פרשת הצוללות: המדינה מנסה למנוע את פרסום תצהירי בכירי מערכת הביטחון

המדינה מנסה למנוע פרסום חלקים מתצהירי בכירי מערכת הביטחון לשעבר, שצורפו לעתירת התנועה לאיכות השלטון שדורשת להרחיב את החקירה בפרשת הצוללות. בתנועה לאיכות השלטון מסרו היום (חמישי) כי הם מקיימים הידברות עם המדינה, בניסיון להגיע להסכמות שיאפשרו לפרסם את התצהירים מבלי לסכן את ביטחון המדינה. כמו כן, עד היום בערב אמורה המדינה להגיש את תגובתה לעתירה.

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה, אמר כי "אזרחי מדינת ישראל יודעים שהתנועה למען איכות השלטון הגישה תצהירים מטלטלים בכל מה שנוגע לפרשת השחיתות בצוללות. זוהי פרשת השחיתות החמורה ביותר שנחשפה אי פעם במדינת ישראל. היום הגענו להידברות עם המדינה על הדרך שבה גם יישמר ביטחון המדינה לאור התצהירים החסויים שהגשנו. במקביל גם ביקשנו שתתבצע חקירה על כך שהודלף אחד התצהירים".

התנועה לאיכות השלטון עתרה בחודש יוני לבג"ץ בדרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולמשטרה, לחקור את פרשת הצוללות. הפרשה אמנם נחקרה, ואף הוגשו בה בדצמבר בשנה שעברה כתבי אישום בכפוף לשימוע, אולם התנועה דורשת מבג"ץ להורות על הרחבת החקירה, כך שייבדק גם הקשר ל"פרשת המניות" של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והאישור שנתן לגרמניה למכור צוללות מתקדמות למצרים.

מלבד הדרישה להורות על הרחבת החקירה, התנועה ביקשה להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשה, ולחלופין ועדת בדיקה ממשלתית. במסגרת העתירה הובאה הבקשה להגיש באופן חסוי תצהירים של בכירי מערכת הביטחון וראשי ממשלה לשעבר. בתנועה כתבו כי רובו של החומר נמצא כבר בידי המשטרה והיועמ"ש, אולם כדי לא לפגוע באפשרות של חקירה פלילית עתידית, הם מבקשים להגיש את החומר במעטפה סגורה. כך, היועמ"ש יוכל להחליט אם מדובר בחומר חקירה, ולבקש שלא לחשוף אותו לציבור - מה שעלול לשבש חקירה עתידית.

במרכז פרשת הצוללות, המכונה תיק 3000, עומדות עסקאות בשווי מיליארדי שקלים לרכישת צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מהתאגיד הגרמני "טיסנקרופ". על פי כתב החשדות, העסקאות המדוברות הושפעו מהצד הישראלי על ידי שורה של אנשי ציבור וקצינים בכירים במיל' שביצעו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, וביקשו לגזור לעצמם קופוני עתק.

ברקע המאבק המחריף מול הליכוד על תקציב המדינה ופרסום תצהירים של בכירי משרד הביטחון בפרשת הצוללות, בכחול לבן אמרו הבוקר כי הם בוחנים את האפשרות להקים ועדת בדיקה במשרד הביטחון לפרשה. שר החוץ, גבי אשכנזי, אמר בראיון ל-FM103 כי "בני גנץ בוחן ברצינות את האופן הנכון להקים ועדה לבדיקת פרשה הצוללות. זו פרשה חמורה. אנחנו נחושים לבדוק את זה. אי אפשר שתהליכי הרכש לא ייבדקו". כחול לבן שינתה את גישתה לגבי בדיקת פרשת הצוללות והחלה להביע תמיכה פומבית בהקמת ועדה בשבוע האחרון, כחלק מהחרפת הטון מול הליכוד במשבר הקואליציוני על התקציב.

בעקבות תמיכת כחול לבן, ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הודיעה כי תביא בשבוע הבא למליאת הכנסת הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא. "דבריהם של שר הביטחון ושר החוץ מדאיגים ומצריכים ועדת חקירה מידית", אמרה. "עד היום ראש הממשלה מסרב לתת הסברים בנושא הפרשה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל. הפרשה הזאת היא כתם חמור ביותר על ממשלת ישראל ומערכת הביטחון ואסור לתת לה לעבור לסדר היום. גנץ ואשכנזי, שני רמטכ"לים לשעבר, טוענים באופן ברור שחייבים לחקור את הנושא הזה, אני קוראת להם להצטרף להצעתי", הוסיפה זנדבג.

ההצעה הקודמת על הקמת ועדת חקירה במליאה עלתה להצבעה לפני כחודשיים אך נדחתה. חברי כחול לבן נעדרו אז מההצבעה, זאת למרות שזו הייתה אחת ההבטחות של המפלגה בבחירות האחרונות. גם חברי ישראל ביתנו לא תמכו בהצעה בטענה כי החליטו לעסוק רק בעניינים הקשורים בקורונה.

אתמול דווח בחדשות 13 כי עו"ד דוד שמרון, פרקליטו ובן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, טען כי ידע שהאחרון מקדם את עסקת הצוללות מול תאגיד "טיסנקרופ" הגרמני. בהתכתבות בין עו"ד אחז בן ארי, שכיהן עד 2017 כיועץ המשפטי של משרד הביטחון ועד מרכזי בפרשת הצוללות, למנכ"ל משרד הביטחון דאז, דן הראל, עולה מעורבותו הישירה לכאורה של ראש הממשלה בקידום העסקה.

"התקשר אליי עו"ד דוד שמרון המייצג את החברה הגרמנית וביקש לדעת האם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה", כך נכתב בהודעה שנשלחה להראל.

נתניהו ושמרון טענו כי במשך כל השנים בהן האחרון ייצג את מיקי גנור, שייצג את טיסנקרופ, ראש הממשלה לא ידע מכך. כמו כן, טענו כי שמרון לא ידע מצדו שנתניהו אף הוא מקדם את עסקת הרכש עם הגרמנים. במייל שנחשף ב-2016 מפנה שמרון במפורש למה ש"נתבקשנו על ידי ראש הממשלה".