פרשת הצוללות

ללא סמכות לחייב עדים להופיע: כך תפעל הוועדה לבדיקת פרשת הצוללות

הוועדה עליה הכריז שר הביטחון הוקמה על פי חוק הממשלה, אך ללא אישורה תיוותר חסרת סמכויות. בתוך ארבעה חודשים יגישו חבריה את הדוח הסופי, אך מדובר בהמלצות בלבד ואין ביכולתם להטיל סנקציות מחייבות או להורות על פתיחה בחקירה פלילית

בווידאו: גנץ החליט להקים ועדת בדיקה ממלכתית לפרשת הצוללות (צילום: טל עוז, משרד הביטחון)

ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות שעל הקמתה הכריז היום (ראשון) שר הביטחון בני גנץ, הוקמה על פי חוק הממשלה. המשמעות היא שללא אישור הממשלה, לא יהיו לה סמכויות של ועדת חקירה ממשלתית - כלומר, סמכות לחייב עדים להופיע בפני הוועדה או למסור מסמכים, ולהטיל עליהם סנקציות במידה ולא יעשו כן.

לגנץ הייתה גם האפשרות להקים את הוועדה לפי חוק השיפוט הצבאי. ועדה כזו עלולה היתה להיות מוגבלת יותר בהיקף הבדיקה שלה, שכן היא יכולה לבדוק רק מה שמוגדר כ"עניין הנוגע לצבא", אך היו לה סמכויות לחייב עדים להופיע בפניה.

ללא סמכויות של ועדת חקירה ממשלתית. גנץ וחברי ועדת הבדיקה, היום (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

הנושאים שתבחן ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות:

  • הפרוצדורה בהליכי הרכש של ספינת המגן סער 6 והצוללות
  • ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש (מערכת הביטחון, משרד רה"מ והמל"ל)
  • תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון
  • מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש וייצוא של מערכת הביטחון

מהי ועדת הבדיקה שעל הקמתה הודיע היום גנץ?

"יש מדרג של שלוש ועדות", מסבירה ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "ועדת חקירה ממלכתית היא בעלת הסמכויות הרחבות ביותר, הרצינית ביותר, שזוכה לאמון הציבור הרב ביותר, משום שהיא הכי בלתי תלויה כי את חבריה ממנה נשיא בית המשפט העליון. אלא שלהקמת ועדה כזו דרושה החלטת ממשלה".

לדבריה, "גנץ בחר להקים ועדת בדיקה ממשלתית, שמוקמת לפי חוק הממשלה, כדי לבדוק 'נושא או אירוע מסוים שמצוי בתחום אחריותו' של השר. ועדה כזו היא 'ועדת ביניים'. בעבר כשהשתמשו בכלי הזה, עשו את זה כדי לא להקים ועדת חקירה ממלכתית, כדי שלממשלה תהיה אפשרות למנות את החברים. זה היתרון של הממשלה בוועדה כזו. בנוסף יש לשר אפשרות להקים ועדת בירור, שביחס לשני סוגי הוועדות האחרים היא בכלל נטולת סמכויות, וכמעט מדובר בוועדת בירור פנימית".

מה הסמכויות של ועדת בדיקה כזו?

מדובר בשאלה סבוכה. על פי החוק, השר יכול להעמיד בראשות הוועדה שופט בדימוס, ובאישור שר המשפטים והממשלה לקבוע כי יהיו לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. כלומר, סמכות לחקור עדים בשבועה, לחייבם להעיד ולמסור מסמכים, ואף להטיל סנקציות במקרה שהם מסרבים. אלא שהסיכוי שיהיה רוב בממשלה להענקת סמכויות כאלה לוועדה שהקים גנץ נראה אפסי.

לדברי ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועדות הבדיקה הממשלתיות העיקריות שהוקמו עד היום - ועדת זיילר שבדקה את פרשת פריניאן וועדת וינוגרד שבדקה את אירועי מלחמת לבנון השנייה - קיבלו מהממשלה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית.

"החוק לא ממש מגדיר מה הסמכויות של הוועדה (בלי החלטת ממשלה שקובעת שיהיו לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית - ד"ד), רק שהיא תחקור", מסביר ד"ר פוקס. עם זאת, לדבריו, ברור שהוועדה לא תוכל לכפות על אנשים להעיד בפניה.

השר היחיד שיכול היה להקים ועדת חקירה בלי אישור הממשלה. גנץ (צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת)

"בנוסף, בגלל שמדובר בוועדה מיניסטריאלית, היא יכולה להיות רק בתחומי אחריותו של השר, ולא אתפלא אם יטענו שהוועדה מוגבלת לבחון רק את מה שקרה בתוך משרד הביטחון", הוא אומר. "זה לא אומר שאנשי משרד הביטחון לא יוכלו לדבר על המגעים שלהם עם המל"ל ומשרד ראש הממשלה, אבל יהיה קשה להגיד שהיא יכולה לחקור אנשים מהגופים האלה".

פוקס מוסיף כי דווקא גנץ, בשבתו כשר הביטחון, הוא היחיד מבין שרי הממשלה שיכול היה להקים ועדת חקירה לפי חוק השיפוט הצבאי, גם בלי אישור הממשלה. "ועדה כזו היתה יכולה אמנם לבדוק רק עניין הקשור לצבא, מה שאולי היה מצמצם קצת את זווית הראיה שלה - אבל כן הייתה לה סמכות לחייב עדים להופיע בפניה".

עם זאת, ישנה אפשרות שבכירים רבים שהיו מעורבים בהליך הרכש של כלי השיט - כמו אלו שהגישו תצהירים בעתירת התנועה לאיכות השלטון שקוראת להרחיב את החקירה - ממילא ישמחו להעיד בפני הוועדה, גם בלי שתחייב אותם לעשות זאת.

עוד בוואלה! NEWS

הליכוד נגד ועדת הבדיקה של גנץ: "ממחזר צוללות כדי לקושש קולות"

לכתבה המלאה

את מי צפויה הוועדה לזמן למתן עדות?

לפי גורמי ביטחון, חברי הוועדה צפויים לזמן קצינים בשירות פעיל וקצינים בכירים לשעבר, כמו גם גורמים במשרד הביטחון ונושאי משרות בהווה או בעבר בשירות המדינה. בין הבכירים שמסתמן כי יזומנו להעיד: שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, ראש האגף המדיני-ביטחוני לשעבר במשרד הביטחון עמוס גלעד ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל.

מה התוצר של ועדה כמו זו שהוקמה? היא יכולה להטיל סנקציות מחייבות?

לא. בדרך כלל הוועדה אמורה לגבש דוח, שיכול לכלול תיאור של הממצאים העובדתיים, ולעתים גם מסקנות מערכתיות או אישיות. "כל הוועדות נועדו לבירור עובדתי, וזו המשימה שלהן", אומרת ד"ר בלאנדר. "מעבר לזה כל מה שהן עושות הוא בחירה של הוועדה עצמה. היא יכולה להסיק מסקנות מערכתיות או מסקנות לגבי תפקוד ושיקול הדעת של אנשים מסויימים, וכן להמליץ המלצות מערכתיות או אישיות".

לדבריה, "בכל מקרה מדובר רק על המלצות, שהגורם הממנה יכול להחליט אם לאמץ ולבצע אותן או לא. בדרך כלל הממשלה אימצה מסקנות של ועדות בדיקה ממשלתיות. האם היא גם יישמה אותן בסוף? זו כבר שאלה אחרת".

יגבש הנחיות משפטיות בנוגע לתחומי עבודתה של הוועדה. מנדלבליט (צילום: ראובן קסטרו)

הוועדה יכולה להורות על פתיחה בחקירה פלילית?

לא. לפי החוק, אם הוועדה נתקלת בעניין שמעלה חשש לעבירה פלילית, עליה להביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, שהוא בעל הסמכות להחליט. בנוסף לכך, ממצאי הוועדות לא יכולים לשמש כראייה בהליך פלילי.

ומה היחס בין הוועדה להליך הפלילי המתנהל בפרשת הצוללות?

בפרשת הצוללות ערכה הפרקליטות שימועים לשורת חשודים - בהם קצינים בכירים לשעבר וכן גורמים פוליטיים - וכיום אותם חשודים ממתינים להחלטה סופית אם יוגש נגדם כתב אישום. באופן כללי, להליך הפלילי יש קדימות על פני הוועדה. גנץ הבהיר זאת בעצמו בכתב המינוי, וגם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר זאת היום. עוד הודיע מנדלבליט כי בכוונתו לגבש הנחיות משפטיות בנוגע לתחומי עבודתה של הוועדה, כדי לוודא שזו לא "תפלוש" לתחומים שבהם עוסק ההליך הפלילי.

התובע הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ (מיל') לירון ליבמן, כתב בחודש שעבר בוואלה! NEWS כי לטעמו "ניהול מקביל של ועדת חקירה והליך פלילי באותה פרשה פוגע באפקטיביות של שני ההליכים. ראשית, לחשודים עומדת זכות לאי-הפללה עצמית, ולכן סביר להניח שגורמי מפתח לא ישתפו פעולה. שנית, החומר שייאסף בוועדה לא יהיה קביל בהליכים משפטיים".

עוד כתב ליבמן כי "לכך יש להוסיף את העובדה שכל מי ששמו הטוב עלול להיפגע, רשאי לקבל את חומר הראיות הרלוונטי מהוועדה, להיות נוכח בדיוניה ולחקור עדים. השקיפות הזו עלולה לחבל בניהול הליכים פליליים, קיימים או פוטנציאליים, שבידי המשטרה והפרקליטות".

לו"ז של 4 חודשים, תוך שקיפות מלאה

בהודעתו על הקמת ועדת הבדיקה לפרשת הצוללת, גנץ ציין כי קצב לוח זמנים של ארבעה חודשים להגשת הדוח הסופי, והיא צפויה להתחיל בפעילותה בתוך שבוע-שבועיים. השר הדגיש בפני חברי הוועדה כי הם נדרשים "לבצע את עבודתם באופן עצמאי, ללא מעורבות הדרגים הפוליטיים". כמו כן, גנץ הבהיר כי הדיונים לא יהיו מסווגים, וכי "מסקנות הוועדה יפורסמו באופן שקוף לציבור".

גנץ החליט למנות את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב לעמוד בראש הוועדה. סטרשנוב כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כפרקליט צבאי ראשי וכשופט צבאי. סטרשנוב אף כיהן בעבר כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכיום הוא נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים.

לצידו, מינה השר חברים נוספים לוועדה, בהם יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ואלוף במיל' אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully