שתי הצבעות, מרוויח עיקרי: מה צריך לדעת על הפשרה במשבר הקואליציוני

המערכת הפוליטית נכנסה הבוקר (שני) למירוץ נגד השעון, במאמץ לסיים את המשבר הקואליציוני לפני חצות, אז הכנסת תתפזר באופן אוטומטי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול כי הוא יתמוך בקידום החוק ושהוא מקבל את "פשרת האוזר", שמשמעותה דחיית המועד להעברת התקציב והקפאת המחלוקות הכבדות בקואליציה ל-120 יום נוספים. בכחול לבן, בינתיים, מסרבים עדיין להתחייב לפשרה ודורשים שנתניהו קודם כל יקיים את ההסכם הקואליציוני. אתמול סיימו נציגי המפלגות רצף פגישות ב"פערים גדולים" ויש להם כמה שעות בלבד להגיע להסכמות כדי להספיק להעביר עד הלילה בחצות את החוק לדחיית אישור התקציב בקריאה שניה ושלישית ולמנוע סבב בחירות רביעי.

סיעת דרך ארץ הגישה בחודש שעבר הצעת חוק לדחיית מועד אישור התקציב ב-100 ימים נוספים, במטרה לאפשר זמן לפתרון המשבר הקואליציוני שפרץ בנושא בין הליכוד וכחול לבן. בינתיים, מוקד הוויכוח בין המפלגות הפך להיות נושא המינויים הבכירים, ולכן הרחיב יוזם החוק, ח"כ צבי האוזר, את ההצעה גם לסוגיה הנפיצה הזו, עם הצעה להקפיא ב-100 ימים נוספים גם את כל המינויים הבכירים.

במקביל, החוק של האוזר סייע לפתור גם את משבר הישיבות עם הסיעות החרדיות. במסגרת החוק הובטח שתהיה תוספת תקציבית של כ-2.5% שלפיו פעלו עד עכשיו. 400 מיליון שקלים מהכסף הזה יועבר לישיבות ולכוללים.

על פניו, פשרת האוזר היא טכנית בלבד, ולא כוללת שום פתרון מהותי לנושאים הכבדים במחלוקת בין הליכוד וכחול לבן, אלא בסך הכל מגלגלת את המשבר קדימה בארבעה חודשים. בפועל, ברגע שנכרכה בה תוספת תקציבית של מיליארדים, היא יצרה מעין תקציב חד-שנתי הלכה למעשה.

כך, הממשלה אמנם תדחה את מועד אישור התקציב לסוף דצמבר, אבל המשרדים יקבלו תקציב לפי נוסחה של טייס אוטומטי, בהתבסס על תקציב 2020 ועוד תוספת של 2.5%, שאותו הם יוכלו לחלק בעצמם ולא להיות תלויים בחשב הכללי באוצר.

ההצעה של האוזר אולי תוסיף לקואליציה כמה חודשי חיים אבל היא לא תעניק לה יציבות. להיפך, היא כנראה הסירה את המחסום הפוליטי שהכי הקשה על נתניהו לצאת לבחירות - התנגדות החרדים, שדרשו לפתור קודם כל את משבר תקציב הישיבות, שקיבל מענה בתוך החוק. ההצעה של האוזר, שמייצרת תקציב חד שנתי רק בשם אחר, עד סוף השנה, נוגדת הלכה למעשה את ההסכם הקואליציוני שקבע העברת תקציב דו-שנתי שיקיף את פרק הזמן שעד סוף 2021. ואולם, בכחול לבן מברכים על כך שהיא מנעה בחירות רביעיות במועד קטסטרופלי למדינה.

המוקש הפוליטי המרכזי שבבסיס המשבר בין הליכוד וכחול לבן טרם נפתר: הדרישה של נתניהו להוסיף הצבעה על התקציב במהלך השנה הבאה, מה שמכונה "נקודת יציאה", שבה יוכל לפזר את הכנסת לפני העברת הרוטציה בנובמבר 2021 מבלי לוותר לגנץ על כסא ראש הממשלה.

נכון לעכשיו, ההצעה מייצרת עוד שתי הצבעות על התקציב בחודשים הקרובים שבהן יכולה ליפול הממשלה - אחת בדצמבר, לפי החוק, ועוד אחת במרץ - המועד האחרון שהממשלה צריכה להעביר את תקציב 2021. בכחול לבן מתעקשים שנתניהו יקיים את ההסכם - כלומר - יסכים להעביר תקציב אחד עד סוף 2021 ויוותר על נקודת היציאה הנוספת.

בכחול לבן גם דורשים לאשר מיידית את תקנון עבודת הממשלה שכולל את מנגנון הפריטטיות שנועד לפצות על הפער במספר השרים בין גוש הימין לגוש כחול לבן, כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני. אלה הנושאים המרכזיים שעמדו במרכז המו"מ שניהלו אתמול נציגי הצדדים.

הסוגיות הטעונות ביותר ביחסים בין הליכוד וכחול לבן קשורות ליחסים עם שומרי הסף ומערכת אכיפת החוק. לפי ההסכם הקואליציוני, הייתה אמורה לקום ועדה משותפת שתדון בשינוי שיטת המינויים הבכירים כמו מפכ"ל, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. אלא שהוועדה מעולם לא קמה לנוכח אי-הסכמות מהותיות בין המפלגות בנושא. בליכוד רוצים לבטל את ועדות האיתור המקצועיות הקיימות או להכפיף אותם לדרג הפוליטי, בעוד בכחול לבן מתנגדים נחרצות לפוליטיזציה של תהליך המינויים.

פשרת האוזר קובעת שסוגיית המינויים הבכירים תוקפא לעת עתה, עד שתוקם הוועדה המשותפת מההסכם הקואליציוני שתגיע להסכמות על שינוי השיטה.

נושא רגיש נוסף שנותר פתוח הוא הדרישה של נתניהו לקבל מכחול לבן הגנה פוליטית מלאה לכל אפשרות של התערבות עתידית של בג"ץ בהמשך הליכיו המשפטיים. החשש הוא מפסיקה שתפסול את הסדר הרוטציה ואת כהונת נתניהו כראש הממשלה החליפי. בכחול לבן הסכימו להאריך את ההסדר הקיים בהסכם הקואליציוני, שקובע שהכנסת תתפזר לבחירות אם תהיה מניעה משפטית למימוש ההסכם, אך נתניהו דרש שזה מעוגן בחקיקה. מבחינת גנץ ובעיקר מבחינת שר המשפטים אבי ניסנקורן זו חקיקה עוקפת בג"ץ, מעין פסקת התגברות, בבחינת ב"קו אדום" שהם לא מוכנים להסכים לו. פרשת האוזר מקפיאה גם את העיסוק בסוגייה זו לעוד מספר חודשים.