חיסול המדען הוא מכה קשה לאיראן, אך תכנית הגרעין תמשיך גם אחריו

חיסולו של אבי תכנית הגרעין הצבאית של איראן מוחסן פחריזאדה אמש (שישי) הוא נקודת שיא בקמפיין הלחץ המקסימלי שניהלו ממשלו של הנשיא האמריקיני דונלד טראמפ וממשלתו של בנימין נתניהו נגד המשטר בטהראן. זהו המהלך האגרסיבי ביותר שבוצע נגד תכנית הגרעין האיראנית בארבע השנים האחרונות - יותר מתפיסת ארכיון הגרעין ויותר מהפגיעה במעבדת הצנטריפוגות בנתנז.

הפיזיקאי מוחסן פחריזאדה היה לתכנית הגרעין של איראן מה שהגנרל קאסם סולימאני היה לפעילותה האזורית החשאית. לחיסולו עשויה להיות השפעה דומה לזו שהייתה לחיסולו של סולימאני. לא בכדי הודה מפקד צבא איראן מוחמד באקרי כי מדובר במכה קשה למערכת הביטחון האיראנית.

פחריזאדה אינו מדען הגרעין היחיד באיראן. מבחינה מדעית, תכנית הגרעין האיראנית השיגה התקדמות כה דרמטית שכבר אינה תלויה באדם כזה או אחר. חשיבותו של פחריזאדה הייתה ביכולותיו הניהוליות והארגוניות האישיות בכל הנוגע לתכנית הגרעין של טהראן ובדומיננטיות שלו בתוך מערכת הביטחון האיראנית.

עם זאת, לא צריך לחיות באשליה שיחד עם פחריזאדה חוסלה גם תכנית הגרעין האיראנית. חיזבאללה לא חוסל אחרי ההתנקשות בעימאד מורניה, חמאס לא חדל לשגר טילים אחרי שאחמד ג'עברי חוסל ואיראן לא יצאה מסוריה אחרי שסוליאמני נהרג.

ישראל לא נטלה אחריות לחיסול. עם זאת, כמו במקרים קודמים בעבר תוך כמה שעות אמרו "גורמי מודיעין" ל"ניו יורק טיימס" כי ישראל עומדת מאחוריו. מדיניות החיסולים של ישראל בשנים האחרונות הייתה כזו שהתמקדה בסיכול פעילות בהווה או בעתיד של היעד לחיסול ולא בנקמה על פעולות העבר. תכנית הגרעין הצבאית בראשה עמד פחריזאדה הוקפאה לפני כ-15 שנה. אחד מסימני השאלה המרכזיים סביב החיסול הוא אם פחריזאדה היה מעורב בימים אלה בפעילות כלשהי לחידושה.

האיראנים כבר הטילו את האחריות על ישראל ואף איימו בנקמה. חוסיין דהקאן, יועצו הצבאי של המנהיג העליון של איראן ומי שמסתמן כמועמד מוביל לנצח בבחירות לנשיאות איראן בחודש יוני, אמר כי ישראל מנסה לגרור את האזור למלחמה כוללת בימים האחרונים של ממשל טראמפ.

חיסולו של פחריזאדה מגיע כחלק ממה שמסתמן כניסיון אמריקני-ישראלי לנצל עד תום את הזמן שנותר עד כניסתו של נשיא ארצות הברית הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן. ממשל טראמפ מנסה לסנדל את הממשל הבא ולהקשות עליו לחדש את המשא ומתן עם איראן ואת החזרה להסכם הגרעין מ-2015. אם אכן ישראל עומדת מאחורי החיסול, הרי שבהחלט ייתכן שאחד השיקולים של לגבי העיתוי נבע מהחשש שאחרי 20 בינואר יהיה פחות גיבוי אמריקני למהלכים מהסוג הזה.

בשלושת השבועות שעברו מאז הבחירות בארצות הברית הודיעו שר החוץ מייק פומפאו ושר האוצר סטיב מנוצ'ין בתיאום עם ישראל על שורה של סנקציות נגד גורמים איראנים. סנקציות נוספות צפויות להיות מוטלות כמעט מדי שבוע עד סיום כהונת טראמפ.

ביקורו של פומפאו באזור והפגישה המשולשת שאירגן בערב הסעודית עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן וראש הממשלה נתניהו רק לפני חמישה ימים היו גם כן כחלק מהמאמץ להגביר את הלחץ על איראן ולאותת לממשל ביידן על תיאום עמדות בין מדינות האזור לקראת כניסתו לתפקיד.

ביום רביעי פורסם בוואלה! NEWS כי הדרג המדיני הנחה את צה"ל להיערך לאפשרות של תקיפה אמריקנית באיראן לפני תום כהונת טראמפ. החיסול אולי מסביר חלק מהסיבה לאותה הנחייה. בניגוד לחיסול סולימאני עליו ארצות הברית לקחה אחריות והוביל למתקפת טילים איראנית מוגבלת על בסיסים אמריקנים בעיראק, כעת האיראנים יתקשו להגיב במהירות. אך תגובה איראנית כזו או אחרת היא רק עניין של זמן.

המתיחות באזור שגם בימי שגרה גבוהה מאוד, צפויה לעלות עוד יותר עד ל-20 בינואר. מי יודע אילו מהלכים יתרחשו עד אז. אחרי השבעתו, ביידן צפוי לפגוש מציאות מתוחה מאוד מול איראן שלא תקל על ניסיונותיו לחזור להסכם הגרעין.