בג"ץ באיתות לממשלה ולכנסת: נמקו את חוקיות "פשרת האוזר" לדחיית התקציב

בדיון בבג"ץ בעתירות נגד המהלך שאפשר את דחיית תקציב המדינה לסוף דצמבר, נשיאת העליון ביקשה לקבל הסבר מדוע עד כה לא הניחה הממשלה הצעה בנושא כנדרש בחוק. נציגת הכנסת השיבה כי הממשלה הפרה את ההוראה, אך טענה כי לא נעשה שימוש לרעה בחקיקת יסוד

בווידאו - הצהרת ראש הממשלה, בנימין נתניהו (מערכת וואלה! NEWS)

בג"ץ הוציא הערב (שלישי) צו על תנאי המורה לממשלה ולכנסת לנמק בתוך שלושה שבועות מדוע לא תבוטל "פשרת האוזר" - התיקון לחוק יסוד הכנסת שאפשר את דחיית מועד אישור התקציב ל-2020. זאת, בהמשך לדיון בעתירות שנערך היום בבוקר. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ביקשה בדיון מנציגי המדינה להסביר מדוע עד כה לא הניחה הממשלה הצעת תקציב על שולחן הכנסת - כנדרש בחוק.

את העתירות היום הגישו התנועה לאיכות השלטון, קבוצת "אחריות לאומית", עמותת "חוזה חדש" וחברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר. הן טענו כי יש לפסול הן את התיקון לחוק יסוד הכנסת שמאפשר להעביר את התקציב לשנת 2020 עד ל-23 בדצמבר, והן את החלק בתיקון שאפשר לממשלה להוסיף לתקציב 11 מיליארד שקלים, מבלי להעביר אותם באופן מסודר כתקציב לכל דבר.

אף שהעותרים העלו טענות רבות, בפתח הדיון ביקשה הנשיאה חיות להתמקד בטיעונים בנוגע ל"שימוש לרעה בסמכות חוקתית". הכוונה למקרים בהם הכנסת מעבירה חוקי יסוד או מתקנת אותם, כדי לתת מענה למצב נקודתי, שאינו מתאים להסדרה בחוק יסוד.

עוד בוואלה! NEWS

שתי הצבעות, מרוויח עיקרי: מה צריך לדעת על הפשרה במשבר הקואליציוני

לכתבה המלאה
הקשתה על נציגי הממשלה. חיות (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל / פלאש 90)

"רוב ספציפי משנה חוק (יסוד) על מנת להיטיב עימו, זו התכלית היחידה של התיקון", אמר עו"ד חגי קלעי, שייצג את שפיר ואת "חוזה חדש". "אני מתקשה לדמיין מצב בו זה יהיה שימוש שלא לרעה בחוק היסוד. כל הרעיון של חוקה ונצחיותה הוא שרוב שמכהן בתקופה ספציפית לא יכול לשנות אותה על מנת להיטיב עם עצמו. לכן, הצורך הפוליטי המדובר, שהקואליציה לא מצליחה לנהל שיחות, לא צריך לתת לכך יד. מהצד השני של המשוואה יש שורה של עקרונות משטריים שנפגעים".

השופטים חיות, ניל הנדל ועוזי פוגלמן הקשו בשאלות על עו"ד אביטל סומפולינסקי, שייצגה את הכנסת. "הגענו למצב בו התקציב לא יוגש עד כשבוע לפני סוף השנה", אמר הנדל. "את מייצגת את הכנסת, וזה אחד מהדברים הכי חשובים שהכנסת עושה. לא ברור מה ההצדקה לכך. איך אפשר להצדיק זאת ממבטה של הכנסת". סומפולינסקי השיבה כי המשבר הפוליטי הביא לכך שלא ניתן היה להעביר תקציב, וכי חברי הכנסת סברו שלא היה נכון לתת לכנסת להתפזר ביולי - אז גובשה הפשרה.

"הגענו למצב בו התקציב לא יוגש עד כשבוע לפני סוף השנה". הנדל (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל/פלאש 90)

על פי החוק, הממשלה אמורה להגיש לכנסת את הצעת חוק התקציב לכל היותר 45 ימים לפני המועד האחרון לאישורו, כדי לתת לחברי הכנסת זמן ללמוד את סעיפיו לעומק. השופטים דרשו לדעת כיצד חלף המועד, מבלי שהממשלה הניחה את ההצעה.

"כשהממשלה בהפרה של הוראה כה ברורה, האם הכנסת נקטה במהלך להעמיד אותה על כך שהיא הפרה, או שאתם ממתינים ל-23 בדצמבר", נזפה חיות. סומפולינסקי השיבה כי הממשלה אכן מפרה את ההוראה, אך חזרה לשאלה המקורית וטענה כי למרות זאת, התיקון שבמוקד הדיון עדיין לא עולה כדי שימוש לרעה בחקיקת יסוד.

עו"ד אושי אלמליח, מנכ"ל תנועת "אחריות לאומית" שהייתה בין מגישות העתירה, אמר כי הקואליציה עשתה 'מעשה מגונה' בחוק יסוד התקציב. "עשו הכול כדי לתת צ'קים פתוחים בסך 11 מיליארד שקלים מתוך שיקולים קואליציוניים", אמר. "הקואליציה הזו רומסת כל נורמה שלטונית. מדינת ישראל מצויה במשבר חוקתי חסר תקדים".

מהתנועה לאיכות השלטון שהייתה אף היא בין העותרים נמסר כי "תקציב המדינה הוא המנוע הכלכלי שמקיים את מדינת ישראל. החשיבות שלו כל כך גבוהה שהמחוקק קבע את הסנקציה החריפה לפיה כנסת שלא מעבירה תקציב בזמן מפוזרת - וזאת על מנת שחברי הכנסת יבינו שאין שיקול פוליטי שעומד מעל המדינה, תקציב חייב לעבור".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully