מהי פרשת הצוללות?
במרכז "תיק 3000" עומדות עסקאות בשווי מיליארדי שקלים לרכישת צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מתאגיד גרמני בשם "טיסנקרופ" (Thyssenkrupp). החשד הוא כי העסקאות הושפעו מהצד הישראלי על ידי שורה של אנשי ציבור וקצינים בכירים במיל' שביצעו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, וביקשו לגזור לעצמם קופוני עתק. התקופה שנחקרה היא בין השנים 2009 ל-2017.
פרשת הצוללות - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
סחיטה או הקלה בעונש: במשטרה בודקים למה מיקי גנור שינה גרסתו
לפני שנתניהו יטבע בפרשת הצוללות: סירת ההצלה של גנור
"טרם נאמרה המילה האחרונה בפרשה": הוארך מעצרו של מיקי גנור
מה המליצה המשטרה?
הפרשה נחשפה בערוץ 10 (היום 13) בסוף 2016, והפכה לחקירה משטרתית חודשים ספורים לאחר מכן. בחודש נובמבר הודיעה המשטרה כי סיימה את החקירה, וכי נתגבשה תשתית ראייתית להעמדה לדין של שורת בכירים. דמות המפתח בפיצוח הפרשה הייתה מיקי גנור, יוצא חיל הים שכיהן כנציג טיסנקרופ בישראל, והפך לעד מדינה.
המשטרה המליצה להעמיד לדין את עו"ד דוד שמרון, בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחד האנשים המקורבים אליו ביותר. על פי החקירה פעל לקדם את העסקה ו"פתח דלתות" לגנור, ובתמורה היה אמור לקבל "שכר הצלחה" בגובה של כ-270 אלף שקל. לפי המשטרה נתגבשה נגדו תשתית ראייתית להעמדה לדין בעבירת תיווך בשוחד ("שוחד הנעה") בפרשה זו.
מקורב נוסף לנתניהו שנחקר באזהרה הוא שותפו של שמרון, עו"ד יצחק מולכו. על פי המשטרה, בשנת 2012 הוא אף נפגש עם גנור, שדן איתו בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים שונים שעמדו בפני עסקאות רכישת כלי השיט. עם זאת, המשטרה המליצה לסגור את התיק נגדו, לאחר שהגיעה למסקנה שאין די ראיות להעמדתו לדין.
תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף שימש בתקופה הרלוונטית מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך המשנה לראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי). על פי החשד, בר יוסף הוא שהציע לגנור להפוך לנציג טיסנקרופ בישראל, ולהחליף את תא"ל (מיל') שייקה ברקת, שמילא את התפקיד במשך יותר משני עשורים. בר יוסף, לפי המשטרה, פעל לקדם את עסקאות הרכש של כלי השיט ודרש לקבל תשלום מגנור.
שני קצינים נוספים שמעורבים בפרשה הם אלוף (מיל') אליעזר מרום ("צ'ייני") ותא"ל (מיל') שייקה ברוש. שניהם, על פי המשטרה, סייעו לבר יוסף להוציא לפועל את מינויו של גנור, וקיבלו בתמורה 120 אלף דולר כל אחד, שהוסוו כשירותי ייעוץ. נגד בר יוסף, מרום וברוש מצאה המשטרה תשתית ראייתי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, וקשירת קשר לביצוע פשע. לשני האחרונים נוספו עבירות של הלבנת הון והוצאת חשבונית שלא כדין.
מצד הפוליטיקאים, המליצה המשטרה להעמיד לדין את השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג ואת דוד שרן, ששימש בתקופה הרלוונטית ראש המטה של השר יובל שטייניץ ובהמשך ראש הסגל של נתניהו. שניהם, על פי ממצאי החקירה, ניצלו את מעמדם ותפקידיהם כדי לקדם את העסקאות, ובכך את האינטרס של גנור, וקיבלו ממנו בתמורה 100-130 אלף שקלים כל אחד. נגד שניהם נמצאה תשתית ראייתית בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
מה לגבי נתניהו עצמו?
מיד עם תחילת חקירת הפרשה מיהר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להודיע כי ראש הממשלה עצמו אינו חשוד בדבר. נתניהו אמנם מסר עדות פרשה, אך לא נחקר באזהרה משום שנכון להיום אין בידי המשטרה ראיה כי היה מודע למעשים החמורים שמיוחסים לכמה מהאנשים המקורבים אליו ביותר.
מה הקשר למכירת הצוללות למצרים?
"ענף" נוסף של הפרשה נוגע לאישור שהעניקה ישראל לגרמניה למכור צוללות כלי שיט נוספים למצרים. אף שבאופן רשמי לגרמנים אין צורך באישור ישראלי, בשל היחסים המיוחדים בין המדינות, גרמניה ביקשה אישור כזה. נתניהו הוא מי שכביכול נתן את האישור, ללא ידיעתם של בכירים במערכת הביטחון.
בימים האחרונים נחשף בחדשות 13 כי ראש האגף המדיני-ביטחוני לשעבר במשרד הביטחון, עמוס גלעד, העיד לאחרונה במשטרה במסגרת הפרשה. לפי הדיווח, גלעד הסתייג ממכירת כלי השיט והצוללות למצרים ופנה ליועץ של קנצלרית גרמניה בשם כריטוף אויסגן. היועץ, לפי הדיווח, אמר לו שנתניהו הוא שאישר את המהלך.
מדוע מיקי גנור נעצר מחדש?
גנור נעצר ביולי 2017 עם תחילת החקירה הגלויה בפרשה, ונחשד במתן שוחד. הוא הכחיש, אולם לאחר עשרה ימים הסכים להפוך לעד מדינה. במשך כחודשיים הוא העיד מבוקר עד ערב, ומסר גרסאות שהפלילו אותו ואת החשודים המרכזיים האחרים בפרשה. את עדותו גיבה בראיות חיצוניות רבות. גורם שמכיר את פרטי הפרשה אף אמר שלשום לוואלה! NEWS כי מדובר בעדות "מפורטת ומגובה במסמכים וראיות בצורה יוצאת דופן". בתמורה לעדותו הוסכם כי גנור יורשע בעבירות מס וייגזרו עליו שנת מאסר וקנס בגובה עשרה מיליון שקלים.
בחודשים האחרונים שקל גנור לחזור בו מההסכם, ככל הנראה משום שחש שהוא יכול לשפר את תנאי העסקה שהשיג. אתמול אכן עשה זאת. הוא נחקר במשך שעות במשרדי להב 433, ומסר גרסה חדשה-ישנה לפיה לא נתן שוחד, וכל הכספים שהעביר לגורמים המעורבים בפרשה היו שכר תמורת ייעוץ. אתמול הוארך מעצרו בחמישה ימים והוא נלקח שוב לחקירה במשרדי להב 433.
מה המשמעות של שינוי הגרסה?
בדומה להסכמי עד מדינה אחרים, פרקליטות המדינה כללה בהסכם עם גנור סעיף הקובע כי אם יפר את ההסכם או יחזור בו, הפרקליטות תוכל להשתמש בבית המשפט בגרסאות ובראיות שמסר כעד מדינה. כלומר, במקרה שאכן יוגש נגדו כתב אישום, הנאשם גנור שייטען שלא נתן שוחד צפוי להיות מעומת עם הגרסאות, הראיות והמסמכים שמסר הוא עצמו כשעוד היה עד מדינה. הפרקליטות תוכל לעשות שימוש באותן ראיות גם נגד הנאשמים האחרים.
מדוע מוזכרת השותפות בין נתניהו לבן דודו בחברת פלדה?
כבר לפני שנתיים נחשף ב"כאן" כי בן דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי, היה בשנים 2010-2015 בעל מניות משמעותי בחברת "גרפטק" (GrafTech) שסיפקה תוספי פלדה ל"טיסנקרופ". בסוף החודש, כאשר ועדת ההיתרים דחתה את בקשת נתניהו לקבל מימון ממיליקובסקי ומאיש עסקים נוסף לצורך הגנתו המשפטית, היא חשפה כי גם נתניהו החזיק בשנת 2009 מניות בחברה פלדה יחד עם בן דודו.
מתברר כי החברה שבה החזיק נתניהו מניות יחד עם מיליקובסקי הייתה מפעל תוספי פלדה בשם "Seadrift", שעבד עם גרפטק ובהמשך אף מוזג לתוכו. נתניהו, כפי שחשף העיתונאי אביעד גליקמן, מכר למיליקובסקי את מניותיו ב-Seadrift תמורת כ-16 מיליון שקלים בנובמבר 2010. יום לאחר מכן הושלם מיזוג החברה לתוך גרפטק.
במילים אחרות, הטענה שנשמעת בימים האחרונים היא כי נתניהו יכול היה להרוויח מעסקאות כלי השיט באופן אישי, משום שהחזיק במניות של חברה שהייתה ספקית של התאגיד הגרמני טיסנקרופ, שמייצר את כלי השיט.
נתניהו עצמו טען בתחילה שלא היה לו כל קשר לעסקיו של מיליקובסקי. לאחר מכן, טען שרכש את המניות בחברת הפלדה כשהיה אזרח פרטי, כלומר לפני 2002, ולאחר מכן שינה שוב את גרסתו וטען כי רכש אותן ב-2007, כאשר היה ראש האופוזיציה.
במשרד המשפטים לומדים כעת את החומרים כדי להחליט האם ניתן לפתוח בחקירה פלילית בעניין. בכל מקרה,נתניהו מכחיש בתוקף כי הרוויח מעסקת הצוללות. "אלו השמצות מצוצות מהאצבע", אמר שלשום. "אני לא קיבלתי אפילו שקל מעסקת הצוללות. הדבר הזה נבדק במסרקות ברזל על ידי הפרקליטות ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה. הם קבעו חד משמעית שאני לא חשוד בדבר ושאין שום דבר במעשיי".