השגריר לשעבר בגרמניה: נתניהו אמר לי לדווח על הצוללת רק לבר יוסף

"במשך תקופה ממושכת, את הדיווחים בעניין התקדמות רכש צוללת זו (הצוללת השישית. ד"ד), העברתי בהתאם להנחיית מר נתניהו לאבריאל בר יוסף בלבד, ולא לגורמים הממונים עליי במשרד החוץ, לרבות לא לשר. הנחייה זו נמסרה לי מפי מר נתניהו בביקור שערך בגרמניה בתאריך 27 באוגוסט 2009".

את הדברים האלה מסר לאחרונה בתצהיר חתום יורם בן זאב, שגריר ישראל בגרמניה לשעבר, במסגרת עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון ובה היא מבקשת לפתוח את החקירה בפרשת הצוללות מחדש ולהרחיבה. בר יוסף, לשעבר סגן ראש המל"ל, הוא כיום אחד החשודים המרכזיים בפרשה, ומיוחסות לו עבירות של בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים. בפברואר הוא זומן לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וכעת הוא ממתין להחלטת הפרקליטות בעניינו, כמו יתר המעורבים בפרשה.

לדברי השגריר לשעבר בן זאב, נתניהו נימק את דרישתו למידור גורמי משרד החוץ ב"שורת הדלפות המסכנות את ביצוע העסקה". השגריר הסביר לו כי הדרישה מעוררת קושי, והציע כי ראש הממשלה עצמו יעדכן את שר החוץ דאז, אביגדור ליברמן. "ראש הממשלה אישר זאת", הצהיר בן זאב. "ועל כן, את אופן הדיווח מסרתי לשר החוץ כבר באותו מועד בשיחה טלפונית. בהמשך העברתי דיווחים בנוסח כללי בלבד לנציג משרד הביטחון בגרמניה, מבלי לחרוג מהנחיית ראש הממשלה".

בן זאב שירת רוב חייו הבוגרים במשרד החוץ. בין היתר כיהן כעוזר בכיר למנהל אגף המזרח התיכון, וכמתאם מיוחד לתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, ובין ישראל למדינות ערב. בין השנים 2007 ל-2011 כיהן כשגריר ישראל בברלין.

בתצהירו התייחס השגריר לשעבר גם לטענה שנשמעת לא פעם לפיה גרמניה לא היתה זקוקה לאישור ישראלי כדי למכור צוללות למצרים. בתקופת כהונתו עמדה על הפרק מכירה של שתי צוללות מגרמניה לחיל הים המצרי. אלו היו צוללות "נחותות", כפי שכינה אותן שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, ולא בצוללות המתקדמות שנתניהו אישר למכור שנים מאוחר יותר. מדברי השגריר עולה כי גרמניה בהחלט ראתה עצמה מחוייבת לעמדה הישראלית, או לפחות העניקה לה משקל רב.

השגריר לשעבר מעיד כי יועצה של הקנצלרית אנגלה מרקל לביטחון לאומי, ד"ר כריסטוף הויזגן, הוא שביקש לקבל את עמדתה של ישראל בנוגע למכירת הצוללות. לדברי בן זאב, "ממשלת גרמניה מייחסת חשיבות רבה לעמדת ישראל בעניין מכירת נשק התקפי למדינות סמוכות". הוא אף תיאר בתצהיר בקווים כלליים עסקה כזו שנבלמה בשל התנגדות ישראל.

בנוגע לשתי הצוללות, מספר בן זאב כי לאחר התייעצויות ודיונים בין ממשלת גרמניה וממשלת ישראל במהלך 2009, ישראל החליטה להסיר את התנגדותה, והדבר נדון במפגש שהתקיים בברלין בין מרקל, נתניהו, שר הביטחון דאז אהוד ברק, מספר יועצים בכירים והשגריר בן זאב. השגריר מתאר כי ברק הדגיש באותו מפגש את "הצורך בהקמת צוותי עבודה על מנת לעמוד מול כל איום עתידי על מדינת ישראל, מפני הצוללות שמצרים תרכוש מגרמניה". הכוונה ככל הנראה ל"שנמוך" הצוללות כך שלא יסכנו את ישראל.

במקביל לשיחות בנוגע למכירת הצוללות למצרים, התקיימו גם המגעים לרכישת הצוללת השישית לצה"ל. אותם מגעים שבעניינם הנחה נתניהו את בן זאב כביכול למדר את משרד החוץ, ולפעול רק דרך סגן ראש המל"ל דאז, בר יוסף.

בתצהירו מספר השגריר לשעבר כי בשלב מסויים חשו המעורבים בעסקה שישנה סחבת בקבלת ההחלטות בצד הגרמני. מנהל תיסנקרופ, וולטר פרייטג, סבר שהקשיים נובעים מלשכת הקנצלרית ושר ההגנה. בן זאב החליט לארח במעונו הרשמי ארוחת ערב, ולהזמין אליה את בעלי התפקידים הבכירים שעסקו בדבר, כדי לנסות לאתר את מקור הקשיים ולטפל בהם.

"ביום בו נערך המפגש פנה אליי באמצעות הטלפון מר אבריאל בר יוסף, סגן ראש המל"ל באותה עת", כותב בן זאב. "בשיחה שקיימתי עדכנתי אותו בעניין ארוחת הערב, והסברתי כי מטרתה לסייע למנכ"ל המספנה להתמודד עם קושי בתקשורת מול לשכת הקנצלרית. להפתעתי, בר יוסף ביקש ממני לצרף לארוחת זו (השגיאה במקור) את מר מיקי גנור, שעתיד לדבריו להיות נציג המספנה בישראל. השבתי לו בסירוב מוחלט".

עדותו זו של בן זאב מתכתבת עם כתבי החשדות ששלחה הפרקליטות למעורבי פרשות הצוללות. על פי הפרקליטות, בר יוסף הכיר את גנור על רקע שירותם המשותף בחיל הים, ובפגישות שקיימו ב-2009 הציע בר יוסף "לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך שבר יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך". עם זאת, הניסיון כביכול להכניס את גנור לארוחת הערב בבית השגריר אינו מופיע בכתבי החשדות, אף שבן זאב העיד עליו במשטרה.

באותה ארוחת ערב שארגן השגריר נכח נציג המספנה דאז, שייקה ברקת. בהמשך הוחלף ברקת בגנור. האחרון הפך לעד המדינה המרכזי בפרשה, והעיד על יחסי השוחד לכאורה שרקם. גנור אף טען בחקירתו כי לאחר שבן זאב סיים את תפקידו הוא התעניין באפשרות לעבוד אצלו. בן זאב בעדותו הכחיש את הדברים. באשר לגנור, הוא חזר בו מהסכם עד המדינה, וכיום כמו בר יוסף גם הוא ממתין להחלטת הפרקליטות הסופית אם להגיש נגדו כתב אישום.

על פי התצהיר, זמן מה לאחר אותה ארוחת ערב התקשרה לבן זאב בכירת המל"ל דאז, עתליה רוזנבאום: "בשיחה היא העלתה את שמו של מר מיקי גנור, ואמרה לי שהוא בעל השפעה רבה וכי יש לו חברות עסקיות רבות, וכן כי הוא נזקק לבעלי תפקידים בדירקטוריונים השונים של החברות שברשותו. היא הוסיפה, שלנוכח העובדה שבקרוב אפרוש משירותי במשרד החוץ, כדאי לי לשמור על קשר טוב עמו. סיימתי את השיחה, ביקשתי מגב' רוזנבאום שלא תתקשר אליי בעתיד".

רוזנבאום עומתה בעבר עם הטענות במסגרת כתבה בחדשות 13, והכחישה את הדברים: "זה נכון שאני מיודדת עם גנור. אני הייתי בקשרי עבודה עם בר יוסף אבל לא עסקתי בנושא הצוללת השישית. לא התקשרתי ליורם בן זאב ובמילא לא אמרתי לו את מה שנטען".

סנגורו של בר יוסף, עו"ד ז'ק חן, לא התייחס לטענה, אך מסר: "כאשר האמת תתגלה ותצא לאור, וכאשר ייחשף מה אנשים אמרו בחקירות שלהם במשטרה, הרבה מאוד אנשים יצטרכו לתת הסברים לעם ישראל על הטרללת שאליה הם הכניסו אותו".

מהליכוד נמסר בתגובה:

"לא מפתיע שאיש השמאל יורם בן זאב ששימש יועצו של אהוד ברק בועידת קמפ דיוויד וחתם על עצומה נגד חוק הלאום לוקח חלק בפסטיבל הוועדה הפוליטית של גנץ שהיו"ר שלה קרא לרה"מ להתפטר לפני שנה, שחבר הועדה בן שושן ביקש עבודה אצל נציג מספנות טינסנקרופ מיקי גנור, וכך גם עשו אנשי שמאל נוספים שהגישו את התצהירים כדי להקים את הועדה. כולם כבר מבינים שמדובר בתרגיל פוליטי ציני וצבוע".