אטימות, התעלמות, התעללות: מסע הייסורים של מ' על הזכות ללמוד

משנת 2017 מנהל אשר מנדלוביץ', אביה של מ' החירשת, מאבק מול עיריית בית שמש, שגוררת רגליים בהנגשת כיתה אקוסטית לבתו בבית הספר שבו היא לומדת - אף שהחוק מחייב אותה. המאבק מול העירייה הגיע לכדי ערכאות משפטיות, שבהן בית המשפט חייב את העירייה להנגיש את הכיתה פעם אחר פעם. מפרוטוקולי הדיונים עולה כי ילדים נוספים בבית שמש נמצאים באותו המצב, ועם הזמן עוד הורים עם ילדים בעלי מוגבלויות הצטרפו לתביעתו של האב. למרות הצו שניתן לעירייה בספטמבר 2019 על פי מומחית נגישות - העירייה עדיין לא סיימה את ההנגשה, ובכל פעם היא מביאה בפני השופט תירוצים שונים.

"הסיפור החל כשמ' הייתה בת שלוש וחצי", סיפר האב. "היא הבכורה, אבל האחות הצעירה יותר אופיינה כחירשת מלידה, ובהמשך התברר לנו בגן שגם למ' יש קשיים. אנחנו בבית דו-לשוני, אנגלית ועברית. חשבנו שהיא מתקשה עם שפה, ושלחו אותה לאבחונים ובדיקות. תוך שנתיים וחצי, היא הייתה עם שתל שבלול, ולפני שנתיים היא קבלה את השתל השני".

בספטמבר 2017 החלה מ' ללמוד בכיתה א'. אחרי ועדת ההשמה, הוריה ביקשו מסגרת חרדית בהתאם לצביון המשפחה. "ביקשנו מיד בקשה להנגשה. פנינו כמה פעמים לעירייה והם אמרו שהיא לא זכאית כי היא לא מטופלת בארגונים 'שמע קולנו' או 'שמע'", הוא סיפר. בינתיים, מנדלוביץ' התעסק בהחזרים מול קופת החולים, משרד הבריאות, המרכז להתפתחות הילד. לדבריו, "בשלב מסוים אמרתי שאנחנו מחכים יותר מדי זמן לעיריית בית שמש, ואז החל המאבק מול משרד החינוך. בכל פעם, הנציגה אומרת שהיא שלחה את הטפסים למשרד החינוך, ובמשרד החינוך אומרים שלא קיבלו".

על פי המסמכים שהגיעו לידי וואלה! NEWS, הסחבת בעניין ההנגשה החלה כבר בספטמבר 2017. אז, מנדלוביץ' פנה לאגף החינוך בעיריית בית שמש כדי שינגישו את הכיתה לבתו. ב-3 בינואר 2018 הוא פנה לאגף החינוך בעירייה כדי לברר מה עלה בגורל בקשתו, ובתשובה נאמר לו כי בקשתו הועברה למשרד החינוך. באותו היום פנה מנדלוביץ' למשרד החינוך כדי לברר מה הסיבה שבקשתו מתעכבת, אלא ששם נמסר לו שכלל לא הוגשה בקשה.

משם, פנה מנדלוביץ' לנציבות לשוויון זכויות בעלי מוגבלויות במשרד המשפטים, שהוציאה מכתב התראה לעירייה טרם הגשת תביעה בגין אי הנגשה של כיתת הלימוד. המכתב הגיע גם לראש העיר דאז משה אבוטבול, וכן לאחראית על זכויות הפרט בעירייה יהודית דרעי.

בתגובה, השיבה העירייה למחרת ב-4 בינואר 2018 כי מכיוון שהתלמידה מטופלת באופן פרטני, ולא על ידי העמותה שאיתה היא עובדת, קלינאית התקשורת מסרבת לתת לה הנגשה. "הנגשות ניתנות רק לתלמידים המטופלים ב'שמע' או ב'שמע קולנו', כך נאמר לי מקלינאית התקשורת. מאחר שהתלמידה מטופלת באופן פרטי, הקלינאית לא הגישה אותה להנגשה. הגענו לבית הספר, היועץ האקוסטי הוציא דוח, אך שם זה נעצר".

בתגובה, השיבו בנציבות כי בחוק אין התייחסות או תנאי כי על התלמיד להיות מוכר בארגון פרטי כזה או אחר. "ככל שקלינאית של 'שמע' איננה מוכנה לטפל, על העירייה לדאוג לקלינאית תקשורת מטעמה כדי להשלים את ההנגשה. במידה ונכתב דוח, העירייה מתבקשת להעבירו יחד עם המסמכים הנדרשים למשרד החינוך כדי לבצע את ההנגשה".

ב-22 בפברואר 2018 שלחה הנציבות מייל נוסף לבירור סטטוס הבקשה אצל נציגת משרד החינוך, גב' אריאלה פקלר, כדי לברר האם התקבלה בקשה למימון הנגשה עבור הילדה. אלא שממשרד החינוך נמסר כי כלל לא הוגשה בקשה על ידי הרשות המקומית בעניינה של מ'.

הנציבות התריעה בפני העירייה כי חלף זמן רב מאז נודע לה כי עליה להנגיש את הכיתה לטובת מ', וזאת על מנת שתוכל להשתלב בסביבה הלימודית כשאר התלמידים. עוד היא התריעה כי עד למועד הפנייה, עדיין לא הוגשה בקשה למימון הנגשה ממשרד החינוך. העירייה לא השיבה לפנייה זאת, ואביה של מ', אשר, נאלץ לפנות לעורך דין פרטי כדי שינהל מאבק משפטי מול העירייה.

ב-13 במאי 2018 פנה האב באמצעות עו"ד איתן עמרם לעיריית בית שמש, במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים. פעם נוספת, המכתב מוען לראש העיר משה אבוטובול וכן למנהלת היחידה לטיפול בפרט יהודית דרעי.

יום למחרת, השיבה דרעי את אותם דברים שהשיבה לנציבות בחודש ינואר, ואמרה: "הטופס של מ' התעכב אצלי, מכיוון שלא הייתה משויכת ל'שמע' או 'שמע קולנו', לכן קלינאית התקשורת לא הוציאה דוח. הבהרתי לאב את העניין וביקשתי באופן פרטי מקלינאית התקשורת להוציא דוח. כעת הוצאתי בקשה למשרד החינוך. ברגע שנקבל הרשאה נצא לעבודה".

למרבה ההפתעה, ב-17 במאי השיבה אריאלה פקלר ממשרד החינוך לשאלת ההורים האם התקבלה פנייה מעיריית בית שמש כך: "לא הגיעה אליי בקשה מעיריית בית שמש עבור הילדה". ב-22 במאי שלחה נציגת משרד החינוך מכתב לדרעי מעיריית בית שמש ובו כתבה כי "בעבר כבר שלחת בקשות לפי הנוהל, ממש לא ברור מה הסיבה לכך שאינך ממלאת ופועלת לפי נוהל משרד החינוך".

בשיחה שקיים מנדלוביץ' עם יהודית דרעי, אחראית אגף החינוך בעיריית בית שמש, היא טענה כי קלינאית התקשורת לא מוכנה להוציא את הדוח.

דרעי: "אני מקבלת רשימות מ'שמע קולנו' ומ'שמע'. הם צריכים לתעדף, יש תיעדוף. לכל ילד יש תיעדוף. כשיש הרבה הרבה בקשות, הם קודם כל מאשרים לתיעדוף א' ואז ב' וג', אם ילד במצב קשה, אז מלכתחילה צריך לתת לו הנגשה, תעדוף ב' ג' והלאה. זה רק אם יהיה תקציב למשרד החינוך. שתדע פשוט".

מנדלוביץ': "לפי מה התיעדוף הזה?"

דרעי: "לפי רמת המצב של הילד, אם יש לו שתל, לא יודעת. הכול על פי הבדיקה שאומרת מה המצב של הילד".

מנדלוביץ': "המסמכים ניתנו, מבחינתי זו רמת תיעדוף ראשונה. יש לה שתל ומכשיר שמיעה".

דרעי: "יש לי את הבדיקה של הילדה שלך, אין בעיה, אבל הבעיה שזה נתקע כי גב' הדס ליפשיץ, קלינאית התקשורת, לא מוכנה להוציא דוח כי הילדה שלך לא ב'שמע קולנו' והיא ב'שמע קולנו'. היא עובדת של 'שמע קולנו'".

מנדלוביץ': "איך היא הגיעה לייצג את העירייה?".

דרעי: "כי המדינה אמרה שיש קלינאי תקשורת ב'שמע קולנו' וב'שמע' שיכולים לעשות את הסיורים האלה איתנו, ואז פניתי אליהם, הם נתנו לי את הדס. היא עובדת בשני המגזרים, גם חרדי וגם כללי".

מנדלוביץ' קיים שיחה נוספת, עם נציגת משרד החינוך, שהכחישה את טענותיה של אחראית אגף החינוך בעיריית בית שמש.

מנדלוביץ': "היא אמרה לי שהבת שלי לא זכאית כי הבת שלי מטופלת באיי וי, עמותה שלא מוכרת על ידי משרד החינוך".

נציגת משרד החינוך: "מי? איזה שטויות, אין דבר כזה. זה לא קשור דרך איפה אתה מטופל. מגיעה לבת שלך הנגשה. זה הכול. שלא תבלבל את המוח הגברת הזאת. לפי השם שלה, היא בטח מקושרת באיזה מקום. גם אם היא מקושרת, היא לא יכולה להגיד את הדברים האלה".

מנדלוביץ': "בתחילת השיחה היא אומרת שהיא שלחה את החומרים לפני חודש אם לא יותר. אחרי זה, בסוף השיחה, היא אומרת: לא שלחנו, כי קלינאית תקשורת אמרה שאנחנו לא זכאים, כי אנחנו לא ב'שמע קולנו' או 'שמע'".

נציגת משרד החינוך: "אין חיה כזאת".

בהמשך, אמרה נציגת משרד החינוך: "אתה יכול לכתוב מכתב ישר לשר החינוך. תכתוב ללשכה שלו ותראה כמה מהר זה יטופל על ידי היועצים שלו, יותר מהר מטיל. וגם היא יכול להיות שתקבל טיל, כי היא ממש עובדת עלייך".

היא הוסיפה כי "באמת לא לעניין, אני לא מכירה אותה, אבל זה ממש נשמע לי גובל ברשעות. ילד עם מוגבלות. מה כואב לך, זה יוצא מהכיס שלך? מה זה עניינך? כל מה שהיא צריכה זה רק להעביר את הבקשה, היא לא מתקצבת את זה. זה עלויות כל כך שטויות למשרד ממשלתי ורשות מקומית".

אחרי שיותר משנה משכה אחראית אגף החינוך בעיריית בית שמש את בני משפחת מנדלוביץ', ולא הגישה את הבקשה למימון הנגשה למשרד החינוך עם תירוצים שונים, פנה האב לערכאות משפטיות, שכר את עו"ד איתן עמרם שהגיש תביעה לנזיקין, ובמקביל פנה לשופטת שתחייב את עיריית בית שמש להנגיש. בכל פעם שהגיעו הצדדים לדיונים, המציאה העירייה תירוצים בנוגע להתקדמות בעניין ההנגשה. נכון לספטמבר 2019, הגישה מומחית נגישות בשם לאה שוורץ פנייה לעירייה שלפיה מרבית המרכיבים של ההנגשה עדיין לוקים בחסר וההנגשה עדיין לא הושלמה.

אשר, אביה של מ', סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS: "אני כבר שנתיים נמצא במלחמה מול עיריית בית שמש להנגשה שמגיעה לבת שלי כחוק, מזכות ולא מחסד. זה לא ייאמן שאני הייתי צריך להגיע לבתי משפט כדי שהדבר הזה יקרה. חבל שמערכת המשפט כל כך איטית ומסורבלת. העירייה מתנהלת בצורה לא מכבדת, מזלזלת, ביקורתית כלפיי ההורים, האשמות כאילו אנחנו לא בסדר, שאנחנו לא התנהלנו בצורה נכונה מול המערכת. כל מיני תירוצים שאנחנו לא בסדר בסיפור".

הוא הסביר על מצבה של בתו כי "מדובר בילדה שאין לה מערכת שמע נכונה, ללא סינון רעשים, ללא כיתה אקוסטית. יש לה סבל. המורה סיפרה לאשתי שהילדה מורידה את הראש באמצע השיעור, כאילו ישנה, ובפועל הילדה רק עושה לעצמה הפסקה בשיעור. מנקה ראש מהרעשים ומתאפסת על עצמה. היא חוזרת הביתה עם עצבנות, מרירות. עומס רעשים על סף פיצוץ".

לדבריו, אם ילדה מפילה משהו או שהמזגן מרעיש - מ' לא מקבלת סינון רעש וסובלת. "חוץ מזה, הילדה צריכה גם שיעורים משלימים כי היא מפסידה כל כך הרבה חומר. למה עיריית בית שמש מתעללת בילדים בעלי מוגבלויות?".

לדבריו, מ' היא לא הילדה היחידה. "בעקבות המאבק שלי, עוד ארבעה הורים הצטרפו אליי לתביעה. אחד מהם התייאש ועבר לפתח תקווה. יש עוד הורים עם ילדים שהעירייה פשוט מתעללת בהם".

למרות התערבות בית המשפט, סיפר מנדלוביץ' על הקשיים שמערימה העירייה. "בית המשפט נתן 'צו עשה' בשנת 2018, ובספטמבר האחרון נכתב דוח של יועצת נגישות, ועדיין אין הנגשה מוחלטת. עיריית בית שמש לאורך כל התקופה שיחקה איתנו משחקים, מודיעה לשופט שהם סיימו. אנחנו מודיעים שלא. מדובר במחדל מערכתי עצום, התעללות בילדים חסרי ישע". הוא קרא לעירייה: "בואו נגדיל ראש, ילדה מבקשת הנגשה, תנו לה מה שמגיע לה בזכות לא בחסד. הכסף מגיע ממשרד החינוך ממילא, זה לא תקצוב של העירייה, אז מה הבעיה? מה זאת האטימות והתעללות הזאת? פשוט כואב לי מה שעושים לילדה שלי".

עו"ד איתן עמרם, מומחה לזכויות אנשים בעלי מוגבלויות, המייצג את ההורים בתביעת הנזיקין נגד עיריית בית שמש, אמר לוואלה! NEWS כי "פגיעה בהנגשת המוסד החינוכי או כיתת הלימוד עבור התלמיד עם מוגבלות, לא רק שפוגעת בזכויות היסוד שלו לכבוד ולשוויון, אלא פוגעת ביכולותיו ללמוד ולהחכים כיתר חבריו לכיתה, פוגעת ביכולותיו העתידיות להשתלב בחברה ובעבודה ולחיות את חייו ברווחה ובעצמאות, ודנה אותו מגיל צעיר לבינוניות והדרה".

עוד הוסיף עמרם כי "החוק קובע כי על הרשות לפעול להנגשת כיתה עבור התלמיד עם מוגבלות מיד עם היוודע לרשות על רישומו של התלמיד עם מוגבלות. זאת ועוד, משרד החינוך לוקח חלק בהנגשה עבור התלמיד עם מוגבלות ומתקצב את ההנגשה בהתאם לחוות דעת שמגישה הרשות. לצערי, לא פעם רשויות גוררות את רגליהן, ואינן פועלות להנגשה מידית של הכיתה עבור התלמיד עם מוגבלות. חלקן אף נוקטות בעזות המצח שאינה יודעת גבולות, עד כדי קריאת תיגר כנגד מוסדות החוק, לרבות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, ואינן שועות לפניות או להתראות הנציבות. מצער לדעת שמשפחות אשר ילדיהן לא זכו לקבל הנגשה פרטנית כחוק מעתיקות את מקום מגוריהן לערים בהן הנגישות ועמידה על זכויות אנשים עם מוגבלות היא נר לרגלן".

אורן הלמן, מייסד קבוצת סיכוי שווה, אמר בתגובה כי המערכת והרשויות חייבות להתגייס עבור החינוך המיוחד. "אני אבא לילדה שלומדת בחינוך המיוחד. אני יודע מה המשמעות של מאבק של משפחה שלמה על זכויות של ילד עם צרכים מיוחדים, והמערכת פשוט חייבת להתגייס ולסייע. אני קורא לראש עיריית בית שמש, עליזה בלוך - כמנהלת בית ספר לשעבר, להזיז הצידה את כל החסמים הבירוקרטיים ואת כל התהליכים ולתת הנחייה להנגיש מיד את הכיתה לילדה הזו שבסך הכל רוצה סיכוי שווה ללמוד כמו כולם".

מעיריית בית שמש נמסר בתגובה: "העירייה שמה את נושא הנגישות בראש סדר העדיפויות שלה, ואיכות הלמידה של הילדים חשובה לה ביותר. העירייה הקצתה ומקצה משאבים רבים הן בכח אדם והן בכספים על מנת למלא אחר צרכיהם של ילדים עם מוגבלויות, לרבות עם לקות שמיעה כדי להנגיש עבורם את כיתות הלימוד. על פי הנחיית מנכ"לית העיריה הוקצו משאבים כספיים גם במקומות בהם לא ניתן תקציב מספיק, ובלבד שיותאמו הכיתות ללקויי השמיעה. העירייה ביצעה את כלל הפעולות הנדרשות לכך , לרבות היעזרות ביועצת נגישות ופעלה בהתאם להוראות ולהנחיות, מינתה קבלן ביצוע ובוצעו כלל הפעולות שנדרשו, תוך פיקוח הדוק מטעם העירייה. עם זאת בתהליך היו עיכובים שלא תלויים בעירייה ואנו עושים הכל כדי להאיץ את התהליך ולטפל. ואכן, הנושא נמצא בטיפול מתקדם".