יועמ"ש משרד הביטחון לשעבר: "צה"ל נדרש לבצע רכש ביטחוני בניגוד לעמדתו"

"לא ידוע לי על (עוד) מקרה שבו התהפך סדר הדברים ומערכת הביטחון נדרשה לבצע רכש למרות עמדתה", כך מתאר היועץ המשפטי לשעבר של משרד הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, את תהליך הרכש החריג של רכישת שלוש צוללות מגרמניה. בן ארי מסר את הדברים בתצהיר שהוגש לאחרונה לבג"ץ במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון, אשר דורשת לפתוח מחדש את חקירת פרשת הצוללות, ולהרחיבה גם לראש הממשלה בנימין נתניהו.

בן ארי היה משפטן בשירות המדינה משך 37 שנים. הוא החל את דרכו בפרקליטות הצבאית והתקדם לתפקידים בכירים כיועץ משפטי של אזור יהודה ושומרון וכעוזר הפצ"ר לדין בינלאומי. לאחר מכן היה יועמ"ש במשרד התשתיות ובעיריית תל אביב, וב-2007 מונה ליועמ"ש משרד הביטחון.

בתצהירו מתאר בן ארי כיצד בפברואר 2016 הגיעה למשרד הביטחון טיוטת מזכר הבנות בין ממשלת ישראל וגרמניה בדבר רכש של שלוש צוללות ושתי ספינות נגד צוללות. "הטיוטה הועברה מהמל"ל (המטה לביטחון לאומי) כמסמך שראש הממשלה מבקש לחתום עליו בפגישתו הקרובה עם הקנצלרית מרקל", נכתב.

שר הביטחון דאז, משה יעלון, ומנכ"ל משרד הביטחון, הופתעו - והורו לא לקדם את המזכר בנוסח שהוצע. "בהתאם לכך", מעיד בן ארי, "קיצצנו בתוכנו ושינינו ניסוחים שהייתה בהם מחויבות לרכש, ובמקומן שולבו הצהרות כלליות. אינני יודע אם המזכר נחתם ובאיזה ניסוח". עוד טען בן ארי כי בבדיקה שערך מול הלשכה המשפטית של המל"ל עלה כי אנשיו לא היו מעורבים בחיבור טיוטת מזכר ההבנות.

בן ארי, כאמור, מספר שבשנותיו הארוכות במערכת הביטחון לא נתקל במקרה שבו רכש ביטחוני הגיע "מלמעלה" והפתיע את מערכת הביטחון. "כעניין שבסדרי שלטון רגילים, היוזמה להצטיידות בציוד צבאי, ובוודאי בציוד אסטרטגי, מגיעה מצה"ל, לאחר שהוא בוחן את הצורך המבצעי, את המסגרת התקציבית ואת המשאבים הנדרשים. רק לאחר אישור שר הביטחון, יכולה בקשת הצטיידות כזו להיבחן על ידי המל"ל ומשרד האוצר בדרך לאישור הקבינט".

עוד מציין בן ארי כי לאחר פרישתו נפגש עם יעלון, שסיפר לו כי באוקטובר 2015 נפגש עם ראש הממשלה נתניהו יחד עם כמה קצינים בכירים כדי להציג בפניו את התוכנית הרב שנתית של צה"ל לפני הצגתה לקבינט. להפתעתם של יעלון והקצינים הבכירים, רה"מ הורה לכלול בתוכנית רכש של שלוש צוללות ושתי ספינות נגד צוללות. "שר הביטחון ואנשיו היו המומים מהדרישה והתנגדו לה נמרצות", נכתב בתצהיר, "שכן העמדה הייתה שאין לצה"ל כל צורך בציוד זה ואין הוא מסוגל גם לממן אותה".

לבקשת ראש הממשלה מונה ראש המל"ל דאז יוסי כהן לבדוק את הנושא, והכין דוח שאישר את עמדת מערכת הביטחון. יעלון אמר לבן ארי כי בכך היה סבור שהנושא ירד מהפרק - עד ששלושה חודשים מאוחר יותר הופתע לגלות אותו שוב, הפעם בתור טיוטת מזכר הבנות מול גרמניה. במאי 2016 התפטר יעלון והוחלף באביגדור ליברמן. "התוצאה לענייננו הייתה חידוש היוזמה לרכש של שלוש צוללות (הכוונה לרכוש ספינות נגד צוללות בוטלה)", כותב בן ארי, ומוסיף: "אינני יודע כיצד ומה הייתה הסיבה שעמדתה של מערכת הביטחון השתנתה בעניין מקצה עד קצה".

בסוף 2016 יצאה משלחת ישראלית לברלין כדי לדון עם גרמניה בהשתתפותה במימון העסקה. בזמן שהמשלחת שהתה בגרמניה, נכתב, כונס הקבינט בבהילות כדי לאשר הצעת החלטה שמאשרת את רכש שלוש הצוללות. "אציין כי אישור זריז זה הינו בניגוד לאופן שבו פועלים בשגרה בדרך כלל, שבה ראשית מאשרים הצעת החלטה בקבינט, ורק לאחר מכן שולחים משלחת לחו"ל שתבצע את המשא ומתן".

נושא נוסף שמוזכר בתצהירו של בן ארי, והתרחש עוד לפני רכש שלוש הצוללות האחרונות, נוגע לרכש ספינות המגן שנועדו להגן על המים הכלכליים של ישראל ולאבטח את אסדות הגז. הנושא עלה לראשונה על ידי חיל הים ב-2012. שנה לאחר מכן, בסיום עבודת מטה של חיל הים והמל"ל, אישר הקבינט מסגרת תקציב לביצוע רכש של ארבע ספינות מגן והטיל על משרד הביטחון לפרסם מכרז בינלאומי לשם כך. לצד זאת נקבע כי לפני פרסום המכרז הבינלאומי, ראש הממשלה ינסה לדון עם ממשלת גרמניה על אפשרות שהספינות יירכשו ממספנה גרמנית, ובתמורה גרמניה תסבסד חלק מעלות הספינות.

בתום שמונה חודשים שבהם לא הושגה הסכמה מול גרמניה, הורה שר הביטחון לפרסם את המכרז. "שבוע לפני פרסום המכרז התקשר אליי המשנה לראש המל"ל, אבריאל בר-יוסף, וביקש לדעת מדוע אנו עומדים לפרסם מכרז כשהמגעים מול גרמניה לא מוצו", כותב בן ארי. "השבתי לו כי זו הוראה של שר הביטחון ושל מנכ"ל משרד הביטחון ועליו לשוחח עמם". בר-יוסף הוא כיום אחד החשודים המרכזיים בפרשה, וממתין להחלטה אם להגיש נגדו כתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים.

ביום פרסום המכרז, מספר בן ארי, התקשר אליו עורך הדין דוד שמרון "וביקש לדעת מדוע המכרז מתפרסם וזאת למרות בקשת ראש הממשלה לעכבו... אף שלא זכור לי אם עורך דין שמרון ציין במפורש בשם מי הוא פונה אלי, היה ברור לי כי הוא מייצג את חברת טיסנקרופ (שכן ההנחה הייתה שחברה זו תהיה ספקית כלי השיט במקרה שיוחלט שהרכש יבוצע בגרמניה)". בן ארי ציין את פנייתו של שמרון גם במייל ששלח בזמן אמת, כפי שאמר לאחרונה בריאיון לחדשות 13.

שמרון ייצג את מיקי גנור, שהיה אז הנציג בישראל של מספנות טיסנקרופ. גנור הפך בהמשך לעד מדינה בפרשה, אך לאחר מכן חזר בו וכיום הוא ממתין גם כן להחלטה בעניינו. נתניהו ושמרון טענו בעבר כי בשנים בהן האחרון ייצג את גנור, ראש הממשלה לא ידע מכך, בעוד שמרון לא ידע שנתניהו מקדם את עסקת הרכש עם הגרמנים.

שמרון הכחיש את הדברים ומסר בתגובה: "כפי שמסרתי פעמים רבות בעבר לא הזכרתי את ראש הממשלה בשיחותיי עם עו"ד בן ארי. אף הוא עצמו אמר זאת בריאיון עם דקל-סגל לפני זמן".

מנתניהו נמסר בתגובה: "כתבה ממוחזרת ומגמתית שכולה העלאת גירה של מידע ישן שנסרק במסרקות ברזל על ידי כל גורמי אכיפת החוק ופרקליט המדינה לשעבר, שקבעו שאין בו דבר".

"באופן לא מפתיע מגישי הבג''ץ, שמזוהים עם ארגוני השמאל הקיצוני, לקחו תצהירים דווקא מבוגי יעלון שטענותיו נבדקו והוגדרו כרכילות, ומיריבים פוליטיים אחרים של ראש הממשלה, שחלקם פועל בגלוי להפלתו והחלפתו, ולא גבו תצהירים מבכירים אחרים במערכת הביטחון דוגמת ראשי המל''ל לשעבר פרופ' יעקב נגל ויעקב עמידרור, שליוו את הנושא באופן צמוד ויודעים את האמת, ושעמדתם המקצועית דוחה לחלוטין את תצהירים הפוליטיים של יעלון ושותפיו".

"ראש המל''ל לשעבר יעקב עמידרור אמר בפומבי כי 'ההליכים להזמנת צי הצוללות הבא היו נכונים מכל בחינה מקצועית, וכולן נועדו להחלפת הצוללות הקיימות ולא להגדלת הצי מעבר לשש צוללות מבצעיות'. ראש המל''ל לשעבר, פרופ' יעקב נגל אמר שההחלטות אושרו 'בתמיכה מלאה של צה"ל והרמטכ"ל דאז'. גם העיתונאית אילה חסון חשפה שבניגוד לטענותיו של בוגי יעלון, הוא היה מעודכן כל הזמן על ידי אגף במשרד הביטחון שאף הנחה את ראש הממשלה כיצד לפעול בעניין הרכש. בוגי יעלון מוכן לספסר בנושא ביטחוני ראשון במעלה לצרכים פוליטיים, רק כדי להפיל את ראש הממשלה נתניהו".