ישראל ירדה בממוצע ההישגים של תלמידיה במתמטיקה ובמדעים, אך עדיין נותרה מעל לממוצע הכללי כך עולה מתוצאות מבחן החינוך הבינלאומי TIMSS שהתפרסמו היום (שלישי). בדירוג המדינות ירדה ישראל מהמקום השביעי למקום ה-16, ובמדעים מ-13 ל-19. המחקר נערך בקרב כיתות 5,212 תלמידי כיתות ח', לא כולל תלמידי מערכת החינוך החרדית. במדעים חלה ירידה בציון מ-516 ל-507, ובמתמטיקה מ-516 ל-511. בכל אחד מתחומי הדעת לא חל שינוי מובהק בממוצע ההישגים בהשוואה לממוצעי מחזור המחקר הקודם בשנת 2011.
נתון הבולט במיוחד במחקר, הוא הפערים בין התלמידים. חרף הירידה במקומה של ישראל, שיעור המצטיינים בארץ הוא מהגבוהים במדינות המשתתפות. לפי מדרג המדיניות בשיעור המצטיינים, ישראל במקום השמיני במתמטיקה ובמקום התשיעי במדעים. המצטיינים במתמטיקה מהווים 13% לעומת הממוצע, 5%, ובמדעים הם 12% לעומת ממוצע 7%. מהצד השני, שיעור התלמידים המתקשים בישראל גבוה מאוד וישראל במקום ה-20 בשיעור המתקשים. שיעור התלמידים המתקשים עלה בשנים האחרונות ב-4% וכעת דומה לממוצע העולמי, 16%.
בדומה למחזורי מחקר קודמים, נרשמו פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים ממגזרים שונים: הישגיהם של תלמידים דוברי עברית גבוהים מאלו של תלמידים דוברי ערבית, ובכל מגזר שפה בנפרד ההישגים גבוהים יותר ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר.
הישגיהם של תלמידים דוברי עברית גבוהים בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית ושיעור הפער עומד על כ-70 נקודות בממוצעי ההישגים במתמטיקה ובמדעים לטובת תלמידים דוברי העברית. בנוסף, ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר והפערים עומדים על כ-110 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-130 נקודות בקרב דוברי ערבית בממוצעי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לאלו מרקע חברתי-כלכלי נמוך.
ברשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) מסבירים כי הירידה בציונים בין 2011 ל-2015 אינה מובהקת סטטיסטית, ואת הירידה בדירוג בין המדינות הסבירו בשני גורמים עיקריים: האחד הוא הצטרפותן של מדינות חזקות כמו קנדה ואירלנד למחקר הנוכחי, כך שזו "דחקה כלפי מטה במדרג המדינות את קבוצת המדינות הדומות בממוצע הישגיהן לישראל". הגורם השני הוא שבמקביל חל שיפור בהישגי כמה מהמדינות האחרות - "בעוד, כאמור, ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל נותר כמעט ללא שינוי".
משרד החינוך: "יש פערים חברתיים, אך אנו משקיעים בצמצומם"
ממשרד החינוך נמסר: "מחקר טימס 2015 מצביע על כך שתלמידי ישראל שימרו את ההישגים שלהם משנת 2011. כמו כן, הנתונים מצביעים על כך שישראל מצויה מעל הממוצע הבינלאומי של המדינות המשתתפות. לאורך השנים מאז 1999 הישגי תלמידי מערכת החינוך מצויים במגמת עלייה.
"לנוכח הפערים אשר קיימים, הופעל מודל התקצוב הדיפרנציאלי, אשר מוטמע במערכת זו השנה השלישית. לצד מודל זה פועלת תכנית מרום אשר מתעלת את התקציב באופן אופטימלי לטובת קידום התלמידים החלשים. הודות להטמעת התקצוב הדיפרנציאלי, חל צמצום בפערים, כפי שבא לידי ביטוי במבחני המיצ"ב של שנת הלימודים תשע"ו (2016)".
עוד מציינים במשרד כי במהלך השנים האחרונות הוא מוביל תכנית מערכתית מקיפה שנועדה לחזק את לימודי המדעים ובכלל זה לימודי המתמטיקה. התכנית מתמקדת בהגדלת בין היתר בהגדלת מספר התלמידים אשר לומדים את המקצוע ברמה מוגברת.
שר החינוך נפתלי בנט אמר בתגובה לתוצאות המבחנים: "לכל מצקצקי הלשון ולמי שהיה עוד צריך הוכחה לצורך הדחוף במהפכה בלימודי המתמטיקה, תוצאות מבחנים אלה, שנערכו בתקופת הממשלה הקודמת מוכיחים שאכן הגענו למצב חרום לאומי בתחום המדעים והמתמטיקה. למען עתיד המדינה ולמען חתני פרס הנובל ומפתחי הוייז הבאים, אנחנו נמשיך לפעול להכפלת מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה, גם אם תהיה ביקורת כזאת או אחרת".