יעל גריל, אחת החברות בוועדה שהקים שר הביטחון בני גנץ לבדיקת פרשת הצוללות, פרשה ממנה "כדי להסיר כל חשש, ולו רחוק, לניגודי עניינים" - כך הודיע היום (שישי) משרד הביטחון. זאת, על פי הודעת המשרד, "על אף שלא הייתה לה באופן אישי נגיעה להליכי הרכש המדוברים".
גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון, מונתה לוועדה לצד אלוף במיל' אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר. בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס אמנון סטרשנוב.
את גריל תחליף בוועדה ישראלה פרידמן, שעבדה במינהל הרכש במשרד הביטחון, בין היתר כראש החטיבה לאספקה, ציוד וחומרים וכן בתפקידים שונים נוספים במשרד הביטחון, לרבות כראש היחידה לכוח אדם במשלחת לניו יורק וכראש מערכת נשק, יבשה וטנקים.
אל תפספס
ועדת הבדיקה תחל את פעילותה ביום שלישי, ותתכנס שלוש פעמים בשבוע. סטרשנוב החליט כי דיוני הוועדה הראשונים יהיו סגורים לציבור, מטעמים של ביטחון מידע, אך ייתכן כי הם ייפתחו בהמשך כאשר הם יעסקו בנושאים שאינם מסווגים. זאת, אף שגנץ הודיע בעבר כי הדיונים לא יהיו מסווגים, וכי "מסקנות הוועדה יפורסמו באופן שקוף לציבור".
הנושאים שתבחן ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות
- הפרוצדורה בהליכי הרכש של ספינת המגן סער 6 והצוללות
- ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש (מערכת הביטחון, משרד רה"מ והמל"ל)
- תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון
- מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש וייצוא של מערכת הביטחון
ללא אישור ממשלה, לוועדה לא יהיו לה סמכויות של ועדת חקירה ממשלתית - כלומר, סמכות לחייב עדים להופיע בפני הוועדה או למסור מסמכים, ולהטיל עליהם סנקציות במידה ולא יעשו כן.
לפי גורמי ביטחון, חברי הוועדה צפויים לזמן קצינים בשירות פעיל וקצינים בכירים לשעבר, כמו גם גורמים במשרד הביטחון ונושאי משרות בהווה או בעבר בשירות המדינה. בין הבכירים שמסתמן כי יזומנו להעיד: שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, ראש האגף המדיני-ביטחוני לשעבר במשרד הביטחון עמוס גלעד ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל.
בהודעתו על הקמת ועדת הבדיקה, גנץ ציין כי קצב לוח זמנים של ארבעה חודשים להגשת הדוח הסופי. השר הדגיש בפני חברי הוועדה כי הם נדרשים "לבצע את עבודתם באופן עצמאי, ללא מעורבות הדרגים הפוליטיים".
במרכז פרשת הצוללות, המכונה תיק 3000, עומדות עסקאות בשווי מיליארדי שקלים לרכישת צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מתאגיד גרמני בשם "טיסנקרופ". החשד הוא כי העסקאות הושפעו מהצד הישראלי על ידי שורה של אנשי ציבור וקצינים בכירים במיל' שביצעו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, וביקשו לגזור לעצמם קופוני עתק. התקופה שנחקרה היא בין השנים 2009 ל-2017.