ותודה לקורונה: ההזדמנות הגדולה של מערכת החינוך ביום שאחרי המגיפה

במשרד החינוך אומרים כי לימודים פרונטליים ומקוונים יישארו גם לאחר המשבר. מומחים מעריכים כי ישראל, שחוותה השבתה ממושכת של מערכת החינוך, מוכנה למהלך יותר ממדינות אחרות - ומצביעים על יתרונות רבים. פרופ' יוסי דהאן: "משרד החינוך יצטרך להמציא את עצמו מחדש"

בווידאו: ממצאי דוח המבקר על הלמידה מרחוק במהלך משבר הקורונה (צילום : משרד מבקר המדינה)

הלמידה המשולבת מלווה את ילדי ישראל כבר תקופה ארוכה והיא כאן כדי להישאר לאורך זמן, גם בתקופה שאחרי הקורונה. מומחים לחינוך משוכנעים שבמינון הנכון, השילוב של הלמידה הפרונטלית בבתי הספר עם הלמידה המקוונת, שעוררה ביקורת רבה במהלך משבר הקורונה, עשוי לתרום רבות גם לתלמידים וגם למורים.

מתוך הבנה שלא חוזרים לאחור, במשרד החינוך מנסים לנצל את המשבר כדי לפתח תשתית ראויה שתשרת את המערכת גם בעתיד. כך, הצוות המקצועי של הלמידה מרחוק במשרד החינוך, בוחן בין השאר את עניין הלמידה המשולבת בתקופה של אחרי הקורונה. לפי המשרד, התכנית טרם גובשה, וכי בימים אלה העיסוק העיקרי של הצוות הוא הלמידה המקוונת בתנאי הסגר, ולא התכנון לטווח הארוך.

הלמידה המשולבת כאן כדי להישאר. תלמידה לומדת בזום, אפריל האחרון (צילום: פלאש 90, חן לאופולד \ פלאש 90)

"הלמידה המשולבת תישאר במערכת החינוך גם אחרי הקורונה כחלק מהגמישות הניהולית והפדגוגית וכחלק מהאמצעים לצמצום פערים", אמרו גורמים במשרד. "המהלך יתאפשר גם הודות לרכישה של 150 אלף מחשבים ניידים, הנחת תשתיות טכנולוגיות חדשניות בכ-4,600 מוסדות חינוך, הרחבת ההכשרות של הלימוד מרחוק לעובדי ההוראה והרחבת מאגר התכנים הדיגיטליים, בין היתר, יחד עם מטה המיזם הלאומי 'ישראל דיגיטלית'".

לדעת המומחים, ישראל מוכנה למהלך אולי אפילו יותר ממדינות אחרות שבהן לא היתה סגירה כה מסיבית של מערכת החינוך. לתפיסת המשרד, תקופת הקורונה יצרה הזדמנות להפוך את שיטת החינוך המיושנת לשיטה חדשנית יותר שתואמת את הצרכים של עולם התעסוקה המודרני, ומנצלת את היתרונות של השינויים הדיגיטליים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים.

הכוונה היא לשלב למידה מקוונת עם פרונטלית, גם בעידן הפוסט קורונה, כאשר הלמידה המקוונת לאו דווקא תתבצע מרחוק. כך למשל, ניתן יהיה לפצל כיתה לשתי קבוצות - באחת ילמדו באופן פרונטלי, ובקבוצה השנייה ילמדו בצורה מקוונת בכיתה סמוכה או מהבית.

לשיטת המשרד, ללמידה משולבת יתרונות רבים, בהם יכולת לנייד מורים בצורה וירטואלית כך שמורה שגר בתל אביב יוכל לתגבר כמה שעות ביום גם את התלמידים הגרים בפריפריה, התלמידים יוכלו לעשות "מרתונים" לימודיים עצמאיים ברשת ועוד.

עוד בנושא חינוך

מנזקי הקורונה: מחצית מהתלמידים נעזרים במורים פרטיים - והפערים מתרחבים

לכתבה המלאה

פעם בשבוע, מרחוק

"צריך ללמוד מרחוק לפחות פעם בשבוע, גם אם זה יהיה יומיים לא יקרה שום אסון, עדיין הילדים ייפגשו שלוש פעמים בשבוע בבית הספר עם המורים והחברים שלהם", אמרה פרופסור אינה בלאו, ראש התכנית לתואר שני בחינוך, טכנולוגיות ומערכות למידה, וראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה. "הלמידה המקוונת תפתח מיומנות מאוד חשובה - אוריינות דיגיטלית, אותה מאוד קשה לפתח ללא שימוש בטכנולוגיה. מדובר במיומנות קריטית בשוק העבודה היום", היא הסבירה.

"בנוסף, לדעתי רק התחלנו עם תקופת המגיפות. אבל בלי קשר למצבי חירום, אם זה טילים בדרום או מגיפה, ממש לא יזיק לתלמידים לפחות יום אחד בשבוע ללמוד באופן מקוון". האמירה של בלאו רלוונטית לתלמידי כיתות ד' ומעלה, בעוד "תלמידי כיתות א'-ג' עדיין זקוקים לליווי משמעותי של המבוגר בזמן הלמידה המקוונת ומדובר בעול למשפחה".

"בהשוואה למדינות אחרות בעולם, אנחנו נמצאים במקום טוב, מבחינת מוכנות המערכת והצוותים", ציינה בלאו והדגישה כי למידה מרחוק צריכה להיות מוגבלת לפעמיים בשבוע. "לא הייתי עוברת למשהו יותר מסיבי מפעם-פעמיים בשבוע, כמו בתקופות חירום. הילדים צריכים כמובן את הקשר פנים מול פנים, גם המורים וגם עם החברים".

"זה יועיל לתלמידים, גם לא במצבי חירום". פרופ' אינה בלאו (צילום: שלומי גבאי, -)

לדעתה של פרופסור בלאו, הלמידה המקוונת יכולה להצליח ב"מקצועות התוכן", להגדרתה. "שיעורי מתמטיקה לדוגמה, התלמידים יכולים להרוויח מזה שיש שקט במהלך השיעור. כשהשיעור הוא מוקלט אפשר לחזור על הדברים, אף אחד לא יפספס את השיעור. באופן כללי מדובר בתחומים בהם המיומנויות נבנות נדבך אחר נדבך, וזה יכול מאוד לעזור, וגם לנטרל הסחות דעת שיש היום בכמויות".

פרופ' בלאו תומכת בשימוש בזום, שלטענתה יאפשר למורים לחלק את התלמידים לקבוצות לפי רמת ידע, ולהסתובב בין הקבוצות הווירטואליות השקטות. "אפשר לעשות את אותו דבר כמובן בכיתות, אבל זה מייצר רעש ופוגע בילדים שיש להם בעיות ריכוז", היא אמרה. "בלמידה מקוונת כל קבוצה תהיה בחדר אחר והמורה ישמע רק את הקבוצה הזאת ויוכל להתייחס. יש כאן אפשרויות טכנולוגיות שאפילו מקלות על דרכי ההוראה. אפשר, למשל, לתת לתלמידים שאלות עם תשובה נכונה אחת ולהציג להם את התפלגות התשובות. במקרה הזה גם המורה יקבל משוב אם הכיתה הבינה או לא הבינה".

"התלמידים יכולים להרוויח מזה שיש שקט במהלך השיעור". מורה מלמדת בזום (צילום: פלאש 90, פלאש 90)

לטענת בלאו, גם במקצועות בעלי אופי שונה הלמידה המשולבת תוכל להיות יעילה. "גם במקצועות בהם הדיון והבעת הדעה הם חשובים הלמידה מרחוק תוכל לעזור - באותה מסגרת של חדרים מפוצלים של 5-4 תלמידים בכל קבוצה. כך התלמידים ידברו הרבה יותר מאשר בכיתה של 30".

היא סומכת על התלמידים שיתחברו למערכות הלמידה מרחוק ולא יתחמקו. "יהיה על זה פיקוח, המורה נמצא, הוא רואה את התלמיד, את ביצועיו, יש כאן מעקב. גם כשהתלמיד יתחבר בזמן שהמורה לא נמצא שם לצורך חזרה על החומר המוקלט או ביצוע מטלות, עדיין המורה יוכל לראות את זה".

עוד בוואלה!

העשור האבוד: הישגי התלמידים במתמטיקה ומדעים בישראל נותרו ללא שינוי

לכתבה המלאה

"הקורונה ניערה את מודל הלמידה הישן"

פרופסור יוסי דהאן, מומחה לחינוך מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, משוכנע אף הוא כי הקורונה סיפקה הזדמנות נדירה "לנער" את מערכת החינוך. "משרד החינוך והמורים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש", הוא אמר. "הקורונה ניערה גם את מערכת החינוך, את המודל הישן של הלמידה ואת תפקיד המורה ובית הספר. ברמה המוסדית זה לא יכול להיות יותר מודל על פיו פקידי משרד החינוך מנחיתים הוראות מלמעלה ובתי הספר ממלאים אותן. חייב להיות שיתוף פעולה בין הממשל המרכזי לבין הרשויות המקומיות לבין בתי הספר".

לדברי דהאן, תהליך ההוראה יהיה חייב לעבור טרנספורמציה. "במשבר הזה המרכיבים הרגשיים והחברתיים הפכו להיות מאוד מרכזיים בסביבה המקוונת, ולכן המערכת תצטרך לקחת בחשבון את המרכיבים הללו", הוא אמר, "התפיסה המיושנת לפיה צריך למלא את התלמידים במידע כבר לא רלוונטית בעידן בו המידע פומבי ונגיש. הגישה חייבת להיות עם דגש על המימדים הרגשיים והחברתיים של התלמיד".

"התפישה כי צריך למלא תלמידים במידע - לא רלוונטית". פרופ' יוסי דהאן (צילום: ראובן קסטרו)

דהאן מזכיר בדבריו את המחקר של ג'אל מהטה, פרופסור לחינוך באוניברסיטת הרווארד, לפיו מערכת החינוך צריכה להיפטר מהמודל של תבנית אחת שמתאימה לכל הילדים ולאפשר יותר בידול. "חלק מהילדים דווקא 'פורחים' מהלמידה המקוונת, וחלק לא. יש ילדים שלא אוהבים לדבר בכיתה, אבל כששמים אותם בזום אז אין להם בעיה להביע את דעתם בצ'אט. אז צריך להתאים את הלמידה ההיברידית גם לתלמידים".

דהאן, שמתמחה בתיאוריות של צדק חברתי, לא שוכח מרכיב אחד נוסף הרלוונטי ללמידה המשולבת והוא הפערים החברתיים, שרק הורחבו בתקופת הקורונה. "במערכת החינוך שלנו כיום יש פערים עצומים של אי שוויון, ולכן במעבר ללמידה היברידית בדרך קבע מערכת החינוך תצטרך להתמקד באלו שנמצאים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי, ודאי במצב של המשבר הכלכלי הנוכחי".

דהאן קורא למערכת החינוך להשקיע באותם אלו שנמצאים בתחתית הסולם. "גם אם נצא מהקורונה, מאות אלפי מובטלים עדיין יישארו איתנו לאורך זמן, ומדובר במשפחות עם ילדים", הוא אומר, "לא יהיו להם את האמצעים הנדרשים ללמידה מקוונת. כבר עכשיו אנחנו נמצאים במצב שליותר מ-20% מהתלמידים אין גישה לאינטרנט ומחשבים, אז מערכת החינוך תצטרך להשקיע יותר משאבים בהם. זאת צריכה להיות המשימה העיקרית של משרד החינוך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully