לימודים בימי קורונה

מנזקי הקורונה: מחצית מהתלמידים נעזרים במורים פרטיים - והפערים מתרחבים

סקר חדש מגלה עלייה תלולה בהיקף הנעזרים בשיעורים פרטיים, לאחר שלפני הלימודים המקוונים נתון הלמ"ס עמד על 18% מכלל התלמידים. השנה, לנוער המתכונן לבגרויות הצטרפו גם הילדים הזקוקים לסיוע בלימודי קרוא וכתוב. ההוצאה כבדה - ההבדלים בין התלמידים הולכים וגדלים

בווידאו: ועדת החינוך החליטה - תלמידי ה'-י' ילמדו בבית הספר בסגר (צילום: ערוץ הכנסת)

47% מהילדים בכיתות ד'-י"ב מדווחים כי נעזרו בשיעורים פרטיים בשנה האחרונה כדי לחזק את המקצועות הנלמדים בבתי הספר - כך עולה מסקר שערך מכון רושינק בקרב הורים לתלמידים בכיתות אלו עבור חברת "קידום".

מהנתונים עולה כי הסגרים הממושכים והלמידה מרחוק מביאים תלמידים רבים להיעזר בשיעורים פרטיים. לצורך ההשוואה, בחודש פברואר אשתקד, לפני פרוץ המגיפה בישראל, מחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי רק 18% מהתלמידים בישראל נעזרים בשיעורים פרטיים.

גם בהתחשב באופן הדגימה השונה בין המחקרים, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי תקופת הקורונה העלתה משמעותית את צריכת השיעורים הפרטיים בישראל, וזאת למרות העלות הגבוהה של השיעורים.

כך, ילדים להורים מבוססים יותר מצליחים להתגבר על הפערים הלימודיים שהצטברו בעקבות כמעט שנה של למידה מרחוק: מחירו הממוצע של שיעור לילד אחד נע בין מאה ל-200 שקלים - תלוי באורך השיעור, במקצוע, בוותק המורה, ובגיל התלמיד.

כמחצית נעזרים בשיעורים פרטיים. בית הספר "יסוד המעלה" בראשון לציון (צילום: ראובן קסטרו)

בעוד לפני הקורונה תלמידים בקבוצות הגיל הגבוהות השתמשו בשיעורים פרטיים יותר מאשר הצעירים, המצב הנוכחי הוריד משמעותית את גילם של התלמידים הנעזרים בתגבור - כשלא מעט הורים לילדים בכיתה ב' מחפשים מורים פרטיים שילמדו את ילדיהם קרוא וכתוב, כך לפי הסקר.

עוד עולה מהנתונים, כי המקצועות המבוקשים ביותר הם אנגלית ומתמטיקה, וכי ההוצאה החודשית הממוצעת עבור השיעורים נעה בין מאות לאלפי שקלים.

עוד בוואלה! NEWS

התלמידים חזרו לבית הספר, אבל הקורונה ממשיכה לחשוף את הפערים

לכתבה המלאה

ה', מורה פרטית ואימא לילדים בכיתות י"ב, י' ו-ב' מהמרכז, מספרת כי הוציאה על "תגבור" שני ילדיה הגדולים בין 4,000 ל-5,000 שקלים בחודש. מדובר בהוצאה כבדה לכיס המשפחתי וכדי לממן אותה, היא הגבירה את קצב העבודה. כמורה, היא מספרת על עלייה דרמטית בביקוש לשיעורים.

"אם בשנה שעברה לימדתי רק בימי שישי בבוקר, אז השנה אני חווה ביקוש גבוה יותר, ההורים לוחצים עליי ורוצים גם באמצע השבוע", היא אומרת. "אני מרגישה שהשנה ההורים יותר לחוצים להדביק פערים, להתקדם בחומר עם הילדים, משום שהם מרגישים שהשיעורים בזום לא מספקים להם את המענה הזה".

הגיל הממוצע של התלמידים ירד. ביה"ס היסודי "עוזי חיטמן" בפ"ת, בנובמבר (צילום: ראובן קסטרו)

עוד העידה ה', כי בעקבות המשבר, הילדים שלה זקוקים לתגבור בשלושה מקצועות - אנגלית, פיזיקה ומתמטיקה. "על אנגלית אני לא מוותרת ותגברתי את זה גם בשנים הקודמות. אבל את השיעורים במתמטיקה ובפיזיקה התחלתי לקחת לשניהם רק השנה, בעקבות הקורונה", היא מספרת.

לדבריה, הצורך בשיעורים עולה מהילדים עצמם. "בשיעורים המקוונים הם הולכים לאיבוד. לא מספיקים ללמוד את החומר כמו שצריך ופתאום יש מבחן והם לא יודעים כלום", היא אומרת. "הם מרגישים שהם לא לומדים מספיק טוב בזום".

גם יעל מתל אביב מספרת כי היא משלמת עבור שיעורים פרטיים לשני ילדיה קרוב ל-2,000 שקלים בחודש. "עכשיו בקורונה במיוחד הם לא מצליחים להשיג את החומר ואין שום סיוע ומענה פרטני למתקשים", אמרה. היא סיפרה כי שיעורי המתמטיקה המקוונים לא באמת עובדים כראוי: "בלתי אפשרי ללמוד בזום. אי אפשר יותר מדי לשאול שאלות אם לא מבינים משהו, ולכן תגברתי להם את המתמטיקה באופן פרטי בקורונה".

הפגיעה העיקרית - בשכבות החלשות באוכלוסייה

"את מתארת לעצמך איך נראה שיעור מתמטיקה בזום? במסך רואים את הלוח והמורה מדברת ומי שהבין הבין", אומרת טלי בראל, אם לילדה בכיתה י' מהיישוב בית אריה. לדבריה, "הרבה ילדים מתביישים לשאול. הילדה שלי מתביישת לשאול. גם למורה מאוד קשה להסביר כי היא לא רואה את הילדים, היא גם בקושי מכירה את הילדה כי היא בכיתה י', וזאת השנה הראשונה שלה בתיכון. היא ראתה אותה פנים מול פנים אולי פעם או פעמיים".

תקופת הקורונה מרחיבה את הפערים בין שכבות האוכלוסייה. התופעה ניכרת מאוד במערכת החינוך, ולא מדובר רק ביכולת ההורים לממן את השיעורים הפרטיים: לאחר הסגר השני, משרד החינוך אפשר לבתי הספר לתת יותר ימי לימוד מהמינימום שהוגדר, והמרוויחים העיקריים היו בתי ספר עתירי המשאבים.

כך למשל, המינימום שהוגדר לכיתות ה'-ו' היה "לפחות שלושה ימים בשבוע" - אך חלק מהרשויות, לרוב המבוססות והעשירות, הצליחו לתת יותר ימי לימוד - ארבעה ואפילו חמישה, למרות המגבלות של חלוקה לקפסולות, ובגלל שיש להן תשתיות מגוונות יותר ויכולת להעסיק כוח אדם רב יותר.

רשויות מבוססות מצליחות יותר. תלמידי בי"ס השרון ברעננה חוזרים ללימודים (צילום: ראובן קסטרו)

מומחי חינוך רבים תמימי דעים כי הלמידה בזום בקרב התלמידים פחות יעילה מהלימוד הפרונטלי. כך, משבר הקורונה מנציח ומרחיב את הפערים בין שכבות האוכלוסייה החלשות לבין אלו החזקות, דבר שפוגע במידה רבה בעיקרון של שוויון ההזדמנויות בתחום החינוך.

נחום בלס, חוקר בכיר בתחום החינוך במרכז טאוב, הסביר כי השיעורים הפרטיים, כלי שבעבר נועד לחזק את התלמידים, הפך כעת למרכיב קבוע עבור רבים מהם. "כמובן שהדבר מגביר את הפערים בין האוכלוסיות. לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל, אלא משהו שהוא נפוץ בכל העולם", אמר.

לדבריו, "אחת הדרכים של משפחות מבוססות להתמודד עם הסגר היא להיעזר בשיעור פרטיים, בשירותי שמרטפות, ולפנות לחינוך פרטי. הדברים האלה באופן מידי הרחיבו את הפערים. הנזק של הקורונה מבחינה חינוכית הוא לא רק הנזק המידי לטווח הקצר של הרחבת הפערים, אלא גם נזק ארוך טווח שאנחנו עדיין לא יודעים לשער אותו. בכל מקרה, כל נזק מועצם פי כמה כאשר מדובר באוכלוסיות החלשות".

לדברי משה גלילי, מנהל ההוראה בקידום "לאורך השנים, נוצרו בישראל שתי מערכות חינוך: המערכת הפורמלית, המתוקצבת על ידי המדינה, ומערכת חינוך פרטית, המתוקצבת על ידי ההורים". הוא הדגיש כי "בקורונה מציאות זו התגברה באופן משמעותי. חולשת המערכת הפורמלית בהתמודדות עם המשבר, הביאה להתחזקות המערכת הפרטית, שהוכיחה שהיא יודעת לתת את המענה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully