מי שניסה לנהל בשבועות האחרונים שיחת חולין עם עורך דין, עלול היה להיתקל בסבירות גבוהה בדחייה, ובצורה מנומסת יותר או פחות של התשובה: "מצטער, אני בטירוף להגיש דברים לבית המשפט לפני סוף השנה. דברו איתי אחרי 1 בינואר".
עורכי הדין לא הפכו פתאום לרואי חשבון שממהרים להגיש מסמכים לפני סוף שנת המס. הסיבה היא שהיום (שישי) התרחשה מהפכה שמשנה את הדרך בה מתנהלים רוב המשפטים בישראל. והמהפכה הזו עברה בשקט כמעט מוחלט, לפחות מחוץ לעיתונות הכלכלית.
לטורים נוספים של דניאל דולב
מפני שגם כאן - יש להודות ביושר - כמעט ולא היה עיסוק בנושא, הנה הסבר קצר לטובת הקוראים על מה שיתרחש באולמות בתי המשפט בישראל החל מהשבוע הבא. המשפט האזרחי כולל בתוכו את רוב תחומי המשפט - כמו חוזים, נזיקין, דיני עבודה, דיני משפחה ודיני חברות. רוב הזמן, אלו הנושאים שמעסיקים את רובה של מערכת המשפט.
תקנות סדר הדין הן ההוראות שקובעות איך כל הליך כזה מתנהל. איך מגישים כתב תביעה, איזה בית משפט מוסמך לדון בה, תוך כמה זמן הצד השני צריך להשיב, איך מזמנים עדים, מה גובה האגרה שיש לשלם ועוד מאות שאלות כאלה. זה נשמע טכני ומשעמם, אבל בסופו של דבר, הפרוצדורה היא הדרך של אדם להשיג צדק במערכת המשפט.
כדי להבהיר את הנקודה הזו אפשר לדמות את המשפט למשחק טניס. כל שחקן רוצה לנצח, אבל כדי לקבוע מי מנצח חייב להתקיים סט של כללים "טכניים" שיבהיר איך בכלל מתנהל המשחק. תקנות סדר הדין הם קווי המגרש, גובה הרשת, דרך חלוקת הנקודות ואפילו הקביעה שחייבים להכות בכדור רק במחבט ולא, נניח, לבעוט בו. ובסוף השבוע הזה הכללים האלה משתנים מהיסוד.
שינויים עיקריים בתקנות החדשות
- אורכם של כתבי טענות יוגבל: 11 עמודים בשלום, 15 במחוזי
- "מזכיר משפטי" ידחה מסמכים שלא יעמדו בדרישות, ללא החלטה של שופט
- התקנות קובעות מועדים קשיחים להתקדמות ההליך, ומקשות על קבלת דחיות
- עורכי הדין יצטרכו להגיש את כל הבקשות ורשימת עדים בשלב מוקדם
התקנות שהיו בתוקף עד ליום חמישי האחרון הותקנו ברובן ב-1984, ותוקנו מאז בשיטת טלאי על טלאי. התוצאה הייתה מערכת מסורבלת של יותר מ-500 תקנות שונות. בצלמה של אותה מערכת, גם המשפטים האזרחיים בישראל היו מסורבלים וארוכים.
שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני הקימה ועדה בראשות מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט משה גל, שגיבשה את קובץ התקנות החדש. העבודה נמשכה שנים, ובספטמבר 2018 הכריזה השרה דאז שקד בטקס חגיגי על קובץ התקנות החדש: קובץ "שרירי" של 180 תקנות, שנועדו להביא בשורה אחת - יעילות.
התקנות החדשות, למשל, מגבילות את האורך של כתבי הטענות. אם היום יכול כתב תביעה או כתב הגנה להגיע לעשרות ואף מאות עמודים, לאחר הרפורמה יוגבל כתב טענות בבית משפט השלום ל-11 עמודים, ובבית המשפט המחוזי ל-15 עמודים. בתביעות למחוזי שערכן עולה על שני מיליון שקלים וחצי, ניתן יהיה להגיש כתב טענות של 30 עמודים. השינוי הזה מאפשר לקצר את זמן הטיפול במסמך, אך מצד שני משפיע על הדרך בה הצדדים מעלים את טענותיהם, ועשוי להביא אותם לוותר על חלק מהטענות.
התקנות החדשות גם יוצרות סד זמנים נוקשה יותר, ונותנות לבית המשפט כלים רבים כדי להקפיד שההליך יתנהל במהירות. החל מהטלת הוצאות בגין בקשות ספציפיות, דרך צמצום גדול של האפשרות לבקש הארכות למועדים, ועד דחיית כתבי טענות שלא עונים על הדרישות שבתקנות. אבל ליעילות יש מחיר.
"המטוטלת נעה לקצה"
מיד עם ההכרזה על התקנות החדשות החלה מלחמת עולם. השושבינים של הרפורמה - הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים - רצו להכניס אותה לתוקף בתוך חודשים אחדים. מהצד השני, לשכת עורכי הדין ניסתה להתנגד וטענה כי התקנות יפגעו בציבור, וגם לא יביאו ליעילות המיוחלת.
כדי לזרז את ההליך, התקנות מקדימות את המועד של צעדים שונים שיש לבצע. למשל, עד לישיבת קדם המשפט הצדדים יצטרכו לגבש ולהגיש את רשימת העדים שבכוונתם לזמן, וכן את כל הבקשות שבכוונתם להגיש. המשמעות היא שהרבה מהעבודה שבעבר יכולה הייתה להימשך עד שלבים מאוחרים יותר של המשפט, תיעשה כעת סמוך לקבלת התיק לטיפול. הטענה של הלשכה היא שהדבר ייקר את העלויות של ניהול השלבים המוקדמים, ויקטין את התמריץ של הצדדים להגיע לפשרה, משום שכבר השקיעו את רוב המשאבים.
באופן כללי, בלשכה טוענים שקידום היעילות נעשה על חשבון הוגנות ההליך כלפי הצדדים. "לא צריך לאשר דחיות וארכות סרק", אמר השבוע עורך דין שמסכים עם עמדת הלשכה. "אבל התהליך צריך להביא תוצאה צודקת. היית מוכן להפסיד תיק בשביל יעילות הדיון? היית מוכן להפסיד תיק כי פתאום עורך הדין שלך מבין שצריך להביא עד נוסף, אבל לא מוכנים לאפשר לו להוסיף אותו כי המועד כבר עבר?".
גם ראש הלשכה, אבי חימי, כתב השבוע דברים דומים לראש הממשלה החליפי, בני גנץ, לאחר שנודע על מכתב ההתפטרות של אבי ניסנקורן. "היבט נוסף הבולט בתקנות הוא העדפה של עקרון עלום בשם 'יעילות' על פני בירור צודק של ההליך", כתב חימי. "צמצום ניכר של האפשרות לברר את ההליך ואף פגיעה קשה בזכות הערעור, כמו גם חובת הנמקה דלה, ייצרו פגיעה קשה ביכולתו של המתדיין לקבל משפט צדק. יעילות חשובה אך היא אינה חזות הכל, ודאי כאשר 'המטוטלת' נעה לקצה ורומסת את עקרון הבירור הצודק".
התקנות היו אמורות להיכנס לתוקף בפברואר 2019, אך המאבק של הלשכה נשא פרי ושכנע את השרים שקד ואוחנה לדחות המועד שוב ושוב. ניסנקורן שם לזה סוף, ולפני חצי שנה הודיע כי ה-1 בינואר הוא המועד האחרון. מי ידע אז שזה יהיה גם היום האחרון שלו בתפקיד (כולל 48 שעות מרגע שהגיש את התפטרותו ועד כניסתה לתוקף).
בשבועות האחרונים הלשכה אפילו עתרה לבג"ץ, וטענה בין היתר כי היקף הרפורמה מחייב להעביר אותה בחקיקה של הכנסת, אולם בג"ץ דחה את העתירה ונתן לתקנות אור ירוק. למרות הדחייה הארוכה עד כניסתן לתוקף, ניתן לצפות שבחודשים הקרובים יהיו עדיין חבלי לידה של עורכי דין, וגם של שופטים, שיתקשו להתרגל לסדר החדש. רק אחר כך ניתן יהיה להעריך באמת את השפעות הרפורמה.
בין חוסר עניין לחוסר צדק
אז למה בעצם רוב אזרחי ישראל לא שמעו דבר על הרפורמה הזו? האשמה הפעם היא על כתפי התקשורת - כולל הח"מ. צרכן התקשורת הממוצע בישראל עשוי לחשוב ש-85% מהתיקים בבתי המשפט הם פליליים, והשאר הם דיונים בבג"ץ. ענפי המשפט האזרחי לא נחשבים "סקסיים", ולכן מקבלים פחות חשיפה. מאותה הסיבה, גם סדרות הטלוויזיה וסרטים הקולנוע על משפט עוסקים בדרך כלל במשפט פלילי.
אפשר לחשוב גם על סיבה אחרת להתמקדות באגפים המשפטיים האלה, לעומת הזנחתם של אחרים: במשפט הפלילי יש פערי כוחות עצומים ומובנים בין הצדדים. גם בתיק הפעוט ביותר עומד חשוד או נאשם מול הכוח העצום של המשטרה והפרקליטות. הן יכולות לחקור אותו, להיכנס אליו הביתה לחיפוש, ובסופו של דבר גם לשלוח אותו לכלא. פערי הכוחות האלה מחייבים גורם חיצוני שיוכל לחשוף שימוש לרעה בכוחן של רשויות החקירה והתביעה. זה בדיוק תפקידה של העיתונות.
אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, התוצאה היא שהמשפט האזרחי (מלבד כמה חריגים, כמו בג"ץ) נדחק בדרך כלל מהעיתונות הכללית לעיתונות הכלכלית. כשמוסיפים לזה נושא "טכני" כמו סדרי דין, מתקבל חוסר עניין רבתי - ולא בצדק.
אם הנושא בכל זאת נשמע קצת מוכר לקוראי הטור הזה, זה כנראה מכיוון שבחודשים האחרונים נכתב כאן לא פעם על חוסר היעילות והתמשכות ההליכים דווקא במשפט הפלילי. בין היתר, הוזכר תיק הרצח של מאיה וישניאק, שהוגש לפני יותר מחצי שנה ועדיין לא החלו להישמע בו ההוכחות. לפני חודש וחצי נכתב כאן שדיון המענה לכתב האישום בתיק נדחה כבר שבע פעמים. השבוע הוא נדחה בפעם השמינית, כרגע לסוף ינואר. אך בניגוד למשפט האזרחי, בסדר הדין הפלילי אין כרגע שום רפורמה שנראית באופק.