נשיא המדינה, ראובן ריבלין, נשא הערב נאום (רביעי) בכנס מקוון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובו התייחס ל"משבר החמור והממשי בין הרשויות במדינת ישראל". ריבלין מתח ביקורת על ההשתלחויות מצד הממשלה במערכת המשפט, הדגיש את הבעייתיות שב"מהפכה החוקתית" של נשיא העליון לשעבר אהרון ברק וקרא להסדיר את המשבר באמצעות חקיקה. דבריו מגיעים ברקע הדיונים בבג"ץ בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד הממשלה, שאפשר את הקמת "ממשלת החילופים".
"המשבר בין שלוש הרשויות, היום, הוא ללא ספק חמור וממשי", אמר הנשיא. "לפתחו של בית הדין הגבוה לצדק, מונחות עתירות הנוגעות לכשרותם של נבחרי ציבור לסוגיות של נבצרות, ולשאלת חקירתם והעמדתם לדין של בכירים ברשות המבצעת וברשות המחוקקת. ראשי הרשות המבצעת מבקרים, לעיתים אף משתלחים, בגורמים המשתייכים למערכת המשפט, בטענה שזו זוממת לבצע או מבצעת 'הפיכה שלטונית'. והרשות המחוקקת ניצבת, חלשה ומוחלשת, נעדרת כלים של ממש לביקורת ולבחינה נוקבת של עבודת שתי אחיותיה, המבצעת והשופטת", אמר.
ריבלין התייחס ל"מהפכה החוקתית", של אהרן ברק, דובר נוסף בכנס, בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוא אמר כי הוא סבור שפרשנותו של ברק "הייתה מרחיקת לכת, ואפשרה לפי דעתי, לבית המשפט לעצב עקרונות של מדינת ישראל, במקום הכנסת. הקביעה שפרשנות החוק לא צריכה להיקבע על פי דברי המחוקק בכנסת, יכולה להביא לכך שבסופו של דבר, לא הכנסת, שהיא נציגת הריבון, העם, בין בחירות לבחירות תקבע את עקרונות העל, אלא שבית המשפט יעשה זאת".
עוד אמר ריבלין: "חשוב לי לומר כי היו לי בהחלט השגות על סמכויות יתרות של פקידים בפרקליטות, מניסיוני האישי, לקבוע מי יהיה שר ומי לא יהיה שר, ולמשוך חקירות עד אין קץ כשהאמת הייתה צריכה להתגלות ומיד, גם כשניתן היה לסכמן בזמן קצר. מעולם לא הייתה בי כל השגה, על העיקרון הבלתי מתפשר של עצמאות המשפט, ועל החובה לציית לדבר המשפט, בבחינת יש שופטים בישראל".
ריבלין קרא להסדיר את היחסים בין הרשויות באמצעות חוק יסוד: החקיקה. "אם דאגתנו משותפת לעתידה, שלומה, וטובתה של מדינת ישראל, הרי שאין מנוס משילוב כוחות יחד, ל'חוק יסוד' מוסכם, שירגיע וייצב את המערכת הציבורית", אמר. "וזאת, כדי לשמר את המנגנונים הדמוקרטיים המסורתיים, מנגנוני הבלמים והאיזונים בין הרשויות השונות, ובינן לבין עצמן, אלו שנועדו להבטיח שרשות אחת לא תערער, את סמכותה של רשות אחרת".
ריבלין אמר כי המצב הקיים בין הרשויות דורש מנבחרי הציבור והדרג הפקידותי לנהוג באחריות. "המשבר החוקתי אליו מדינת ישראל נקלעה בימים האלה, תובע מכולנו, כל השחקנים שעל המגרש, אחריות וממלכתיות", אמר ריבלין בסיכום דבריו. "עלינו להעמיד לנגד עיננו, בראש ובראשונה, את הדמוקרטיה שלנו. שכן בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, פעם אתה רוב, ופעם אתה מיעוט. אבל מעל כל הדברים הללו עומדת המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, הבית שלנו, שקירותיו רועדים".
הוא המשיך, "אל הפולמוס הער, הנוקב, שחשוב וראוי שיתקיים על סוגיית הפרדת הרשויות, אל לנו להגיע כשאנחנו עוטים כפפות אגרוף. גם הכנסת צריכה לזכור, שהיא לא יכולה לחוקק חוק שבעליל נוגד חוק אחר שהיא הוציאה תחת ידה. אל העיסוק בסוגיות שקשורות בליבת הדמוקרטיה שלנו עלינו לגשת בחיל וברעדה, בחרדת קודש, מתוך ההבנה שהחלטות שתיפולנה היום, גורלן לעצב את הדמוקרטיה הישראלית בשנים הבאות עלינו לטובה, בשנים אשר אנחנו עתידים לחיות עם בנינו, נכדינו וניננו", חתם.
ניסנקורן: הממשלה חזקה מדי, פסקת התגברות היא לא הליבה
דובר נוסף בכנס הוא שר המשפטים, אבי ניסנקורן, במסגרת ראיון מוקלט עם פרופ' יובל שני. באשר למשבר בין הרשויות, אמר השר: "בעיניי המשבר הוא ממשלה חזקה מדי - לא שהרשות השופטת או המחוקקת היא חזקה מדי. שם לדעתי קו השבר האמיתי. הרשות השופטת עושה את העבודה שלה, ואיפה שיש פגיעה בעקרונות יסוד היא צריכה להתערב".
ניסנקורן נשאל לגבי האפשרות לחוקק את חוק יסוד: החקיקה, או פסקת התגברות, והשיב: "הסיפור האמיתי הוא לא פסקת התגברות. הסיפור הוא שברגע שיש לך עקרונות יסוד, באיזה רוב הכנסת יכולה להפר אותם, והיום היא לא צריכה אפילו רוב של 61 חברי כנסת. אני חושב שצריך להיות רוב מיוחס שלא מייצג רק את הממשלה, למשל רוב של 80 ח"כים. פסקת התגברות היא לא הליבה. אם אתה יכול ברוב של 80 לסטות מעקרון יסוד, אז ברוב המקרים בית המשפט לא יתערב".
השר נשאל לגבי ההסכמה בין הליכוד לכחול לבן להקים ועדה שתבחן את הליך המינויים הבכירים, ואמר: "אני הבנתי שהוועדה שרוצים להקים היא ועדה לפוליטיזציה של המערכת, ואנחנו לא התכוונו לכזה דבר. לא התכוונו להכשיר פוליטיזציה של תפקידים שצריכים להיות עצמאיים, ולכן לדעתי אין מקום לוועדה כזו וצריך לחזור לשיטת המינויים הקיימת".
נשיא העליון לשעבר ברק טען לחולשתה של הדמוקרטיה בישראל. "האיזונים והבלמים בישראל מאד חלשים, כמעט לא קיימים. בעניין היחסים בין הכנסת לבין הממשלה - מערכת היחסים הזו היא בדרך כלל בעייתית בדמוקרטיה פרלמנטרית, אבל אצלנו בעצם הממשלה מכתיבה את כל ההחלטות של הכנסת. שיקול הדעת העצמאי של חבר הכנסת הוא קטן, ואם הוא כבר מופעל אז אומרים 'אתם לא נותנים לרשות המבצעת לבצע'. התפקיד החשוב של הכנסת כמבקרת של פעולות הממשלה הולך ונשחק. לא זה צריך להיות היחס בין הרשויות".
לדבריו של ברק, "גם בתוך הרשות המבצעת חל שיבוש. ראש הממשלה היה ראשון בין שווים. אני זוכר שבגין (ראש הממשלה לשעבר) היה אומר לי 'אתה יודע אהרן מה זה ראשון בין שווים? אני רואה אותם כשווים והם רואים אותי כראשון'. היום אף אחד לא רואה אותם כשווים. תראו מה קרה עם הקורונה. ראש הממשלה היה מקבל החלטה, מודיע עליה לציבור, ואז זה היה מגיע לשרים ואז לכנסת".
ברק נשאל לגבי המתקפות על מערכת המשפט והשיב: "הביקורת על בית המשפט חרגה מכל מסגרת מתקבלת על הדעת. אני אגיד לך מה בית המשפט לא צריך לעשות - הוא לא צריך להיכנס לבונקר. יש עליו התקפה, מפגיזים אותו, אבל הוא לא צריך להיכנס לבונקר ולהמתין בתקווה שיבואו ימים יותר טובים. צריך לעמוד זקופים, ואם יורים עליך - להמשיך לתת את אותם פסקי דין שהיית נותן אלמלא היו יורים עליך".
"זו עמדתי, אבל אני מרכך אותה. אני אומר שאם יש לך קייס, שאם לך עצמך יש ספקות - בינך לבין עצמך - ויש מקרים מעטים כאלה. אז כשיש לך ספק, ויש יריות, אתה לא חייב לבחור באותה החלטה שתגביר את האש", סיכם.
ח"כ סער: מעורבות העליון בסוגיות פוליטיות בתאוצה קיצונית
גם ח"כ גדעון סער (הליכוד) השתתף באירוע, ונשאל על ידי שני אם יש משבר בין הרשויות. הוא השיב כי גם הוא סבור שיש להסדיר בחוק יסוד את היחסים בין הרשויות. "קודם כל יש מאבק כוחות בין הרשויות. הבעיה היסודית בישראל היא שמערכת היחסים לא הוגדרו בחקיקת היסוד. חוק יסוד החקיקה, שבעצם מגדיר בנקודת החיכוך בין הרשות המחוקקת והשופטת - מתי ובאיזה עילה אפשר לפסול חקיקה ומתי אפשר להתגבר - זה מאד חסר. לכן מאבק הכוחות מתבצע על תשתית חסרה".
עוד אמר סער: "מבחינה עובדתית, חד משמעית, המעורבת של בית המשפט העליון בסוגיות פוליטיות ובחקיקה היא במגמת תאוצה קיצונית. רק אני כשר פנים זוכר איך שלושה חוקים שונים, בנושא המסתננים, פעם אחר פעם בג"ץ השמיט כל כלי אופרטיבי שהרשות המחוקקת רצתה להעמיד לטובת המדינה. כשזה קורה בשלושה חוקים שונים, שמשרד המשפטים מגבה את עמדת הרשות המבצעת, זה מאד מטריד".