תקציב, מינויים וצוללות: קיצור תולדות הקרבות שיכולים להוביל לבחירות

לפני חצי שנה ממשלת נתניהו-גנץ החלה את כהונתה, שבעוד חודש עלולה לסיים את דרכה. מאז, ההסכם הקואליציוני הופר לא פעם, פשרת האוזר דחתה את הדד-ליין לתקציב ומינויי הבכירים עוררו עימותים בין הליכוד לכחול לבן. עד 23 בדצמבר גנץ יצטרך להכריע בין פשרה להכרזת מלחמה

בווידאו: גנץ החליט להקים ועדת בדיקה ממלכתית לפרשת הצוללות (צילום: טל עוז, משרד הביטחון)

ממשלת נתניהו-גנץ מציינת בימים אלה כחצי שנה לכהונתה, ובעוד חודש בדיוק היא עשויה לסיים את דרכה. אם עד 23 בדצמבר בחצות הליכוד וכחול לבן לא יגיעו להסכמות על התקציב, הכנסת ה-23 תתפזר באופן אוטומטי וישראל תצא שוב לבחירות. אם זה מרגיש כמו דה ז'ה וו, אז בצדק, כי בדיוק לפני שלושה חודשים המערכת הפוליטית עמדה באותה נקודה - נתניהו מצד אחד, גנץ מהצד השני, ויכוחים על תקציב, רוטציה, מינויים ונקודות יציאה.

לכך התווסף אתמול זעזוע דרמטי נוסף - ההודעה של גנץ על החלטתו למנות ועדת בדיקה במשרד הביטחון לפרשת הצוללות. הצוללות כיכבו בשלושת הקמפיינים של כחול לבן בבחירות 2020-2019, אבל מיד אחרי פירוק המפלגה והקמת הממשלה בראשות נתניהו, הדרישה לחקור את פרשת השחיתות הביטחונית הגדולה נקברה עמוק. גנץ הסביר פתאום שהוא מסתפק בהחלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שלא מצא לנכון לחקור את נתניהו בנושא.

המסקנות יוגשו בתזמון מדויק לבחירות. גנץ וחברי הוועדה, אתמול (צילום: אתר רשמי, אריאל חרמוני / משרד הביטחון)

כעת, כחלק מהחרפת משבר התקציב, הצוללות נשלפו מהמעמקים וועדת בדיקה קום תקום. מסקנותיה צפויות להיות מוגשות תוך ארבעה חודשים - בתזמון מדויק מאוד למועד הבחירות, אם הכנסת אכן תתפזר בסוף החודש.

בליכוד תוקפים את גנץ ואומרים שהוא חותר תחת יציבות הקואליציה וגורר את ישראל לבחירות. בכחול לבן, מנגד, מאשימים את נתניהו שלא מעביר תקציב בשל אינטרס אישי טהור. הממשלה נכנסת לחודש גורלי במצב של כאוס. כדי לעשות קצת סדר, זה תקציר האירועים עד כה.

אפריל: בראשית היה הסכם קואליציוני

בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד וכחול לבן באפריל האחרון, נקבע במפורש שהממשלה תעביר תוך שלושה חודשים תקציב דו-שנתי לשנים 2021-2020. אף נקבעה סנקציה ספציפית על מי שיפר את ההסכם וימנע העברת תקציב - העברת כיסא ראש הממשלה לצד שלא הכשיל את ההסדר.

עם זאת, כשההסכם עוגן בחקיקה במסגרת שורת תיקונים לחוק יסוד: הממשלה, שהקימו את ממשלת החילופים והרוטציה, הסנקציה הזו הושמטה - בידיעתם והסכמתם של כל הצדדים.

אי העברת התקציב זו דרכו היחידה להתחמק מרוטציה. נתניהו (צילום: יח"צ, אוליבר פיטוסי פלאש 90)

כך, נוצרה פרצה שמאפשרת לנתניהו לפרק את הממשלה מבלי להעביר לגנץ את מקל הרוטציה, שהתפרסמה מאז במונח "נקודת היציאה". אי העברת התקציב היא הדרך היחידה שבה נתניהו יכול להתחמק מהרוטציה בלי לוותר על הכיסא, ולחילופין - העברת תקציב עד סוף 2021 תבטיח לגנץ שבנובמבר הבא הוא ייכנס לבלפור.

חצי שנה עברה, גורלה הכלכלי של ישראל נכרך בשיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה החליפי והוא נפל בן ערובה לקרבות בין הליכוד וכחול לבן.

אוגוסט: ויקרא שמו "פשרת האוזר"

זמן קצר אחרי הקמת הממשלה, נתניהו התחרט. בניגוד לסיכומים על תקציב דו-שנתי, הוא החל לפעול לפיצול התקציבים והעברת תקציב חד-שנתי לשנת 2020. גנץ, מצדו, ראה בכך ניסיון מופגן להתחמק מהרוטציה והתנגד נחרצות. הסיעות החרדיות, שהבטיחו לגנץ להיות ערבות למימוש ההסכם, נאלמו דום והתנערו מהתחייבויות קודמות.

בסוף אוגוסט הגיע הדד-ליין הראשון שבו לפי החוק הממשלה הייתה אמורה להעביר תקציב, והליכוד וכחול לבן מצאו את עצמם גבוה מאוד על שני עצים - ורחוקים מהסכמות. הדבר היחיד שהם כן הסכימו עליו הוא חוסר החשק לבחירות.

הצעת הפשרה שלו דחתה את הדד-ליין להעברת התקציב. האוזר (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

זה מה שהוליד את "פשרת האוזר" של ח"כ צבי האוזר (סיעת דרך ארץ), שפשוט דחתה את הדד-ליין להעברת התקציב בשלושה חודשים עד לסוף דצמבר. בזמן שחלף מאז, המדינה ממשיכה להתנהל בלי תקציב, והוויכוח בין נתניהו וגנץ נותר פתוח.

אוקטובר: מחול המינויים

עם ובלי קשר לוויכוח על התקציב, בכחול לבן הפרו חלק רגיש אחר בהסכם הקואליציוני. באפריל, נתניהו וגנץ סיכמו שתוקם ועדה משותפת שתבחן שינויים ורפורמות בהליכי המינויים של תפקידים בכירים בממשלה ובשירות הציבורי. עד מהרה התברר שאין שום שפה משותפת בין שר המשפטים אבי ניסנקורן והשר המקשר בין הכנסת לממשלה דודי אמסלם, שהופקדו על המשימה.

ניסנקורן דחה וסירב לכל ההצעות של הליכוד בטענה שהן יביאו לפוליטיזציה של השירות הציבורי ושל המינויים הבכירים במערכת אכיפת החוק. בתחילת אוקטובר, שר המשפטים הודיע לגנץ כי הוא מתחיל לקדם באופן חד-צדדי את המינויים הרגישים במשרדו. הוא הקים ועדת איתור למינוי פרקליט מדינה, המינוי הרגיש ביותר שעל הפרק.

אולם בשביל שהמינויים יושלמו, הם צריכים לעלות לאישור בממשלה. לשם כך, צריך ששתי המפלגות יסכימו על סדר היום, ולכן כל המינויים של ניסנקורן נתקלים וייתקלו בחומה בצורה של נתניהו והליכוד.

עוד בוואלה! NEWS

גנץ יצטרך לעמוד במילתו או למחול על כבודו. רוטציה לא תצא מזה

לכתבה המלאה

אתמול, אחרי שבועות של קיפאון שעיכב עשרות מינויים במשרדי הממשלה, נתניהו וגנץ הגיעו להסכמה ראשונה על שחרור הפקק. כך, הממשלה אישרה את החשב הכללי (חשכ"ל) החדש במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, ואת מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי, הוד בצר.

הסיכום, שזכה לכינוי עסקת חשכ"ל-מנכ"ל, עורר ביקורת פנימית בכחול לבן ובסביבת ניסנקורן, שממתין כבר ארבעה חודשים לאישור מינוי מנכ"ל למשרד המשפטים. בסביבת גנץ אומרים שבשבועות הקרובים יפעלו למינוי תפקידים בכירים נוספים כמו מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה, רק שבכל הקשור לניסנקורן - בליכוד מטילים וטו ומסרבים לאשר.

מינוייו נתקלים בחומה בצורה של נתניהו והליכוד. ניסנקורן (צילום: אתר רשמי, יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)

עוד שארית היסטורית מימי הקמת הממשלה באפריל היא תקנון עבודת הממשלה. על פניו, נתניהו וגנץ סיכמו על הקמת ממשלה שוויונית ופריטטית, שהייתה אמורה לכלול מספר שרים שווה לגוש הליכוד וגוש כחול לבן. רגע לפני ההשבעה, נתניהו נקלע לכאבי ראש בחלוקת התיקים והוא ביקש להגדיל את מכסת השרים שלו, וסוכם שבהמשך יגובש מנגנון לפיצוי על חוסר השוויוניות בין שני גושי הממשלה.

אלא שהם מעולם לא הגיעו להסכמה על המנגנון, ותקנון עבודת הממשלה לא אושר. כך, אם מחלוקת כלשהי בין נתניהו וגנץ תגיע לפתחה של הממשלה - לגוש הליכוד יהיה רוב מובנה.

זו הסיבה שכחול לבן מסרבים כבר חודשים להעלות נושאים שאינם קשורים במאבק בקורונה לסדר היום של הממשלה. בליכוד, בתגובה, מסרבים להעלות נושאים שלא קשורים לקורונה לדיון בוועדת שרים לחקיקה. התוצאה הסופית: עבודת הממשלה והחקיקה הממשלתית פשוט משותקות.

נובמבר: האולטימטום שלא קרה

בחודש שעבר, ברקע הקרבות הבלתי פוסקים בממשלה על ההפגנות והסגר השני, סף המיאוס בכחול לבן שבר שיאים. הופעל לחץ פנימי על גנץ לעשות תפנית אסטרטגית ולעבור לטון לוחמני וקשוח מול הליכוד. המפלגה השיקה קמפיין אגרסיבי בנושא התקציב, עם דרישה ברורה להעביר את תקציב 2021 עד סוף דצמבר.

היא גם איימה ש"כל האופציות על השולחן" אם זה לא יקרה - החל מהקמת ממשלה חלופית בכנסת הזו, דרך תמיכה בחוקי שחיתות נגד נתניהו וכלה בהצעת חוק לפיזור מוקדם של הכנסת, עוד לפני ה-23 בדצמבר. "חלאס, נגמר", אמר שר החוץ גבי אשכנזי, שקבע כי החלטה בנושא תתקבל עד תחילת נובמבר. ואולם, גנץ מעולם לא איים בקולו שיפרק את הממשלה אם התקציב לא יעבור, והדד-ליין חלף ביעף.

לוחץ להחריף את הטון. אשכנזי (צילום: רויטרס)

אתמול, חודשיים אחרי שהאפשרות נזרקה לראשונה לאוויר, גנץ הודיע על הקמת ועדת בדיקה לפרשת הצוללות. זו ועדה פנימית, עם סמכויות מוגבלות, שלא תוכל לעסוק בשורה ארוכה של נושאים שמצויים בהליכי אישום פליליים בבתי המשפט. היא גם לא תוכל להכריח את נתניהו להופיע מולה, אבל היא תוכל להביך אותו ולשבש לו את השליטה המסורתית בסדר היום.

ברמה הפוליטית - ההחלטה של גנץ להורות על הקמת הוועדה לבדיקת פרשת הצוללות היא התרסה רצינית בפניו של נתניהו, והיא נתפסת כיריית הפתיחה של קמפיין הבחירות הבא. עד עכשיו, איום הבחירות לא הרתיע את נתניהו, שדי התעלם מכל האיומים והדרישות של כחול לבן בנושא התקציב. הוא המשיך וממשיך להתעקש שתקציב 2021 יכול לעבור רק במרץ בשנה הבאה, כך שתישמר לו נקודת היציאה. לא בטוח שהצוללות ישנו את זה.

ועכשיו: דצמבר המר

בלוחות הזמנים הנוכחיים כבר לא ניתן להספיק להעביר את תקציב 2021 עד סוף דצמבר, כפי שדרשו בכחול לבן. כך שבכל מקרה, כדי שהממשלה תמשיך להתקיים והכנסת תימנע מבחירות, יידרשו שתי הצבעות: אחת ב-23 בדצמבר, שבה יאושר תקציב 2020 אחורה ולעוד שמונה ימים, ואחת בפברואר-מרץ 2021, שבה יאושר התקציב לשנה הבאה.

רק שבכחול לבן הדעות חלוקות לגבי המדיניות מכאן והלאה. מצדו האחד של גנץ - ניסנקורן, אשכנזי, ועוד ארבעה-חמישה ח"כים שלוחצים להחריף את הטון. הם סבורים שיש לקדם אקטיבית הצעת חוק לפיזור הכנסת עוד לפני 23 בדצמבר, ולא להיכנע לתכתיבי לוחות הזמנים של נתניהו. יש בכחול לבן גם רשימה של חוקים בנושאי שוויון ושחיתות שהם רוצים לנסות לקדם בכנסת כדי להמשיך בהתרסה ולצבור כמה שיותר נקודות ציבוריות לפני קמפיין.

על אוזנו השנייה של גנץ לוחש מחנה פייסני, שחושב שאפשר להתגלגל עוד כמה חודשים קדימה בממשלה הנוכחית ולהימנע מבחירות מיותרות ויקרות.

אתמול נראה היה שגנץ פועל לשני הכיוונים. מצד אחד, פשרת המינויים ועסקת החשכ"ל-מנכ"ל נתפסה כצעד ראשון לקראת ויתור על התקציב והרוטציה. מהצד השני - הקאמבק של הצוללות מאותת שהוא בהחלט נערך לאפשרות של בחירות ולהכרזת מלחמה על נתניהו. עד 23 בדצמבר בחצות הוא יאלץ להכריע סופית בין שתי הגישות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully