גם אם מינוי המפכ"ל עובר, הדוח הפנימי שניקה אותו הוא מופת של ישראבלוף

שלושה מחברי ועדת גולדברג סברו שצריך להעביר את מינויו של שבתאי, בעוד היו"ר סירב לתת אור ירוק על אוטומט. במקום להפיץ את השקר לפיו "על כל אחד ניתן למצוא משהו", הגיע הזמן שפוליטיקאים יקבלו אחריות על המינויים שלהם

בווידאו: המפכ"ל המיועד בבוקר שאחרי ההודעה על מינויו (צילום: שלומי גבאי)

זה היה יכול להיגמר בקלות בעוד פארסה. כיוון שבוועדה המייעצת למינויים בכירים יושבים ארבעה חברים, במצב של תיקו יש קול כפול ליו"ר הוועדה, אליעזר גולדברג. לו קול אחד מחברי הוועדה היה מצטרף לדעתו של גולדברג (כפי שקרה בפסילתו של ניצב צ'יקו אדרי לתפקיד המפכ"ל), המינוי של ניצב קובי שבתאי לתפקיד היה ככל הנראה נפסל. אני כותב "ככל הנראה", משום שהוועדה, עוד נחזור לכך, היא כשמה "ועדה מייעצת", ומי שמחליטה בסוף היא הממשלה.

בואו נחזור רגע להחלטת ועדת גולדברג שפורסמה אתמול (רביעי). משלל הפניות שהגיעו אליה נגד מינוי שבתאי, הוועדה הייתה סבורה שרק שתיים מהן רציניות. על אחת מהשתיים, כל חברי הוועדה סברו שהסבריו של שבתאי מניחים את הדעת; בדבר השנייה דעות חברי הוועדה נחלקו.

הטענה המדוברת, שהועלתה על ידי עו"ד פיני פישלר (שבעבר תלונתו היא שהביאה לפסילתו של אדרי) הייתה כי שבתאי העביר לכאורה מידע לניצב בדימוס, גבי גל, שעבד בחברת "שלמה סיקסט", מתוך מערכת "עין הנץ" של המשטרה שנחשפה בוואלה! NEWS, וזאת בניגוד לנהלי הארגון. במערכת מצוי מידע על כלי רכב שהועברו אל מעבר לקו הירוק. המידע על שבתאי הגיע משוטרת ששירתה תחת פיקודו בתקופה המדוברת כשפיקד על מרחב שרון. לדבריה, היא קיבלה הנחיה משבתאי להעביר את המידע לגל.

על אחת משתי הטענות, כל חברי הוועדה סברו שהסבריו מניחים את הדעת .שבתאי (צילום: אתר רשמי, הלל מאיר/TPS)

מח"ש סברה שאין עניין פלילי בתלונה והעבירה אותה לטיפול מ"מ המפכ"ל, שמינה לעניין את ניצב אלון לבבי כקצין בודק. במהלך בדיקת הקצין הבודק טען שבתאי כי בשום שלב לא נתן אישור חופשי להשתמש במערכת המשטרתית, אבל ייתכן ונתן אישור כללי לסייע לחברות רכב. הסיכום של לבבי היה גדוש בדברי הסתייגות, כמו "מניח", "לא חד משמעי", והרבה "ייתכן". לבבי הדגיש כי מאחר שמדובר בבירור בלבד ולא בחקירה אין לראות את דבריו בסיכום כמסקנות חד משמעיות, "אלא התרשמות מתוך הנאמר ומתוך ההיכרות עם הדמויות והדסק המודיעיני שהוקם במרחב שרון בתקופה האמורה".

לבבי כתב כי "הוא מניח כי שבתאי לא נתן הנחיה מפורשת להעביר מידע מתוך המערכת", והוסיף כי "ייתכן כי מדיניותו הגורסת כי יש להרחיב ככל הניתן את מעגלי השותפויות ותפיסתו היצירתית והאנרגטית - ייתכן ויצרו אווירה שאפשרה מהלך שכזה", ולגבי השוטרת הוסיף לבבי עוד "ייתכן" + "יתכן" בסוגריים, וכתב ש"ייתכן (ייתכן בלבד), ניסתה להלבין את התנהלותה באמצעות השחרת אחרים". אם עבדכם הנאמן הייתי צריך לסכם את הדוח של לבבי, הייתי מסכמו כך: "ייתכן, כי הדוח של לבבי הוא קצת מריחה, ואני אומר זאת בהסתייגות הראויה, ולא באמת לאחר בדיקה. לכן ייתכן (ייתכן בלבד), שהדוח הזה לא שווה הרבה".

"מניח כי שבתאי לא נתן הנחיה מפורשת להעביר מידע מתוך המערכת". לבבי (צילום: מערכת וואלה! NEWS, ראובן קסטרו)
"סבורני כי בנסיבות האמורות לא ניתן לומר קטגורית כי לא נמצא פגם בטוהר מידותיו של המועמד"

אבל היו"ר גולדברג, קצת פחות בוטה ממני, ומי שעוקב אחריו הוא יודע שהוא אלוף האנדרסטייטמנט, וכך כתב: "ממלא מקום סגן המפכ"ל (אלון לבבי - ב"ק) שעליו היה לברר את הנטען נגד המועמד, פגש את המועמד ומחליפו וקיבל את גרסאותיהם, אולם הוא לא פגש בשוטרת... על כך יש להוסיף את דבריו המפורשים של ממלא מקום סגן המפכ"ל כי מסקנותיו, 'אינן מסקנות מד משמעיות'. סבורני", סיכם גולדברג, "כי בנסיבות האמורות לא ניתן לומר קטגורית כי לא נמצא פגם בטוהר מידותיו של המועמד'". גולדברג גם ציין שבעוד ששבתאי עבר בדיקת פוליגרף תעסוקתית בהצלחה (שמכסה את סוגיית "הוצאת מידע שלא כדין לגורמים בלתי מורשים"), השוטרת לא עברה בדיקה על גרסתה.

אי אפשר להתעלם מההקשר

אומר כבר עכשיו. אני מבין מדוע שלושת חברי הוועדה חשבו שאפשר וצריך להעביר את מינויו של שבתאי; ברור לי גם שאי אפשר להתעלם מההקשר - זה שנתיים שאין מפכ"ל למשטרת ישראל. מה שמפריע הוא התדרוכים שיצאו אתמול מתוך חברי הוועדה, מפוליטיקאים, ומתוך המשטרה, נגד גולדברג; תדרוכים שניסו להציג אותו, כרגיל, כמי שמייצג אליטות של שופטים ושומרי סף, שכאילו מקבלים סיפוק מפסילת מועמדים שמועלים על ידי פוליטיקאים. התיאוריה הזאת היא בת דודתן של אינסוף תיאוריות מופרכות שמופצות בשנים האחרונות בשיח הציבורי.

אז קצת סדר. הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה לא הונחתה על מדינת ישראל בפסק דין מרושע של אהרן ברק, או בהחלטה זדונית של דורית בייניש. הוועדה הזאת הוקמה, לא תאמינו, מכוח החלטת ממשלת ישראל ב-1999. ומי היה ראש הממשלה אז? בכלל לא תאמינו; שמו הוא בנימין נתניהו. אבוי, הממשלה בראשותו היא גם זו שהחליטה שבראש הוועדה יעמוד שופט בדימוס של בית המשפט העליון. הוועדה מוגדרת כ"וועדה מייעצת"; כלומר, האחריות היא עדיין על הממשלה. זה כמובן לא יפריע לשריה לקטר על הוועדה, ממש כפי שעשה השר לשעבר גלעד ארדן - כשזאת המליצה לממשלה שהיה חבר בה שלא למנות את ניצב אדרי לתפקיד המפכ"ל - וגם לאיים שלא יקבל את ההמלצה (שזאת זכותו המלאה), וכמובן, איך לא, להתקפל בסוף.

הממשלה בראשותו החליטה על הקמת הוועדה המייעצת. נתניהו (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)
בהחלט יכול להיות ששבתאי חף מכל אשמה בסיפור הזה, אך הדוח של לבבי בטח לא מוכיח זאת; להיפך, הוא מעלה חשש לטיוח

עכשיו, שאלו את עצמכם, מה רוצים מגולדברג? האיש הישר הזה בן ה-89 מסתכל על כתב המינוי של הוועדה בראשותו, קורא שוב ושוב את החלטת הממשלה שמינתה את הוועדה, ומוצא שתפקידה הוא לבדוק טענות על טוהר מידות של מועמדים. לו היה יושב בדין, כשופט, וכל מה שהיה מול עיניו הוא מה שהונח בפני הוועדה, בוודאי היה מזכה את שבתאי. הרי ברור שאין שם ראיה מרשיעה נגדו, זולת העדות הלא מוצלבת של השוטרת. אבל גולדברג לא יושב בדין, אלא עומד כאמור בראש "ועדה מייעצת".

אם כך, שואל עצמו גולדברג, שבניגוד לאמירות זדוניות שנשמעו אתמול מוחו עדיין צלול כמים, מה אני אמור לעשות עם דוח מגוחך, שלא לומר דבילי (מילים שלי כמובן), של הקצין הבודק, שזועק מכל עבר, בעצם גם על ידי לבבי עצמו (במילים אחרות), שזה דוח חרטה, דוח מחופף. אומר לעצמו גולדברג: שוטרת העלתה טענה נגד ניצב; והטענה הזאת לא רק שלא נבחנה ברצינות, נראה כי היא אפילו טויחה. בהחלט יכול להיות ששבתאי חף מכל אשמה בסיפור הזה, אך הדוח של לבבי בטח לא מוכיח זאת; להיפך, הוא מעלה חשש לטיוח. עם כל הכבוד, אומר גולדברג, ממני קלירנס לא תקבלו. אתם רוצים למנות את שבתאי? תפאדלו.

לו היה יושב בדין, כשופט, בוודאי היה מזכה את שבתאי. גולדברג (צילום: פלאש 90, מרים אלסטר)

גם אני חושב שההחלטה לאשר את מינויו של שבתאי היא לגמרי סבירה. להערכתי, במקרה זה ספק אם יוגשו עתירות לבג"ץ, וגם אם יוגשו לא נראה שיש להן סיכוי אמיתי. אבל האם גולדברג היה צריך לחפף את ערכיו בשביל הסבירות הזאת? ובכלל, בואו נתמודד שניה עם טענה שגורה בהקשר למינויי בכירים, שבדרך כלל מתומצתת במילים: "ארץ אוכלת יושביה", "על כל אחד שתחפשו משהו תמצאו", "אנשים כבר לא רוצים, בגלל הדברים האלה, להגיע לשירות הציבורי", וכו'. האמירות הללו צצות תמיד אחרי פרשיות שבעטיין מינויים כאלה ואחרים נפסלים.

האם באמת האמירה כי "על כל אחד שתחפש תמצא משהו", נכונה? ובכן, בשנותיי הלא מעטות כעיתונאי למדתי שמדובר בשקר מקושקש שמשווק ככלל אצבע סתמי. מה פירוש "תמצאו משהו"? תמצאו מה? שהוא שיקר פעם לחבר שלו? שהוא צעק פעם ברחוב על מישהו? אוקיי, בואו נתקדם - תמצאו שפוליטיקאי או עובד ציבור סגר מרפסת שלא כדין; האירוע הזה אולי יביך אותו, אבל לא אמור לפסול את כהונתו. כן, ידידיי הדרוכים, גם לא סיפורי הבתים של ליאת בן ארי ואסתר חיות. הסיפורים האלה כמובן לגיטימיים לחלוטין לתחקיר עיתונאי, אבל לא אמורים לפסול את כהונתן.

עוד בוואלה!

דגל שחור הונף מעל המטה הארצי. המפכ"ל החדש יצטרך להוריד אותו

לכתבה המלאה

קלירנס לא נותנים על אוטומט

מיד תועמד מול הדוגמאות הללו, פסילתו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל עקב פרשת הקרקעות במושב עמיקם. אז ראשית נזכיר שוב, כי מי שפסל את מינוי גלנט הוא שר הביטחון דאז, אהוד ברק, שהתייעץ עם ראש הממשלה, נתניהו, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, סבר כי יהיה קשה להעביר את מינויו של גלנט בבג"ץ, ולא בעקבות החריגות בנייה, אלא בעקבות התצהירים הכוזבים לכאורה שנתן לבית המשפט. התצהירים הללו עלו בדוח מבקר המדינה שנכתב, לאחר תחקיר בעניין של העיתונאי קלמן ליבסקינד. אגב, האם בג"ץ באמת היה פוסל את המינוי של גלנט? אני לגמרי לא בטוח, אבל זה לא העניין.

העניין הוא שתפקידם של שומרי סף הוא להאיר ולהתריע, ולא לתת קלירנס על אוטומט. ההחלטה הסופית היא כמובן של הממשלה (למעט מקרים של חוות דעת חד משמעית של יועץ משפטי לממשלה, שכאן הדעות המשפטיות נחלקות אם חוות הדעת הזאת מחייבת או לא). רשימת הפסילות היא אכן ארוכה: יעקב גנות הסיר מועמדותו למפכ"ל לאחר שהבין שהוועדה הולכת לפסול אותו; פרופ' יעקב פרנקל הסיר מועמדותו לכהונה נוספת כנגיד לאחר הפרסום על אודות הוצאת חליפה ללא תשלום מהדיוטי פרי בהונג קונג; מועמדותו של אלי גביזון לנציב שב"ס נפסלה בעקבות העלאת קשיים על ידי ויינשטיין; מועמדותו של ניצב גל הירש לתפקיד המפכ"ל ירדה מהפרק בעקבות המידע שהציג ויינשטיין, ועוד.

האם בג"ץ באמת היה פוסל את מינויו? לא בטוח. גלנט (צילום: פלאש 90, אבשלום ששוני/פלאש90)

כל הפסילות לעיל נעשו או על ידי הממשלה, או על ידי המועמדים עצמם, ולא על ידי שומרי הסף. אף אחד מהמקרים לעיל לא הגיע בפועל לפסיקת בג"ץ. אף אחד מהאירועים שהביאו לפסילת המועמדים אינו עונה על ההגדרה "כבר ימצאו משהו". כן, אז אני מסכים שעל כל מועמד לתפקיד בכיר "יחפשו משהו", זה נכון, ונכון גם שהמידע שימצאו יגיע או אלינו העיתונאים, או לגורמים אחרים, אבל לפעמים המידע הזה הוא לא יותר מחרס. אם אין מה למצוא, פשוט לא ימצאו. מה לעשות חברים? האם ועדה יכולה להתעלם ממידע על כך שהמועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל יצא מדיוטי פרי עם חליפה בלי לשלם? ואף עוכב ותושאל על כך, ולא סיפק על הסיפור הזה הסבר עד מועד בחירתו? פרנקל כזכור הסיר מועמדותו לפני שהעניין נדון על ידי הוועדה.

אז אולי המינוי של שבתאי לא היה צריך להיפסל, אבל טוב מאוד שגולדברג הישיש והישר לא הציג מצג שווא שהכול סבבה, כשמול עיניו עמד דוח מצ'וקמק ומחופף של ה-עאלק קצין בודק. כל עוד שרי ישראל סבורים שעיסוק בערכים ומידות של מועמדים הוא מהם והלאה - שהוועדות והצדקנים כבר ידונו בהם - שלא יתלוננו אם שומרי הסף הללו יצביעו על כשלים במינויים שלהם.

ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully