תחקיר וואלה! NEWS: המשטרה מחזיקה מאגר מידע סודי על תנועות של אזרחים

מערכת "עין הנץ", מצלמות חכמות המזהות לוחיות רישוי, נפרסה בשנים האחרונות ברחבי הארץ. מידע ועדויות שהגיעו לוואלה! NEWS מעלים כי נשמר תיעוד גם של כלי רכב שאין לגביהם כל חשד - ללא פיקוח. גורם משטרתי: "המידע עשוי להישמר שנים". המשטרה: האמצעים מתוקפים משפטית

צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: ירדנה עבודי-פוקס

(בווידאו: ועדת חוץ וביטחון אישרה את הארכת סמכויות שב"כ)

בחודשים האחרונים הפגיעה במדינה בזכות לפרטיות עוררה סערה, בעקבות השימוש באיכונים סלולריים על ידי שב"כ ומשטרה למאבק בקורונה. כעת מגלה תחקיר וואלה! NEWS כי בידי המשטרה מאגר מידע עצום על תנועות של אזרחים שאינם חשודים בדבר. עצם קיום המאגר והשימוש בו אינם מוסדרים בחוק, ואפילו לא בנוהל משטרתי פנימי. על פי מסמכי המשטרה עצמה, נראה שהמאגר לא נרשם אצל רשם מאגרי המידע, בניגוד להנחיית משרד המשפטים. למעשה, ככל הידוע אין שום פיקוח על השימוש המשטרתי במאגר.

בינואר לפני כשנה וחצי נסע גיל וינרב עם משפחתו לחופשה באילת. ממש בכניסה לעיר הוא נעצר במחסום. השוטר שהיה במקום הודיע לו כי הוא מעוכב משום שעלה לגביו רישום במסוף המשטרתי, וכי אם הדבר יידרש הוא אף ייעצר. רק לאחר שעה של עיכוב, שבמהלכה נאלצו להמתין במכונית המשפחתית גם ששת ילדיו ואשתו ההרה, הסכים השוטר לשחרר את וינרב.

המערכת זיהתה את לוחית הרישוי והתריעה על הנהג (צילום: ראובן קסטרו)

מתברר שמערכת משטרתית בשם "עין הנץ" זיהתה לפי לוחית הרישוי של הרכב המשפחתי כי וינברג אמור להעיד בבית המשפט מטעם המדינה, והתריעה שהוא "דרוש/מוזמן לתת עדות בבית המשפט". השוטר החליט לעכב אותו כדי לברר את פשר העניין, אף שמועד העדות עדיין לא הגיע אז. וינברג תבע את המשטרה בגין עיכוב שלא כדין וזכה בפיצוי בגובה 3,000 שקלים. זוהי רק דוגמה אחת לשימוש במערכת "עין הנץ" - שנפרשת ברחבי הארץ בשנים האחרונות, ומעלה חששות כבדים לפגיעה בפרטיות.

מאגר מידע על תנועות חפים מפשע

"עין הנץ", המכונה בעגה המקצועית מערכת LPR או ALPR, היא מצלמה חכמה שיכולה "לקרוא" לוחיות רישוי בסביבתה. בדומה למצלמות מהירות, "עין הנץ" מופעלת גם כמערכת ניידת, למשל במכוניות משטרה, וגם על גבי תרנים נייחים. היא מסוגלת להשוות את מספרי הרישוי למאגרים שהוגדרו מראש, כמו מאגר כלי הרכב שדווחו כגנובים ומאגר הרכבים שתוקף רישיון הרכב שלהם פג, ולהתריע עליהם בזמן אמת.

המקרה של וינרב מדגים צורה אחת של שימוש במערכת: מצלמה שמוצבת על הכביש מזהה רכבים שיש לגביהם התרעה כלשהי, ומחסום שמוצב בהמשך הדרך עוצר אותם. צורת שימוש אחרת היא התקנת המערכת על גבי ניידות, כך שיסרקו באופן אוטומטי את לוחיות הרישוי של מכוניות שנוסעות לידה. אולם, החשש הגדול לפרטיות נובע דווקא מהמצלמות שמוצבות במקומות קבועים. לפי פרסומים מהשנים האחרונות, כולל פרסום מלפני שנה בוואלה! NEWS, המערכת נפרסה בכבישים ראשיים בדרום הארץ, וייתכן שגם באזורים נוספים, בכניסות לירושלים ולאשדוד, בשרון ובמעברים בין ישראל לשטחים.

המערכת מופעלת על גבי תרנים נייחים או בניידות משטרה (צילום: ראובן קסטרו)

לידי וואלה! NEWS הגיעו תוצאות של בדיקות במערכת "עין הנץ" שנערכו יותר מחודשיים לאחר צילום כלי הרכב. המשמעות היא שהמערכת שומרת תיעוד של כלי הרכב שצולמו על ידה לפחות לכמה חודשים. אלא שעל פי גורם משטרתי שמכיר היטב את המערכת, מדובר רק בקצה הקרחון. לדבריו, התיעוד נשמר חצי שנה לפחות, ובפועל עשוי להישאר בידי המשטרה גם למשך שנים.

המטרה של שמירת החומר ברורה: אם רכב שלא היה מוכר לפני כן למשטרה יהיה מעורב בפיגוע או באירוע פלילי - ניתן יהיה לחפש אותו במערכת ולבדוק מהיכן נסע. אך המשמעות היא שהמשטרה שומרת מאגר מידע על תנועות של אזרחים שלא עברו כל עבירה, ואפילו אינם חשודים בדבר, רק למקרה שרכבם יהיה מעורב בעבירה בעתיד.

כבר במכרז שהוציאה המשטרה לרכישת המערכת ב-2012 נכתב כי היא צריכה לדעת לצלם את הרכבים, לזהות את מספר הרישוי באופן הניתן להשוואה מול מאגרים, ולשלוח למערכת המשטרתית את תמונת הרכב והלוחית. זאת, בין היתר, לשם "שמירת פרטי המידע לצורך שימוש על ידי חוקרי המשטרה למניעת או חקירת פשעים".

התיעוד עשוי להישאר בידי המשטרה גם למשך שנים (צילום: ראובן קסטרו)

ממסמכים רשמיים של המשטרה, שהגיעו לידי וואלה! NEWS, ניתן ללמוד כי המערכת החלה להיקלט ב-2013, בתקופתו של המפכ"ל יוחנן דנינו, אך השימוש בה הורחב בתקופת המפכ"ל רוני אלשיך. ב-2014 היא כבר נפרסה כפיילוט במרחב שרון וניתנה לימ"ר של אגף התנועה וליחידת אתגר המתמחה במאבק בגניבות רכב. צמרת המשטרה תיעדפה את הפרויקט כאחד הנושאים המרכזיים לטיפול לשנת 2015.

כשהגורם המשטרתי שמצוי בפרטי המערכת נשאל על הפגיעה האפשרית של המאגר בפרטיות האזרחים, הוא השווה אותו למאגר נתוני הטלפונים שנמצא בידי חברות התקשורת, וכפי שפורסם לאחרונה - גם בידי שב"כ. "זה ברור", אמר בהתייחס לפגיעה בפרטיות. "אתה עושה את זה (בודק במערכת ד"ד), במקרה שיש אירוע. מה ההבדל בין זה לטלפונים? זה אותו הדבר. גם בטלפונים אפשר לחזור בזמן ולראות איפה הטלפון היה".

הבדל אחד בין שני המאגרים הוא שכדי לקבל מידע ממאגר נתוני התקשורת של חברות הסלולר, החוק קובע כי עליה לקבל צו מבית המשפט. לגבי "עין הנץ", לעומת זאת, אין שום חוק או תקנה שמסדירים את השימוש בה. ב-2012 הוציא משרד המשפטים הנחיה לפיה תיעוד ממצלמות שמזהות לוחיות רישוי ייחשב "מאגר מידע" לפי חוק הגנת הפרטיות. הדבר מחייב בין היתר לרשום את המאגר אצל משרד המשפטים. המשטרה גם אמורה לדווח לציבור על מאגרי המידע שהיא מחזיקה, ואכן עושה זאת פעם בשנה. הדיווח כולל גם מאגרים רגישים כמו מאגר האזנות סתר, אך נכון ליולי האחרון המשטרה לא דיווחה על קיומו של מאגר צילומים ממערכת "עין הנץ".

עוד בוואלה! NEWS

האח הגדול: המשטרה התקינה עשרות מצלמות לתיעוד משתמשי הדרך

לכתבה המלאה

באופן אבסורדי, אף שמדובר בנושא שפגיעתו הפוטנציאלית בפרטיות קטנה יותר, ב-2016 התקין משרד התחבורה תקנות שמסדירות הצבת מצלמות חכמות על ידי רשויות מקומיות בנתיבי תחבורה ציבורית. התקנות מכוונות לשמור ככל האפשר על פרטיות התושבים, ומגדירות בין היתר איך יש להציב את המצלמה כדי למנוע פגיעה מיותרת בפרטיות, כמה זמן מותר לשמור תיעוד, מתי יש להעבירו למאגר מידע מאובטח ומי רשאי לצפות בתיעוד ובאילו תנאים. התקנות קובעות עוד כי יש ליידע את הציבור בצורה ברורה על המצלמות, וכי אם צולם בטעות רכב שיש לו אישור לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית, יש למחוק את תיעודו מהמאגר בתוך יום לכל היותר.

המשטרה: "גם אם יהיה נוהל - הוא לא יפורסם לציבור"

לאחרונה הגישה האגודה לזכויות האזרח בקשה למשטרה במסגרת חוק חופש המידע בנוגע למערכת "עין הנץ". המשטרה סירבה למסור נתונים בנוגע לפריסת המצלמות, מספרן, כמות לוחיות הרישוי שנקלטו בהן או משך הזמן המדויק של שמירת הנתונים. עם זאת, תגובת המשטרה חשפה כי למרות שהמערכת פועלת כבר כמה שנים, אין אפילו נוהל משטרתי שמסדיר את השימוש בה. "כך או כך", אמרו במשטרה, "עם סיום עיצובו הנוהל לא יותר לעיון הציבור".

"יש פה מאגר מידע שאוסף נתונים לגבי אנשים חפים מפשע", אמרה לוואלה! NEWS עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. "רוב האנשים שנקלטים במערכת הזו, ושמספר הרכב שלהם, סוג הרכב והזהות שלהם אם הם בעל הרכב, נשמרים במאגר מידע של המשטרה. בחו"ל שיעור ההתרעות שמייצרות מערכות כאלה מתוך כלל הרכבים הוא אחוזים בודדים, וכל היתר הם אנשים תמימים שהפעילות שלהם במרחב הציבורי לא אמורה להיות נתונה לשום מעקב. בפועל נאסף מידע לגביהם, שמתעד פעילות תמימה לחלוטין, נשמר במאגר מידע של המשטרה לזמן בלתי ידוע, בשביל הסיכוי הקלוש שבעתיד אולי יהיה צורך לאתר את אותו אדם אם תבוצע עבירה וירצו אחורה לחפש איפה היה הרכב".

"איזו הצדקה יכולה להיות לאיסוף המידע הזה כשאין שום אסדרה של זה בחוק, או אפילו בנוהל", תוהה עו"ד סוצ'יו. "האם לכל שוטר יש הסמכה להיכנס למאגר הזה? מה מותר לו לחפש שם? האם כששוטר נכנס ומחפש רכב, יש תיעוד של זה כדי לוודא שהוא לא חיפש את הרכב של הגרושה שלו? כששוטרים התחילו לפעול עם מצלמות גוף גיבשו נוהל שקובע מה המטרות של הדבר הזה, לכמה זמן נשמר התיעוד, מה מותר ומה אסור לעשות איתו. פה אין שום גבולות".

ממשטרת ישראל נמסר כי "המשטרה מפעילה מגוון אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לה שירות והגנה מיטביים לאזרח הנורמטיבי. ככלל, האמצעים מתוקפים משפטית ונעשה בהם שימוש מוקפד וסדור בעת הצורך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully