הליכוד נגד ועדת הבדיקה של גנץ: "ממחזר צוללות כדי לקושש קולות"

בליכוד תקפו היום (ראשון) את שר הביטחון בני גנץ בעקבות החלטתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הצוללות. "רק לפני ארבעה חודשים גנץ אמר שאין סיבה לחקור את הנושא מכיוון שאפילו היועץ המשפטי לממשלה 'לא מצא לנכון לפתוח בחקירה ואני מסתפק בזה'", נמסר מהמפלגה. "מה נשתנה בארבעה חודשים? גנץ לא מצליח להתרומם מהמצולות בסקרים אז הוא ממחזר צוללות כדי לקושש קולות בזמן שהמפלגה שלו עסוקה במריבות פנימיות".

מטעם המפלגה, שבראשה עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נמסר גם כי "הציבור הישראלי חכם ורואה את התרגילים שלהם. מוטב שכחול לבן תצטרף לראש הממשלה במאמצים למען הצלת חייהם של אזרחי ישראל והבאת חיסונים למדינה במקום להתעסק בתרגילי סרק פוליטיים".

מקורבי נתניהו מסרו כי "מצער שגנץ הופך את משרד הביטחון לכלי פוליטי". המקורבים ציינו כי "זו לא הדרך לעבוד יחד למען אזרחי ישראל. רק לפני ארבעה חודשים גנץ אמר כי אין סיבה לחקור את פרשת הצוללות הממוחזרת שנבדקה על ידי היועמ"ש והוא מסתפק בזה. הדבר היחיד שהשתנה עכשיו הוא הירידה שלו בסקרים".

• הפרוצדורה בהליכי הרכש של ספינת המגן סער 6 והצוללות
• ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש (מערכת הביטחון, משרד רה"מ והמל"ל)
• תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון
• מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש וייצוא של מערכת הביטחון

גם יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) תקף את שר הביטחון בעקבות הודעתו על הקמת ועדת החקירה. "החלטתו של גנץ להקים ועדת בדיקה בעניין הצוללות היא לא פחות מהתרסה כנגד הליכוד והעומד בראשה", מסר. "למרות שגנץ מודע היטב לכך שאין לנתניהו יד ורגל בסיפור הצוללות, הוא פועל כדי להכפיש את שמו תוך כדי סיכון שלמות הקואליציה".

ח"כ זוהר הוסיף כי "היום קיבלנו עוד הוכחה שגנץ גורר בכוח את ישראל לבחירות בעיצומו של משבר עולמי. צר לי כי במקום לסייע לראש הממשלה במאמצים להביא חיסונים לאזרחי ישראל, גנץ עוסק בניסיון להחזיר אליו מנדטים של כמה שונאי נתניהו".

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, ח"כ משה יעלון (יש עתיד-תל"ם) בירך על ההחלטה. הוא הדגיש כי "אם הוועדה לא תוכל לחייב את נתניהו ואחרים להעיד בפניה, לא יהיה מנוס ממיצוי החקירה הפלילית ו/או הקמת ועדת חקירה ממלכתית. רק חקירה מקיפה ויסודית, בלי הנחות וללא תנאים מוקדמים - תחשוף את האמת לאור".

יו"ר מרצ ניצן הורוביץ מסר כי "פרשת הצוללות היא פרשת השחיתות הקשה והחמורה ביותר בתולדות המדינה. לכן הוועדה חייבת לחקור גם את הדרג המדיני ובראשו את ראש הממשלה נתניהו. כל התחמקות בעניין תהיה המשך הטיוח".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לגנץ בבקשה להקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות ולא ועדה משרדתית בלבד. "ועדה זו, חשובה ככל שתהיה, לא יכולה להוות תחליף להקמת ועדת חקירה ממלכתית ובעלת סמכויות חקירה רחבות", נמסר מהתנועה.

עוד נמסר כי "לאור חומרתה של פרשת הצוללות, ולאור הצורך בסמכויות חקירה נרחבות על מנת לרדת לעומקה של הפרשה ולזהות את כלל המחדלים בה, נבקש כי תפעלו כפי סמכותכם בחוק, ותקדמו בהקדם את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, שתובא לאישור הממשלה ככזו".

גנץ הודיע מוקדם יותר כי החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הצוללות. "בשבועות האחרונים, קיים שר הביטחון התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית והביטחונית", נמסר ממשרד הביטחון. "לאור התייעצויות אלו והמידע העדכני שאליו נחשף, הגיע גנץ למסקנה כי ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, לבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות".

גנץ קצב לחברי הוועדה לוח זמנים של ארבעה חודשים להגשת הדוח הסופי, והיא צפויה להתחיל בפעילותה תוך שבוע-שבועיים. השר הדגיש בפני חברי הוועדה כי הם נדרשים "לבצע את עבודתם באופן עצמאי, ללא מעורבות הדרגים הפוליטיים". כמו כן, גנץ הבהיר כי הדיונים לא יהיו מסווגים, וכי "מסקנות הוועדה יפורסמו באופן שקוף לציבור".

עוד נמסר כי גנץ החליט למנות את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב לעמוד בראש הוועדה. סטרשנוב כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כפרקליט צבאי ראשי וכשופט צבאי. סטרשנוב אף כיהן בעבר כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכיום הוא נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים.

לצידו, מינה השר חברים נוספים לוועדה, בהם יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ואלוף במיל' אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר.

במרכז פרשת הצוללות, המכונה תיק 3000, עומדות עסקאות בשווי מיליארדי שקלים לרכישת צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מתאגיד גרמני בשם "טיסנקרופ". החשד הוא כי העסקאות הושפעו מהצד הישראלי על ידי שורה של אנשי ציבור וקצינים בכירים במיל' שביצעו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, וביקשו לגזור לעצמם קופוני עתק. התקופה שנחקרה היא בין השנים 2009 ל-2017.

במסגרת הפרשה נחקרו כמה ממקורביו של נתניהו בחשד שהיו מעורבים בעסקאות השוחד לכאורה. עליהם ניתן למנות את בן דודו ועורך דינו דוד שמרון, את שותפו של שמרון - יצחק מולכו, ואת ראש המטה של נתניהו בעבר, דוד שרן. בסופו של דבר הוחלט לסגור את התיק נגד מולכו, ואילו שומרון זומן לשימוע לפני הגשת כתב אישום בשל פרשת 'קרדיט סוויס', שאינה קשורה לרכש כלי השיט. שרן זומן לשימוע לפני הגשת כתב אישום בחשד ללקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות על חוק המפלגות.

באשר לנתניהו, מיד עם תחילת חקירת הפרשה מיהר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להודיע כי ראש הממשלה עצמו אינו חשוד בדבר. נתניהו אמנם מסר עדות פרשה, אך לא נחקר באזהרה משום שלמשטרה לא היתה ראיה שתקשור אותו למעשים.

במסגרת עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, הוגשו לבג"ץ עשרות תצהירים חסויים של בכירים לשעבר במערכת הביטחון, שחלקם היו מעורבים ישירות ברכש הספינות. בעתירה התבקש בג"ץ להורות על חקירתו של נתניהו בפרשה.

מנדלבליט קבע לא מזמן כי הוא סבור "שאין באמור בעתירה ובתצהירים שצורפו לה כדי לשנות באופן מהותי מהתמונה הכללית שהצטיירה במישור הפלילי, או בעניין מעורבותו הנטענת של נתניהו 'במנגנון העמלות' שנחקר בפרשת כלי השייט". לדברי היועץ, התצהירים מעידים בעיקר על טענות מתחום המינהל התקין והנורמות הציבוריות, ולא מצדיקים פתיחה בחקירה פלילית.