העליון דן בעתירות נגד ממשלת גנץ-נתניהו: "למה שלא יהיה גם בג"ץ חליפי?"

בג"ץ דן היום (שלישי) בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד הממשלה, שלמעשה אפשר את הקמת "ממשלת החילופים". בעקבות התיקון המדובר, נוצר מעמדו של ראש הממשלה החליפי - וסיפק את התשתית להקמת ממשלת הליכוד וכחול לבן. באופן חריג יחסית, הדיון מוערב בשידור ישיר.

בעבר 11 שופטי בג"ץ דחו עתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין שתי המפלגות, אולם השופטים ציינו אז כי הם דוחים את העתירות נגד ההסכם, ולא נגד החוקים שנובעים מההסכם, שטרם חוקקו אז. הדיון בבג"ץ, בראשות נשיאת העליון אסתר חיות, מתמקד כעת בעתירות נגד תיקון החוק העיקרי שחוקק בעקבות ההסכם. לצד חיות יושבים בהרכב המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, והשופט ניל הנדל.

בפתח הדיון פירטה חיות את עיקר העתירות. "הטענה הראשונה אומרת שהתיקון שייסד את ממשלת החילופים הוא תיקון חוקתי שאינו חוקתי", ציינה. "השנייה היא שבתיקון הזה נעשה שימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כסמכות מכוננת, והשלישית היא שנפל פגם בעצם הליך החקיקה משום שהוא נעשה בחופזה".

בדבריה ציינה כי תשובת הליכוד והיועץ המשפטי לממשלה לעתירה כוללת כמה טענות סף. היא הזכירה באופן מפורש את הטענה שהועלתה, לפיה אין סמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.

בראש הטוענים, עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, שנמנית עם מגישי העתירות. בדבריו הוא הסכים כי דוקטרינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי" היא מרחיקת לכת, אך טוען כי יש מקום לאמץ אותה ולהשתמש בה במקרה הזה. "הטענה לפיה עד שמפעל החקיקה לא יסתיים, לא ייעשה שימוש בדוקטרינה הזו - אין לה על מה לסמוך", אמר.

"אני חושב שהדבר הכי בסיסי זה לקרוע את המסיכה המתקתקה שכולם עוטים", קבע שרגא בדיון בעליון. "כותבים פה על כמה האירוע הזה שולי וצריך להתייחס אליו כהלכת אגב, שהוא לא משנה את כללי המשחק הדמוקרטי ואין פה שינוי משטרי. ברור מבחינתנו שיש פה אירוע מגה דרמטי, וכל מה שטענו לפני חצי שנה מתממש לצערי הרב. אנחנו יכולים לראות איך בן לילה הפכה שיטת המשפט הישראלית מדמוקרטיה פרלמנטרית ליברלית, שחיה ותוססת ויש בה זכויות אזרח, ולאט לאט המשטר הזה הופך למאפיוקרטיה מלוכנית. אי אפשר להמשיך לגלגל עיניים".

בשלב זה, התפרץ לדבריו של שרגא עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד, שטען כי אמירותיו של שרגא - אינן טיעונים משפטיים. למרות זאת, שרגא המשיך: "אסור לשכוח שמדובר בקודקוד של נתניהו-דרעי-ליצמן (אמר בהתחלה בטעות ליברמן - ד"ד), שכולם מעורבים בצורה כזו או אחרת בפלילים. נוצר אירוע שצריך להבין את ה-DNA שלו כדי להבין למה נגררנו למהלך הזה של שינוי משטרי".

בהמשך דיבר שרגא גם על החיפזון בחקיקה. השופט מלצר ביקש להקשות. "כשעברו לבחירה ישירה זה לקח הרבה זמן. אבל כשחזרו מזה זה נעשה מעכשיו לעכשיו. מה ההבדל?". שרגא השיב: "עמדתנו העקרונית אז היתה כמו שהיא היום, שלא עושים שינויים בשיטת המשטר בלי לעשות קודם חוקה".

הנשיאה חיות הצטרפה. "נקבע אז שמה שמשנה הוא לא המניע לחקיקה, אלא התוצר שלה. בית המשפט אמר אז שגם אם המניעים היו בלתי ראויים, זו לא עילה לפסילת התיקון. זה מה שהיה ב-99. אדוני כאן מצביע על מניעים של משבר פוליטי, ואחרי שלוש מערכות בחירות הגיעו למסקנה שאולי הסדר משטרי חדש, לצד ההסדר הקיים ולא במקומו - זה הפתרון. ונשאלת השאלה האם בנסיבות האלה יש לנו כאן תיקון שמצריך התערבות בחוק יסוד. מה בעניין הזה פגום מבחינה חוקתית?".

"הכנסת כותבת בהגינותה בתשובה שאין קונץ-פטנט כזה בשום מקום בעולם", השיב שרגא לדברי הנשיאה. "זה ההבדל בין תיקון מספר השרים, שהוא לא נח ויוצר תחושות לא טובות, לשינוי מבנה המשטר שמאחוריו עומד מניע פרסונלי של לחמוק מאימת הדין. יש כאן הבדל מהותי וסיטואציות שונות מהותית".

חיות הקשתה בשנית. "מעלים טענה שממשלת החילופים היא בעצם ממשלת רוטציה, וזה מבנה שכבר התקיים בישראל בשנות השמונים בממשלת שמיר-פרס, למרות שלא תיקנו אז את חוק היסוד בשביל זה. מה אדוני עונה על זה?". שרגא מצדו טען כי הממשלות מדוברות יצרו "שתי ממשלות רוטציוניות. שם לא שינו את חוק היסוד, והיא הנותנת שאפשר לעשות רוטציה בלי לשנות את המבנה המשטרי ובלי לפגוע במעמדו המיוחד של רה"מ. ומעמדו נפגע בעצם זה שיש לו חליף. יש כאן בעצם שתי ממשלות שלכל ראש ממשלה יש את השרים שלו".

שרגא מצדו טען כי מצב של רוטציה מתקיים "כשיש פחות או יותר שני מחנות שווים", בעוד שכעת "יש מאזן אימה בין הבלוקים". בדומה ליועמ"ש הליכוד, גם חיות דחתה את הדברים. "זה טיעון משפטי? זה ניתוח פוליטי. צריך לבסס טיעון שמסביר למה התיקון הזה פוגע בעקרונות הדמוקרטיה במידה שמצדיקה שנתערב בו". הוא טען כי "פיצול" תפקיד ראש הממשלה - פסול. "ניטלו סמכויות מראש הממשלה הדמוקרטי, אבל במציאות אין ואקום. מישהו ממלא אותו. אדם אחד מנהל את הכול. למה שלא נעשה גם בג"ץ חליפי? הדבר העיקרי שצריך לזכור פה זה שיש באירוע הזה פגיעה משטרית קשה, ושיש כאן ערכי-על שהוכרו בפסיקת בית המשפט בשיטתנו המשטרית".

בעוד שרגע התמקד בטענה שהתיקון לחוק היסוד אינו חוקתי וסותר את השיטה הדמוקרטית הישראלית, עו"ד יונתן ברמן, המייצג את מפלגת מרצ, טוען כי הכנסת השתמשה בסמכות הכבדה המוקנית לה לתיקון חוקי יסוד, כדי להתאימו לסיטואציה פוליטית ספציפית. "בשנות ה-80 היו ממשלות רוטציה", הסביר. "אם הדבר הזה אפשרי ללא התיקון, לא יכול להיות שזה תכלית התיקון. התכלית היא לאפשר לרה"מ שנאשם בפלילים להמשיך לכהן כחליפי אחרי הרוטציה".

עו"ד אביגדור פלדמן, שנמנה אף הוא עם העותרים, הצטרף. "הטיעון שלנו לא מחפש עקרון יסוד מעבר לחוק יסוד הממשלה", נימק. "הוא לא מחפש עקרון שאומר שזה לא דמוקרטי. מבחינתנו יכול להיות שהתיקון לחוק ממשלת החילופים הוא מצוין ואפשר להפעיל אותו. אבל להבנתנו כמו שאמר כבר חברי, הוא לא יכול לחול על הכנסת הנוכחית".

"חוק יסוד הממשלה וחוק יסוד הכנסת בונים את המבנה החוקתי שלנו", המשיך פלדמן. "כנסת נבחרת בבחירות, על הכנסת מוטל להקים ממשלה, ואם היא לא הצליחה - היא מתפזרת. מה קרה כאן? הכנסת אמרה שהיא לא יכולה הלקים ממשלה כמו שכתוב בחוק היסוד, והיא החליטה להקים ממשלה אחרת - ממשלת החילופים. זה לא מתקבל על הדעת".

השופט הנדל דרש מפלדמן להתעכב ולהסביר מדוע התיקון עליו דיברו הוא וקודמו, פסול. "ברגע שיש כנסת, יש לה סמכות לחוקק", קבע. "אדוני צריך להסביר מדוע התיקון הזה פסול, לא עצם זה שיש תיקון פוסל אותו. לעבור מהכלל לפרט". הוא ביקש מפלדמן להבהיר: "מה הקריטיריון שהופך את התיקון לפסול".

"זה תיקון רדיקלי", השיב פלדמן. "העקרון שנקבע בחוק יסוד הוא שיש ממשלה, יש לה ראש ממשלה ויש לה שרים. הכנסת אומרת שהיא לא מצליחה להקים ממשלה. זה לא צו הגורל. לא יכולים כי לא רוצים להרכיב ממשלה ולא מוכנים לוותר על דברים. ואז מביאים שינוי רדיקלי שמחייב שורה ארוכה של תיקונים".

במוקד הדיון בבג"ץ עומדות שלוש עתירות שהוגשו מטעם התנועה לאיכות השלטון, מרצ ועו"ד אביגדור פלדמן. שלושת התיקונים דורשים לבטל את "סעיף 8" להסכם הקואליציוני, לפיו תתקיים רוטציה בין נתניהו וגנץ, שצפויה לצאת לפועל בעוד כשנה.

הסעיף המדובר עבר חקיקה מואצת לצורך הקמת הממשלה, ומייצר מעמד ייחודי של ראש ממשלה חליפי - באופן תקדימי. עניין זה הוביל להגשת העתירות בהן דנים השופטים.