הפרקליטות: "ברור שיש בפרסום על בני משפחת נתניהו טובת הנאה עבורו"

בית המשפט המחוזי בירושלים דן היום (ראשון) בבקשות המקדמיות שהגישו ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בתיקי האלפים. נתניהו ובני הזוג אלוביץ' טענו שנפלו פגמים בהגשת כתב האישום ודרשו לבטלו מטעמי "הגנה מן הצדק", בעוד בפרקליטות טענו כי אין בטענות ממש.

במסגרת שלב זה של ההליך, הוחלט לפני כשבועיים לדחות את שלב ההוכחות במשפט מינואר לפברואר, לבקשת הסנגורים ובהסכמת הפרקליטות. בחודש הבא, לאחר הדיון בטענות המקדמיות, ישיבו הנאשמים לכתב האישום.

סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, התעמק בדבריו בטענה שכתב האישום לא כולל את פירוט כל העובדות הרלוונטיות. "בכתב האישום כתוב שהיתה היענות חריגה של וואלה! לפניות. אין לנו את מספר הפניות, את מועדי הפניות, מי פנה, מי נענה, באיזה אופן הוא נענה. אני רוצה לדעת: באופן קונקרטי היתה פנייה בין שרה נתניהו לאיריס אלוביץ' בעניין כזה וכזה, וההיענות הייתה כך וכך. ביום כזה וכזה, היתה פנייה מניר חפץ לאילן ישועה, וההיענות הייתה כך וכך... יש תיאורים גנריים ואמורפיים - היו פניות, היתה היענות חריגה. איך אני משיב לדבר כזה? איך אנחנו מכינים חקירות ראשיות? הפירוט הזה הוא פירוט מתחייב בסוגיה הזו, כי אנחנו לא יכולים לעסוק בניחושים".

"הם צריכים לתקן (את כתב האישום)", המשיך עו"ד בן צור. "ייקח להם עוד שבוע, עוד שבועיים, לא נורא. כי אחרי זה לא נתברבר, ולא נמצא את עצמנו לא מבינים על מה חוקרים ומה חוקרים".

עו"ד יהודית תירוש, מפרקליטות מיסוי וכלכלה, הסבירה בתגובה לטענה זו כי "הסיפור מצוי בבירור בכתב האישום. נאמר איזה סוגי דרישות, באיזה תקופה, איך הועברו הדרישות - ולכן הסיפור עצמו, וגם נאמר שהדרישות נענו באופן חריג, וגם נאמר שדאגו לעדכן את ראש הממשלה שהדרישות נענות. לכן הסיפור בכללותו מצוי בכתב האישום. חומר החקירה נמצא וגלוי בידי הנאשמים. חבריי יוכלו לחקור את העד שמספר את הסיפור בכללותו ככזה. יוכלו לחקור את העד השני, החומר נמצא בידיהם. כתב האישום הוא לא כללי בעינינו".

"לעשות רשימה של דרישות חוטא במידה מסוימת לסיפור", המשיכה. "אנחנו לא יכולים תמיד לצבוע את כל השרשרת תמיד, ולשיטתנו גם לא צריכים, כי יש לפעמים ראיות כלליות שצובעות חלק ניכר מהדרישות שהגיעו מראש הממשלה. אני לא יודעת ולא צריכה לשיטתי לקבוע כל דרישה ודרישה אם היא הגיעה מנאשם 1 (נתניהו)".

השופטים הקשו מאוד על תירוש בנקודה הזו. "הנאשמים רשאים לדעת מה דרישות הסיקור שנענו", אמר השופט עודד שחם, "הם זכאים לקבל תמונה כללית. היעדר הפירוט של הדבר הזה דורש הסבר. אם אתם יודעים - אין סיבה לא לפרט".

בנוגע לטענות פרקליטי רה"מ על הניסוח "ראש הממשלה ומשפחתו" המופיע בכתב האישום, הבהירה תירוש: "אנחנו לא מייחסים לנאשם 1 שום דבר שלא הוא עצמו עשה או שהוא לא היה מודע אליו. במקרה שמדובר בעובד ציבור שהוא ראש הממשלה שרוצה שוב ושוב להיבחר, ברור שפרסום שנוגע לבני משפחתו, יש בו גם טובת הנאה עבורו".

מהצד השני, בן צור הלין על כך שבחלקים של כתב האישום ציינה הפרקליטות את הראיות שעליהן התבססה. לדבריו, הדבר אסור ויוצר הטיה של בית המשפט. "ברגע שפרסמתם ראיות, עשיתם דבר שלא ייעשה. ההשפעה הנגטיבית שישנה היא נוראה", אמר.

שותפו לצוות ההגנה, עו"ד עמית חדד, טען בנוסף כי נפלו פגמים בהליך החסינות, שעשוי היה למנוע את העמדתו לדין של נתניהו. "מסרו את כתב האישום רק ליו"ר הכנסת, ולא ליו"ר ועדת הכנסת. החוק הוא מאוד ברור, והמשמעות של הפגם הזה היא שצריך לקחת את התיק הזה, ויש מקום ליישר את העיקום הזה שנוצר פה - והמשמעות היא לקחת את כתב האישום, למסור אותו כדת וכדין", אמר חדד, "יש מכניזם בחוק שאומר שכאשר אישר היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד ח"כ, עליו למסור עותק ממנו לחבר הכנסת, ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת. זה תנאי חוקתי שאומר שלפני שכבודכם שוזפים את עיניכם בכתב האישום, צריך למסור אותו לשלושה גורמים נוספים. לא יכולה להיות מחלוקת שכתב האישום הזה הוגש לכבודכם לפני שהוא הומצא ליו"ר ועדת הכנסת. כדי לשמור על עקרון הפרדת הרשויות, ועל תפקוד נכון של הכנסת, בא המחוקק וקבע מגבלות על הגשת כתבי אישום נגד חברי כנסת. בתגובת המדינה ניתן לראות שהיא רואה בזה דבר מגונה".

במהלך הדיון טען פרקליטו של שאול אלוביץ', ז'ק חן: "על הפרקליטות לפרט את הראיות כדי שנדע עם מה עלינו להתמודד. בכתב אישום אי אפשר לדבר על ביטויים מכלילים או על 'בדרך כלל', אנחנו צריכים לדעת עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו צריכים להתמודד עם יריעת מחלוקת ברורה ולא סיפורי מעשיות".

פרקליטתה של איריס אלוביץ', מיכל רוזן עוזר, הוסיפה: "קראתי את טעמי המדינה ואני דוחה בתוקף שהם מצדיקים את ההבחנה והאפליה באי ההעמדה לדין של אילן ישועה ושרה נתניהו. מה אומרת המדינה שחור על גבי לבן? הגיע אילן ישועה ואנחנו מדברים עוד בשלב החקירה הסמויה וכבר אז החליט היועמ"ש שלא יעמיד אותו לדין. על סמך מה? ואחכ משהתברר שקיבל טובת הנאה 'פעוטות' בסך 15 מיליון שקל ונשאר כעד ולא כחשוד, וכל זה קורה לפני שמתחילים בחקירה בכלל".

במסמכים שהגישו לפני כשבועיים, טענו בין היתר פרקליטי נתניהו במסגרת הטענות המקדמיות במשפט כי חוקרי הפרשה ביצעו מהלכים פסולים, ונמנעו מלמצות כיווני חקירה נוספים. עוד טענו עורכי הדין לאכיפה בררנית בנוגע לאי-העמדתם של התאגידים בזק, וואלה! וידיעות אחרונות לדין או של גורמים אחרים בפרשה כמו מנכ"ל וואלה! NEWS לשעבר אילן ישועה, כמו גם לאי-העמדתם לדין של גורמים פוליטיים אחרים שהיו מעורבים בקידום הצעת החוק שאמורה הייתה להגביל את תפוצת העיתון "ישראל היום". בנוסף, נטען כי ויתורו של נתניהו על חסינותו בטל בשל פגמים שנפלו בהליך, וכי הוא זכאי לחסינות מהותית.

בפרקליטות התנגדו לטענות אלה. בתגובה מטעמם הדגישו כי נתניהו הוא זה שמשך את בקשתו לחסינות, וטענו כי המעשים שמיוחסים לו בתיק 2000 לא נעשו כחלק מתפקידו, ולכן הוא אינו זכאי לחסינות מהותית. באשר לטענות על מהלכי חקירה פסולים, הבהירו נציגי התביעה כי "לאחר שמיעת הראיות תתברר לבית המשפט התמונה העובדתית המשקפת את האמת", והאשימו כי תמונת המצב שהוצגה על ידי נתניהו "מוטה ומעוותת", וכי "החקירה בכללותה התנהלה באופן הגון ושגרתי, תוך מאמץ לברר את האמת". כמו כן, הפרקליטות דחתה את הטענות לאכיפה בררנית, ודחו את ההשוואה בין מצבו המשפטי של נתניהו לאלו של ח"כים אחרים, כמו גם לזה של ישועה.

כמו כן, פרקליטי הזוג אלוביץ' טענו במסגרת הטענות המקדמיות כי במסגרת חקירת תיק 4000 הופעלו אמצעים חריגים ולחצים פסולים. עוד טענה איריס אלוביץ' לאכיפה בררנית כלפיה לעומת ההחלטה שלא להעמיד לדין את שרה נתניהו במסגרת הפרשה. לטענה זאת השיבו בפרקליטות כי נמצא "שוני מהותי בסוג העבירה ובמסד הראייתי המיוחס לכל אחת מהן".

בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.