(בווידאו: 20 אלף תלמידי הכפרים הלא מוכרים לא פתחו את שנת הלימודים בזמן בגלל משבר תקציבי עם משרד החינוך)
נתוני מבחן פיזה לשנת 2018 שהתפרסמו הבוקר (שלישי) מציגים ירידה בהישגי התלמידים הישראלים בשלושה מקצועות: מתמטיקה, מדעים וקריאה. בעקבות הנתונים, המראים כי הממוצע של תלמידי ישראל נמוכים מאוד מהממוצע של המדינות המפותחות, במשרד החינוך טענו כי הסיבה לכך טמונה בממוצע הנמוך של התלמידים מהמגזר הערבי, שהוריד את הממוצע הכללי. זאת, חרף השקעות של כמיליארד שקלים בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כשר החינוך. על כן, המשרד הודיע על הקמת צוות בדיקה לתוכנית הלימודים, חומרי ההוראה וניצול השעות בבתי הספר הערבים.
במבחן פיזה 2018 השתתפו 79 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 37 מדינות ה-OECD ויותר מחצי מיליון תלמידים. את צמרת טבלת ההישגים בשלושת המקצועות כובשים תלמידי מזרח אסיה, כשסין במקום הראשון בכל שלושת המקצועות. לצד סין מופיעות המדינות סנגפור, מקאו, אסטוניה, יפן, פינלנד וקנדה. המדינות שנמצאות בתחתית הטבלה הן: הפיליפינים, הרפובליקה הדומיניקנית, קוסובו ופנמה.
ישראל ממוקמת באוריינות מדעים מתחת לסלובקיה, במתמטיקה מתחת לקרואטיה, ובקריאה מתחת לבלארוס. למעשה, בכל פרמטר ישראל נמצאת בפער של עשר נקודות מהממוצע של ה-OECD. כדי להדגיש כי הישגי התלמידים הערבים הם אלה שהורידו את ממוצע המדינה הרחק משאר מדינות המפותחות, הוצג דירוג הכולל תלמידים דוברי עברית, שבו הציונים הממוצעים קרובים למדינות ה-OECD. יחד עם זאת, יצוין כי תלמידים חרדים לא נבדקים במבחן, וזאת בשל ההתנגדות של המפלגות החרדיות.
אל תפספס
מהנתונים עולה ירידה חסרת תקדים בציוני התלמידים במגזר הערבי. למרות ההשקעה התקציבית הגדולה, תלמידי המגזר הערבי בישראל נמצאים בתחתית טבלת המדינות, כשישנים פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית. כך למשל, הפער בין תלמידים יהודים לבין ערבים בכל אחד משלושת התחומים עומד על 144 נקודות לטובת דוברי העברית בקריאה, 111 נקודות במתמטיקה ו-116 נקודות במדעים.
פרופ' יערה בראון, לשעבר נשיאת מכללת אורנים, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי "הירידה מבטאת את הגדלת הפער בין החברה היהודית לחברה הערבית. אם הפער הזה גדל זה אומר שהחברה היהודית מסתדרת לא רע, ומי שמוריד את הממוצע ומגדיל את הפער לאחור זה בעצם הציונים בחברה הערבית, זאת הדרמה הגדולה של מבחני פיזה". היא הסבירה כי "המדינה זיהתה את זה כי הפערים הלכו וגדלו לאורך הרבה מבחני פיזה. כל הזמן מתריעים שהפערים בין החברה הערבית לחברה העברית הולכים ומתרחבים, אז ככל שהפערים האלה מתרחבים הממוצע שלנו יורד. השקעת המשאבים שלנו לצמצום הפער חייבת לעלות".
"ההשקעה בחברה הערבית מאוחרת ואיטית מדי"
על השאלה מדוע משרד החינוך מדגיש כי השקיע בשנים האחרונות מיליונים בחברה הערבית ועדיין לא הצליח להגיע להישגים, משיבה בראון כי ההשקעות נעשו מאוחר מדי ולאט מדי. "משרד החינוך אכן עשה את מה שהיה צריך לעשות, אך זה התחיל מאוחר מדי ולאט מדי. ההזנחה של החברה הערבית התחילה עם קום המדינה, אי אפשר לתקן בחמש שנים דברים שנוצרו מקום המדינה, לתוכנית חומש זה מאוחר מדי", אמרה.
"צריך להסתכל על הבעיות בחברה הערבית מהגיל הרך", הסבירה בראון. "ילד שלא הולך למסגרות טובות של הגיל הרך, כשהוא נכנס למערכת החינוך בגיל שש הוא פתח פערים לרעה. ברגע שישראל מודה שהיא סוחבת איתה יותר מ-20% של חברה ערבית שמוזנחת מבחינת תקציבים, אז את מבינה שאם לא תשקיעי שם את האנרגיות, החברה תמשיך לסחוב אותך לאחור". בראון הבהירה כי "לכן, מדינת ישראל כן מבינה שאין לה ברירה להשקיע שם משאבים, אבל הטיפול חייב להיות מאוד רחב וכולל".
בסך הכל, משרד החינוך השקיע בשנים האחרונות כמיליארד שקלים בחינוך במגזר הערבי. על פי נתוני משרד החינוך, יישום התקציב הדיפרנציאלי כבל החל בחטיבה העליונה, בעלות של 530 מיליוני שקלים לאורך חמש שנים, ב-106 בתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים מהחברה הערבית. בנוסף לכך, המשרד השלים את התקצוב הדיפרנציאלי ביסודי וחטיבות ביניים בעלות של כ-400 מליוני שקלים, ומשקיע 130 מיליוני שקלים נוספים בקידום החינוך הבלתי פורמאלי, באמצעות הקמת מתנ"סים, בתי ספר כעוגן בקהילה, חוגים, תנועות תוער ופיתוח מנהיגות צעירה. עוד השקיע משרד החינוך 58 מילון שקלים בפיתוח איכות המנהלים והמורים בחברה הערבית.
ד"ר שרף חסאן יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך הערבי בישראל, תיאר בשיחה עם וואלה! NEWS את האתגרים שאיתם מתמודדים אנשי החינוך במגזר הערבי. "יש פערים אדירים", אמר, "נכון שלמשרד החינוך בשנים האחרונות הייתה תכנית לתקצוב דיפרנציאלי שצמצמה פערים, אבל עומק הפערים הוא אדיר - גם בתשתיות, גם במשאבים, גם בכוחות הוראה, שעות לימוד וחוץ מזה, תכניות הלימודים לא נותנות מענה לצרכים של החברה הערבית". הוא הסביר כי לכל הגורמים האלה השלכות והשפעה, "לכן אני חושב שמשרד החינוך צריך לקיים דיאלוג משמעותי אמיתי עם הנציגים של החברה הערבית, שזה ועדת המעקב, ולנסות לגבש תוכנית אסטרטגית כדי לנסות ולשנות את המצב", הבהיר חסאן.
ד"ר חסאן טען כי "עובדתית ההישגים של התלמידים הערבים הם נמוכים, אבל זה שיקוף של הזנחה של דורות. יש מדיניות שמפלה בשלושה מישורים: גם במשאבים, גם בתכניות הלימוד וגם במעמד החינוך בתוך משרד החינוך". הוא הסביר כי "לכן כל בעיה וכל פתרון עתידי צריך לקחת בחשבון את שלושת המרכיבים האלה. עדיין חסרים אלפי כיתות לימוד בחברה הערבית, במיוחד בנגב ובערים המעורבות. יש לבנות תכניות לימוד שיתנו מענה לצרכים של החברה הערבית: זה לא נכון שהחברה הערבית לא לומדת על עצמה, אלא שהיא לא לומדת על החברה הישראלית, זה גורם לניכור. הדבר השלישי הוא מעמד החינוך הערבי".
מוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי נמסר בתגובה לתוצאות כי דרוש שינוי משמעותי במדיניות ובמעמד החינוך הערבי בכדי לסגור פערים ולגבש תכניות לימוד המתאימות לצרכים של החברה הערבית. "תוצאות בחינת פיזה מספקות עוד הוכחה לצורך בשינוי משמעותי במדיניות משרד החינוך בכל מה שקשור לחינוך הערבי. פערי התקצוב והתשתיות בין החינוך היהודי לערבי הם אדירים", נמסר בהודעה. "כמו כן, תכניות הלימודים לא נותנות מענה לצרכים של החברה הערבית, לרבות בכל מה שקשור לזהות התלמידים והחברה. יש לטפל באופן מיידי במצב החינוך הערבי בנגב, בישובים מעורבים ובישובים הסובלים מבעיות סוציו-אקונומיות קשות".
