רבע מהמעצרים לא נומקו, מחצית מהכלואים מוחזקים בתנאים בניגוד לחוק

דוח המבקר קובע כי נתוני המשטרה על מספר המעצרים הפליליים מציגים תמונה חלקית בלבד. ב-24% מדוחות המעצר לא פורטה עילת המעצר, מיליוני שקלים שנועדו לשמש דמי ערובה הצטברו בקופת המשטרה. רק 50% מהכלואים מוחזקים בהתאם לתקן שקבע בג"ץ - 4.5 מ"ר לעצור

-

המשטרה עוצרת פחות אזרחים בגין עבירות פליליות מדי שנה - כך עולה מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני) ובוחן את הנושא.

לפי נתוני המשטרה, בשנים האחרונות יש מגמת ירידה במספר המעצרים: בעוד בשנת 2016 נעצרו 60,844 איש, בשנה שלאחר מכן נעצרו 60,019, וב-2018 נעצרו 53,269 איש בלבד. לפי דוח המבקר, נתוני המשטרה על מספר המעצרים הפליליים מציגים תמונה חלקית בלבד של היקף השימוש בסמכות המעצר: במאות מקרים נמצא תיעוד כפול של מעצר, ובמקביל 123,549 דוחות מעצר הוצאו על ידי המשטרה ולא נספרו בנתוני המעצרים בשנים 2018-2016.

במקרים רבים, דוחות המעצר תיעדו באופן חלקי בלבד את הפעולות שנעשו במסגרת המעצר. ב-24% מדוחות המעצר, לא פורטה עילת המעצר, רק ב-57% מדוחות המעצר צוין מועד הבאת העצור לתחנת המשטרה.

עוד נחשף כי במערכת בתי המשפט הצטברו לאורך השנים סכומי כסף גבוהים שהופקדו כערובה לשחרור ממעצר ולא הושבו לזכאים. באוגוסט 2019 הופקדו כ-148 מיליון שקלים, מהם הצטברו אצל המשטרה כ-8 מיליון שקלים שטרם הושבו. כמו כן, בשנים 2018-2016 חלה ירידה בשיעור מעצרי היום, שבהם העצורים משוחררים על ידי קצין ממונה, מ-42% בשנת 2016 ל-38% בשנת 2018. בנוסף לכך, חלה עלייה בשיעור השחרור על ידי בית המשפט מ-54% בשנת 2016 ל-59% בשנת 2018.

טוב לדעת (מקודם)

העולם שייך לנשים: הכירו את הנשים שמובילות את שמרת הזורע

לכתבה המלאה
ב-24% מדוחות המעצר, לא פורטה עילת המעצר (צילום: ראובן קסטרו)

עוד נמצא בדוח כי מתוך 174,173 מעצרים שבוצעו בשנים 2018-2016, כ-65% מהעצורים הם ישראלים בגירים. בפילוח לפי סוג העבירה מתברר כי בכ-106 אלף מעצרים בשנים אלו נעצרו ישראלים בגירים בעבירות שאינן עבירות ביטחון, לעומת 8,000 מעצרים של ישראלים בגירים בגין עבירות ביטחון.

העבירה השכיחה ביותר בשנים 2018-2016 שהביאה למעצרים, היא עבירה מקבוצת עבירות הסדר הציבורי. עוד עולה כי במעצרים שבהם העבירה החמורה ביותר היא עבירת מין, עבירת מוסר או עבירה כנגד חיי אדם, שיעור הגשת הבקשות למעצר עד תום ההליכים המשפטיים גבוה יותר משאר עבירות אחרות. מצד שני, בקבוצת העבירות האחרות ובקבוצת עבירות מרמה, שיעור הגשת בקשות מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא הנמוך ביותר.

בכ-50 אלף מעצרים (28%) נמצא שהוצא צו עיכוב לפני שהתקבלה החלטה לעצור אדם, ואילו בכ-125 אלף המעצרים הנותרים (72%) לא נמצאו מסמכים המעידים שנעשה שימוש בסמכות העיכוב לפני שנעצר החשוד והובא לתחנת המשטרה.

בכ-50 אלף מעצרים נמצא שהוצא צו עיכוב לפני שהוחלט לעצור. משטרת מחוז ת"א (צילום: יותם רונן)

בשנים 2018-2016 הפיקה המשטרה כ-202 אלף דוחות מעצר. בכ-48 אלף מתוכם (24%) לא פירט השוטר עילה המצדיקה את המעצר. "בהיעדר פירוט של עילת המעצר, לא ניתן לדעת מה היו השיקולים של השוטר או הקצין בעת קבלת ההחלטה על המעצר", נכתב בדוח. "על חטיבת החקירות לוודא כי השוטרים והקצינים מקפידים לסמן את עילת המעצר. מן הראוי כי כשנעשה שימוש במערכת הממוחשבת לצורך מילוי טפסים, מילוים ייעשה במלואו ועל פי הנהלים והדין".

מבקר המדינה העיר למשטרה בדוח כי במחצית מהמעצרים שנבדקו הובא העצור לפני הקצין הממונה לאחר שחלפו שלוש שעות ממועד הבאתו לתחנת המשטרה ובניגוד לפקודה. על המשטרה להקפיד כי חוקרים מביאים עצורים בפני קצין ממונה בתוך שלוש שעות ממועד הבאתם לתחנה, להוציא מקרים חריגים. על חטיבת החקירות לפקח על כך ברמה הארצית.

245 עצורים לנו בתאים שאינם מיועדים להלנה

לאחר מעצרו של אדם נדרשות יחידות החקירה לבצע פעולות חקירה לבירור העובדות ולאיסוף ראיות שיחזקו או יפריכו את החשדות. במקום שבו לא קיימת עוד הצדקה עניינית להחזיק עצור במעצר, או שניתן להשיג את תכלית המעצר בתנאי שחרור מתאימים, על הקצין הממונה לשחרר את העצור.

הדוח בחן 159 תיקים מתחנות במחוזות ברחבי הארץ, בנוגע למעצרים שנערכו ב-2017. הממצאים העלו כי ישנם תיקים שבהם לא נמצאה עדות לקיומן של פעולות חקירה בזמן המעצר מלבד חקירה אחת, או שלא בוצעו פעולות כלשהן. ב-17% מהתיקים שנבדקו לא הייתה הצדקה לביצוע המעצר.

למשטרה 60 תחנות ברחבי הארץ שבהן 154 תאי מעצר. הלנה בתחנה אמורה להתבצע רק במקרים חריגים, לצורכי חקירה בלבד ובאישור מפקד התחנה. אולם, בשנת 2017 לנו בתחנות המשטרה ברחבי הארץ 3,694 עצורים, ומתוכם הלינה המשטרה 245 עצורים בתאים שאינם מיועדים להלנה. הדוח גילה ליקויים נוספים: ב-66% מהמקרים נמצא כי המשטרה העבירה לסנגוריה הציבורית בקשות למינוי סנגור ציבורי רק לאחר שהעצור כבר נחקר. בכ-122 אלף מעצרים (84%) לא מפורט אם ניתן הסבר על הזכות להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי. עוד עולה מדוח המבקר כי המשטרה לא מחזיקה ברשימת עורכי דין פרטיים שנערכה על ידי לשכת עורכי הדין, ולפיכך היא אינה מציגה לעצור רשימה שכזו, בניגוד לחוק.

אתר רשמי -

המשטרה אישרה זאת בתגובתה, ומסרה כי לעצורים יש אפשרויות שונות כדי להיוועץ עם עורך דין - לבקש לפנות לעורך דין מסוים, לבקש שקרוב משפחה יחפש עבורו עורך דין שניתן להתקשר אליו או לבקש לפנות לסנגוריה הציבורית. מבקר המדינה העיר למשטרה כי חוק המעצרים מחייב אותה להחזיק רשימה מאת לשכת עורכי הדין של עורכי דין פרטיים. ככל שלשכת עורכי הדין אינה מחזיקה ברשימה מעין זו, יהיה על המשטרה לפנות אליה על מנת שזו תגובש. בנוסף, בכל המעצרים ובניגוד לפקודה, מתברר שהמשטרה לא נותנת לעצור דף הסבר על הזכות לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית, משום שאין לה דף הסבר מסוג זה.

המבקר מבהיר כי על המשטרה להכין, בשיתוף עם הסנגוריה הציבורית, דף הסבר על הזכות לייצוג, שיכלול את התנאים הכלליים המקנים זכאות לייצוג, ועליה לתרגמו לשפות שונות. על הקצין הממונה להציג דף זה לעצור ולהסביר בלשון המובנת לו את התנאים המפורטים בדף. באופן זה יוכל העצור לבחון בעצמו אם ברצונו לקבל ייעוץ מהסנגוריה הציבורית. בבדיקת המבקר נמצא כי המשטרה מחזיקה דוח קצין ממונה בעברית בלבד.

שיעור המעצרים שבהם התביעה ביקשה מעצר עד תום ההליכים עלה ל-35% (צילום: שב"ס)

עוד עולה כי ב-20 השנים האחרונות גדל שיעור המעצרים שבהם התביעה ביקשה מעצר עד תום ההליכים המשפטיים מ-11% ל-35%. מהנתונים מתברר כי המשטרה מרבה לשלוח עצורים לדיון מעצר בבית המשפט במקום לשחררם בתנאים מגבילים כבר בתחנת המשטרה. הסעת העצורים לבתי המשפט אורכת שעות רבות, ולעיתים אף יממה, וכל זאת לצורך דיון של שבע דקות בלבד בממוצע.. לפי הדוח הזמינות של השופטים היא בשעות הבוקר בעיקר.

המבקר הצביע גם על כך שתנאי המחיה בבתי הסוהר הם ירודים. במאי 2020 רק 50% מהכלואים מוחזקים בהתאם לתקן שקבע בג"ץ של 4.5 מ"ר לעצור. למרות שאזיק אלקטרוני נחשב ליעיל מאוד ומאפשר חלופת מעצר, כ-25% מאמצעי הפיקוח האלקטרוני על העצורים אינם מנוצלים.

על מנת למנוע טרטור של העצורים, המבקר המליץ לגורמי האכיפה לבחון קידום של חלופות לליווי עצורים - שימוש בהיוועדות חזותית, בניית בתי משפט לצד בתי מעצר והקמת חדרי חקירות למשטרה בבתי המעצר. כמו כן, קרא המבקר לפעול לקידום פיתוחו של הממשק הממוחשב הנדרש בינה ובין שב"ס.

הסניגוריה הציבורית: "על המדינה להפנים בהקדם את הביקורת"

מטעם הסניגוריה הציבורית נמסר בתגובה לדוח מבקר המדינה כי "הסניגוריה הציבורית מתריעה במשך שנים על שימוש יתר במעצרים על ידי משטרת ישראל, ועל פגיעה קשה בזכויותיהם של חשודים. הדוח החדש של מבקר המדינה, שבחן את הנושא לעומקו, מאשש לחלוטין את טענותינו".

"המבקר מצביע על כך שב-50% מהחלטות השחרור של בית המשפט היה ניתן לשחרר את החשוד בתנאים שבסמכות קצין משטרה וקובע כי נתון זה מחייב בדיקה משמעותית על ידי המשטרה. לאור זאת הסניגוריה הציבורית חוזרת ומדגישה את שאמרה מזה שנים, כי על המשטרה להגביר שימוש בסמכותה לשחרר חשודים בתחנות המשטרה ולמנוע את מעצרם המיותר והפגיעה החמורה בזכויותיהם", מסרו.

עוד הוסיפו בסניגוריה הציבורית כי "הדוח מחזק את הממצאים שעולים מהביקורים הרשמיים שמבצעת הסניגוריה הציבורית במתקני המעצר והכליאה ומציין שתנאי המחייה של העצורים בישראל הם קשיים ביותר, אך מדגיש כי שב"ס פועל לתקן את הליקויים שמועלים בדוחות הביקורת של הסניגוריה הציבורית. הסניגוריה הציבורית סבורה כי על המדינה להפנים בהקדם את הביקורת שעולה מדוח המבקר ולמלא אחר המלצותיו כדי למנוע את המשך הפגיעה בזכויות החשודים והעצורים".

המשטרה: "הירידה במעצרים - עדות לשימוש מידתי בסמכות המעצר"

"במהלך השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים למול עלייה בכמות המעוכבים - מה שמעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר, ועל כך שמדובר בצורך המציאות עמה מתמודדים שוטרים ולא ביעד ארגוני", מסרו במשטרה בתגובה לממצאי דוח המבקר. "סמכות המעצר נתונה לשוטר למימוש תפקידו במאבק בפשיעה ובהגנה על הציבור, ולכן מרבית המעצרים מתבצעים תוך כדי פעילות מבצעית אגב אירוע פלילי. משהוחלט על מעצרו של אדם, מבוצעות ללא דיחוי כלל פעולות החקירה הנדרשות לגיבוש תשתית ראייתית, בהתאם לסדר הזמנים הקבוע בחוק. תהליכי פיקוח ובקרה עיתיים על הנושא מבוצעים בכל הרמות, הן במשטרה והן על ידי בית משפט, ברמה רוחבית או ביחס לאירוע בודד, ובמידת הצורך מופקים הלקחים המתאימים. נדגיש כי משך הזמן בו מוחזק עצור במעצר אינו קשור בהכרח לסוג וחומרת העבירה, אלא למורכבות החקירה ולגורמים נוספים. הארכת מעצרו של אדם מתבצעת אך ורק בהתאם לצרכי החקירה ובהתאם לעילות הקבועות בחוק".

באשר לאיסוף הנתונים והתיעוד אמרו כי "המשטרה מקפידה לתעד את הפעילות המתבצעת בנוגע לעצורים, כמו גם לגבי נחקרים אחרים. חלק מהטפסים ידניים או שאינם מפורמטים, ולכן לא ניתן להפיק כל נתון שהוא ללא בדיקה ידנית של כל תיק בנפרד. המשטרה עושה את מירב הפעולות הנדרשות על פי חוק, אולם לא ניתן יהיה לתעד כל רגע וכל פעולה במאגרים הממוחשבים לצורך הפקה סטטיסטית".

בנוגע לזכות ההיוועצות טענו: "המשטרה עושה כל שביכולתה כדי להקפיד על מתן זכות ההיוועצות, באמצעות הדרכות, חידוד נהלים, שינוי נוסח אזהרת החשוד וכיו"ב. בהתאם לחוק ולנהלי המשטרה, לחשוד ניתנת הזכות להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו, זולת מקרים בהם החשוד מוותר על זכות ההיוועצות עם עו"ד מסיבות שונות שאינן קשורות למשטרה".

על השימוש בסמכות קצין משטרה לשחרור עצורים: "המשטרה מבקשת מזה זמן רב להרחיב את סמכויות הקצין לשחרור בערובה, לא להתנות את הסמכות בהסכמת החשוד וכן להרחיב את מסגרת הזמן בה ניתן להשית תנאים מסוימים. ככל שיינתנו לקציני משטרה סמכויות נרחבות יותר לשחרור בערובה ושדין הפרת תנאי שחרור של קצין משטרה יהיה כדין הפרת החלטת שופט - ניתן יהיה לשחרר יותר עצורים בתנאים כבר בתחנת המשטרה ולא להביאם בפני שופט במקרים המתאימים".

(עדכון ראשון: 16:00)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully