וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העשור האבוד: הישגי התלמידים במתמטיקה ומדעים בישראל נותרו ללא שינוי

ממצאי מבחן TIMSS הבינלאומי מעידים על שיפור קל בהישגי תלמידי כיתות ח', אך הם לא שונים במובהק מהבחינה הקודמת. עיקר השיפור במבחן - שאינו כולל תלמידים מהחברה החרדית, בעלי קשיי למידה ואת החינוך המיוחד - חל אצל תלמידי המגזר הערבי, אך הפער מהיהודים עדיין גדול

בווידאו: תלמידי חטיבת הביניים חוזרים לבית הספר/צילום: ניב אהרונסון

תלמידי כיתות ח' בישראל שיפרו את הישגיהם בתחומי המתמטיקה והמדעים - כך עולה היום (שלישי) מנתוני המבחן ההשוואתי הבינלאומי TIMSS, הנערך אחת לארבע שנים ב-39 מדינות שמוגדרות כמפותחות וכמתפתחות.

לפי תוצאות המבחן, בתחום המתמטיקה עלתה ישראל עלתה מהמקום ה-16 ב-2015 למקום התשיעי ב-2019. במדעים נרשמה עלייה קלה יותר - מהמקום ה-19 ב-2015 למקום ה-16 בשנה שעברה. נציין, כי המבחנים לא כוללים את תלמידי המגזר החרדי.

בין השנים 2015-2019 כיהנו שני שרי חינוך בישראל - נפתלי בנט (במשך רוב התקופה) ורפי פרץ - כשמונה חודשים. למרות השיפור שנרשם כעת, לאורך כעשור הישגי ישראל נותרו כמעט ללא שינוי. בממוצעי ההישגים של תלמידי ישראל במבחנים של 2019 נרשמו אומנם עליות קלות, אך הם אינם שונים במובהק מאלו שנרשמו ב-2015 בשני התחומים שנבדקו.

ב-2019, ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה היה 519 נקודות וממוצע ההישגים במדעים 513 נקודות. ממוצעים אלו גבוהים מהממוצע הבין-לאומי של המדינות המשתתפות (489 נקודות במתמטיקה ו-490 נקודות במדעים) ומציבים את ישראל בחצי העליון של מדרגי המדינות, מה שניכר בעיקר במתמטיקה, כאשר רק סינגפור, טאיוון, דרום קוראיה, יפן, הונג קונג, רוסיה, אירלנד וליטא מדורגות ממקומות גבוה יותר מישראל.

"טימס" הוא מבחן בין-לאומי שנועד להעריך את הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, וכן את ההקשר החינוכי של הוראת מקצועות אלו במדינות השונות. בישראל נערך המבחן בחודשים אפריל-מאי 2019 בקרב 3,371 תלמידי כיתות ח' מ-157 בתי-ספר (דוברי עברית ודוברי ערבית, בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי). במחזור טימס 2019 השתתפו 39 מדינות, בהן מדינות מפותחות במזרח אסיה ובעולם המערבי וכן מדינות מתפתחות.

המגזר הערבי: הציונים עלו, אך נותרו נמוכים מהמגזר היהודי

בשונה ממבחני פיזה, במבחן הנוכחי חל שיפור בהישגי התלמידים מהמגזר הערבי, שעיקרו נובע מהשיפור של תלמידי המגזר הערבי. במבחן פיזה האחרון, הבודק מיומנויות חשיבה בקרב התלמידים, נרשמה ירידה דרמטית בציוני המגזר הערבי.

בהשוואה למחזור המחקר הקודם, נרשם שיפור ניכר בהישגי תלמידים דוברי ערבית, זאת לצד יציבות בהישגי של תלמידים דוברי עברית - דבר שהביא לצמצום פער ההישגים ביניהם. יחד עם זאת, בשני התחומים שנבחנו, הישגיהם של תלמידים דוברי עברית גבוהים מממוצע המדינות המשתתפות ואילו הישגיהם של תלמידים דוברי ערבית דומים לו.

מתוצאות המבחן ניתן ללמוד גם על השפעת הרקע הסוציו-אקונומי על ההישגים הלימודיים. כשמשווים תלמידים מאותה קבוצת רקע חברתי-כלכלי - הפערים בממוצעי ההישגים בין דוברי העברית ודוברי הערבית מצטמצמים ואף נסגרים. בשני תחומי הדעת, ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר - כך ההישגים גבוהים יותר.

מחקר טימס מאפשר ללמוד על עמדות תלמידים כלפי לימודי המתמטיקה והמדעים, כשבמוקד עומדים, בין היתר, היבטי מוטיבציה ("אהבה ללמוד את תחום הדעת" - קרי מוטיבציה פנימית, וכן "הערכה וייחוס חשיבות לתחום הדעת" - קרי מוטיבציה חיצונית), וביטחון ביכולת בתחום הדעת.

שיעורי התלמידים בישראל שמאוד בטוחים ביכולתם במתמטיקה (25%) ומאוד מעריכים אותו (54%) גבוהים בהשוואה לשיעורים הממוצעים בקרב המדינות המשתתפות במחקר (15% ו-37%, בהתאמה).

ישראל מדורגת בצמרת מדרג המדינות במדדים אלו, כשבמדד הביטחון ביכולת היא ממוקמת ראשונה מבין כל המדינות. לעומת זאת, שיעור התלמידים בישראל שאוהבים מאוד ללמוד מתמטיקה (19%) דומה לשיעור הממוצע בקרב המדינות (20%).

חטיבת השרון רעננה 6 בדצמבר 2020. ראובן קסטרו
שיפרו את הישיגיהם. תלמידי חטיבת השרון ברעננה, שלשום/ראובן קסטרו

מחקר טימס מאפשר ללמוד על עמדות תלמידים כלפי לימודי המתמטיקה והמדעים, כשבמוקד עומדים, בין היתר, היבטי מוטיבציה ללמוד את תחומי הדעת ('אהבה ללמוד את תחום הדעת' קרי מוטיבציה פנימית, ו'הערכה וייחוס חשיבות לתחום הדעת' קרי מוטיבציה חיצונית) וכן ביטחון ביכולת בתחום הדעת.

שיעורי התלמידים בישראל שמאוד בטוחים ביכולתם במתמטיקה (25%) ומאוד מעריכים אותו (54%) גבוהים בהשוואה לשיעורים הממוצעים בקרב המדינות המשתתפות במחקר (15% ו-37%, בהתאמה).

ישראל מדורגת בצמרת מדרג המדינות במדדים אלו, כשבמדד הביטחון ביכולת היא ממוקמת ראשונה מבין כל המדינות. לעומת זאת, שיעור התלמידים בישראל שאוהבים מאוד ללמוד מתמטיקה (19%) דומה לשיעור הממוצע בקרב המדינות (20%).

בישראל, נמצא קשר חיובי בכל שלושת המדדים בין עמדות התלמידים כלפי לימודי תחום הדעת, מתמטיקה או מדעים, ובין ההישגים בתחום הדעת. כך, ככל שעמדות התלמידים חיוביות יותר כך ממוצע הישגי התלמידים גבוה יותר.

יו"ר ימינה נפתלי בנט, שר החינוך לשעבר ששם דגש על תחום המתמטיקה, בירך על תוצאות המבחן ואמר כי "זו בשורה אדירה והישג אדיר לתלמידי ישראל במתמטיקה. תלמידי ישראל זינקו מהמקום ה-16 למקום ה-9 בעולם בהישגים במתמטיקה", הוא הוסיף כי הוא אני גאה לראות שהעבודה הקשה שהשקענו בנושאים הללו במהלך כהונתי כשר החינוך נושאת פרי וילדי ישראל מובילים במדדים הללו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully