתפשטים בשטחי המחיה באזורים המדבריים של ישראל.
הדוח מתייחס גם לבעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה. על פי העדכונים האחרונים של ספר האדום של החולייתנים בישראל, שנערך על ידי רשות הטבע והגנים, 65 מבין 213 מיני העופות המקננים בישראל - 30% מהם - נמצאים באיום, תוספת של 20 מינים לרשימה מאז ההערכה האחרונה שנעשתה בשנת 2002.
כמו כן, מתוצאות ניטור של רשות הטבע והגנים, עולה כי בעשור האחרון אוכלוסיות הצבי הארץ-ישראלי מצטמצמות, ככל הנראה כתוצאה ממספר גורמים בהם ציד, טריפה מאוכלוסיות גדולות של מינים מתפרצים, וצמצום וקיטוע בתי גידול. גם הלוטרה, מין טורף של בתי גידול לחים, מוגדר בסכנת הכחדה חמורה בישראל.
ספירות שנתיות של רשות הטבע והגנים מצביעות על כך שאוכלוסיות צבי הנגב, צבי השיטים והיעל הנובי יציבות. אולם, האוכלוסיות של כל המינים הללו הן קטנות ובחלקן מנותקות מאוכלוסיות אחרות, ולכן רגישות ביותר, בעיקר להכחדה מקומית כתוצאה מאירועי קיצון. מינים אלה מוגדרים בסכנת הכחדה גם מחוץ לתחומי ישראל, ולכן להגנה על האוכלוסיות המקומיות חשיבות ברמה העולמית.
בדוח ציינו גם כמה שינויים לחיוב - בין היתר נמצא כי מצב שונית האלמוגים באילת נמצא במגמת שיפור בעשור האחרון, זאת לעומת הידרדרות חמורה במצב שוניות האלמוגים ברחבי העולם. בנוסף לכך, בוצעה השבה של היחמור הפרסי שבעבר נכחד מהטבע בישראל. מאז שנת 2015 ועד שנת 2017, עלה היקפן של שמורות טבע ב-5% ושל גנים לאומיים ב-6%, ועשרות אלפי דונמים הוכרזו כשמורות שיאפשרו שמירה על המגוון הביולוגי באופן מיטבי.
"לחזק את ההגנה על היערות והחורשים"
הדוח מתפרסם זה הפעם השלישית על ידי "המארג", הפועל במסגרת המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. למימון ולהפקת הדוח שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל. איתי רנן, מנהל "המארג", אמר כי "בימים אלה מסתיים מחזור הניטור הרביעי בתכנית הניטור הלאומית של המארג. תכנית זו מדגימה כיצד איסוף נתונים אקולוגיים לאורך זמן, באופן שיטתי ואחיד, הוא כלי הכרחי לביסוס הידע ולשיפור הניהול והממשק של המערכות האקולוגיות בישראל".
מנכ"ל רשות הטבע והגנים הביע תקווה שהדוח "ישים מראה מול כולנו ויסייע לשמור על הטבע לצד צרכי הפיתוח". מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט אמר כי פרסום הדוח "מהווה נדבך נוסף בפעילות בתחום השמירה על המגוון הביולוגי בישראל. רק בשבועות האחרונים עדכן השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, את רשימת המינים המוגנים לאחר למעלה מעשור והוסיף מאות מינים שמעתה יהיו מוגנים בישראל - כמו מיני דגי מים מתוקים, עטלף הפירות ואחרים".
יהל פורת, מנהל מחלקת אקולוגיה באגף הייעור של קק"ל, ציין כי הממצאים מלמדים על עושר מינים ומגוון ביולוגי גבוה ביערות הטבע הבוגרים ובחורשים הטבעיים של קק"ל. לדבריו, "ממצאים אלו עשויים לסייע בחיזוק ההגנה על היערות והחורשים ומעמדם כעוגנים טבעיים חיוניים במפת המסדרונות האקולוגיים בארץ, ובנוסף, גם להכווין את פעולות הממשק שקק"ל מבצעת לצורך שימור מינים בסכנת הכחדה ביערות ובחורשים הים תיכוניים ובשטחי היער הדרומיים בפרט".
