"פלישות באמצע הלילה": הנזק הנפשי שנגרם לפלסטינים בפעילות צה"ל

דוח של ארגוני זכויות האדם "יש דין", "שוברים שתיקה" ו"רופאים לזכויות אדם" קובע כי אזרחים פלסטינים, בהם ילדים, נפגעים באופן פיזי ונפשי בעקבות כניסת כוחות צה"ל לבתיהם. לדברי מחבריו, הדוח מבוסס על עדויות של 158 פלסטינים, ריאיונות שקיימו מומחים לבריאות הנפש עם 31 משפחות פלסטיניות, וכן 45 ריאיונות עם חיילים וקצינים ישראלים.

מהעדויות הנסקרות בדוח על כניסת חיילים לבתיהם של פלסטינים עולה כי "ב-88% מהמקרים החיילים הורו לבני הבית, כולל ילדים, להתכנס בחדר אחד, שם שהו תחת שמירה". כמו כן, 30% מהעדויות ציינו איומים בנשק לעבר בני הבית וברבע מהמקרים דווח כי הצבא עשה שימוש בכוח פיזי או באלימות במסגרת הפריצה לבית. 64% מהמשפחות הפלסטיניות שהעידו על הנושא, דיווחו שחיילים פלשו לבתיהן יותר מפעם אחת, כאשר "מרבית הפלישות בוצעו בלילה".

אחת העדויות בדוח נגבתה על ידי צוות יש דין מתושב חברון, סאמר אל-ג'עברי. לדבריו, לאחר שעזבו החיילים את ביתו הוא גילה כי נלקחו ממנו כמאה גרם זהב ואלפי שקלים במזומן. בעקבות זאת הגיש אל-ג'עברי תלונה במשטרה על גניבה. "יום האירוע היה יום החתונה של בני. הוא ואשתו היו בדירתם בקומת הקרקע, ואני הייתי בביתי עם אשתי, שתי בנותיי ושני בנים. ב-01:45 הגיעו כ-40 חיילים", תיאר אל-ג'עברי.

"התעוררתי כששמעתי דפיקות חזקות על דלת דירתם של הזוג הצעיר, רצתי לחלון וקראתי לעבר החיילים כי בדירה גר זוג צעיר וזה ליל כלולותיהם", המשיך אל-ג'עברי. "ביקשתי שלא ישברו את הדלת כי אני יורד מיד לפתוח, אבל החיילים לא המתינו ופרצו פנימה כאשר חלקם מלווים בכלבים".

הוא תיאר עוד כי "החיילים דרשו לרכז את כולנו בחדר אחד. ביקשתי מהקצין להתלוות לחיילים בעת החיפוש ושאלתי מה מחפשים. הוא לא הסכים שאתלווה לחיילים, וסירב גם לציין מה מחפשים. עלינו לחדר בדירתי ושם ריכזו את כל בני המשפחה והציבו בכניסה חייל עם נשק ששמר עלינו. מהדירה של הזוג הצעיר עלו קולות של שבירה ואחר כך ראינו שעשו חתך בספה, שברו כיסאות ואת מיטת הזוג הצעיר".

לצד זאת, מלבד פגיעות בגוף וברכוש, לפי מחברי הדוח, פשיטות צה"ל משפיעות גם על מצבם הנפשי של הפלסטינים המתגוררים באותם בתים. מהממצאים עולה כי מבוגרים שחוו פלישה לבתיהם דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה וחרדה. במסגרת זו בלטו במיוחד דיווחים על הפרעות בשינה ועוררות יתר, המתבטאת בקושי להירגע ובדריכות מתמדת. תסמינים של עוררות יתר והפרעות בשינה דווחו גם בקרב ילדים ובני נוער, לצד תסמיני חרדה, הגברת התלות בהורים והופעת התנהגות תוקפנית.

לדברי ד"ר ג'מאנה מלחם, פסיכיאטרית ומתנדבת בעמותת רופאים לזכויות אדם, כניסת החיילים לבתים גורמת להפרעת דחק פוסט-טראומתית. "במרבית המקרים מעורבת גם אלימות מילולית או פיזית, שנחווית כאירוע מאיים שעלול לגרום להפרעת דחק פוסט-טראומטית, המאופיינת בפלאשבקים, סיוטי לילה והפרעות שינה, עוררות יתר ופגיעה בתפקוד בכל תחומי החיים", אמרה מלחם וציינה כי "היא עשויה אף להוביל להתאבדות".

"נתונים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים רבים קודמים, המצביעים על כך שהפלסטינים כקולקטיב חשופים לטראומה כתוצאה מהכיבוש הממושך והשלכותיו הנפשיות הקשות הם מהגבוהים בעולם", הוסיפה.

בעמותות טוענים כי המדינה "אינה מגבילה את הפלישות לבתי פלסטינים רק למקרים חריגים בהם יש חשד קונקרטי כלפי אדם כלשהו. למעשה, כל מפקד זוטר בשטח יכול להחליט על פלישה לבית על דעת עצמו. דבר המוביל לכך שתושבים פלסטינים חשופים כל העת לפלישה שרירותית של כוחות הביטחון הישראליים לביתם, ולפגיעה הקשה הנובעת מפלישות אלה".

עוד נטען בדוח על אפליה בין מתנחלים לפלסטינים בהקשר זה. "המתנחלים נהנים מהגנת החוק הישראלי האוסר על חדירה שרירותית לביתם, בעוד שכניהם הפלסטינים סובלים מפלישות ליליות של כוחות הביטחון ללא צו שיפוטי, ללא מעורבות בית משפט ולעיתים קרובות מבלי שהם חשודים בדבר", נכתב.

"הפער בין מערכת המשפט הישראלית לזו הצבאית הוא בוטה ומפורש, ויוצר אפליה קשה בין שתי אוכלוסיות שמתגוררות באותה טריטוריה גיאוגרפית תחת שלטון ישראלי אחד", טוענים הארגונים.

זיו שטהל, ממחברות דוח "חיים חשופים" ומנהלת המחקר בארגון יש דין, אמרה "עבורנו, הישראלים, הבית הוא מקום מוגן ובטוח, אך לא רחוק מאיתנו חיים פלסטינים - שבתיהם חשופים כל העת לפלישה שרירותית מצד חיילים ישראלים ולפגיעות קשות שנגרמות להם כתוצאה מכך".

היא הוסיפה כי "במצב שבו כל מפקד זוטר יכול להחליט לפלוש לבית, בלי ביקורת שיפוטית וצו משופט, אין ולו פלסטיני אחד שיכול לחוש שביתו הוא מבצרו. גם אם חלק מהפלישות מתבצעות בשל צורך ביטחוני, רבות מהן משמשות אמצעי להתעמרות ודיכוי הפלסטינים ולשימור השליטה הישראלית עליהם".

כניסת כוחות הביטחון לבתים של תושבים פלסטינים באזור יהודה ושומרון מתבצעת בהתאם להוראות הדין החל באזור, אשר לא מחייב הוצאת צו שיפוטי מקדים. התכלית העיקרית של כניסת כוחות הביטחון לבתים היא ביטחונית ומבצעית, ונועדה לסכל הוצאת פעולות טרור נגד מטרות ישראליות. כך, כתוצאה מכניסות אלה נעצרים מאות פעילי טרור, נתפסים אמצעי לחימה וחבלה רבים, כספים השייכים לארגוני טרור ועוד.

לא ברור על מה נסמך הנתון המצוין ביחס למספר הכניסות של כוחות הביטחון לבתים באיו"ש, אך יש להדגיש כי מספר הכניסות לבתים נגזר מרמת איומי הטרור והצרכים המבצעיים לסיכול פעולות טרור נגד מטרת ישראליות.

הטענה כי הכניסות לבתים של פלסטינים באיו"ש משמשות להפחדה ולהתרעה היא טענה מופרכת. בניגוד לנטען בדוח, לכוחות שפועלים בשטח נעשית הכנה לפני פעילות מבצעית וניתנים דגשים מתאימים לעניין התנהלות החיילים בעת הכניסה לבתי פלסטינים. כל תלונה בדבר עבירה שבוצעה לכאורה על ידי הכוחות נבדקת כמקובל.