למרות שבאופן רשמי, הייתה זו ארצות הברית שהודיעה על הסכם הנורמליזציה שתיווכה בין ישראל לסודאן, מאחורי הקלעים הייתה זו ישראל שתיווכה בחודשים האחרונים בין ממשל טראמפ לממשלה בחרטום, ודחפה את וושינגטון לגבש עסקה משולשת שתכלול את הוצאת סודאן מרשימת הטרור האמריקנית.
בשיחות עם בכירים ישראלים ואמריקנים עלה כי העסקה עליה הודיע טראמפ בשישי שעבר נרקמה במידה רבה כתוצאה מיחסי אמון קרובים בין גורמים במשרד ראש הממשלה לבכירים בהנהגה בסודאן. היחסים הקרובים עם הבית הלבן, והאמון שנוצר עם הסודאנים, אפשרו לישראל לקחת את המשא ומתן המדשדש בין וושינגטון וחרטום ולהעלות אותו על מסלול שהוביל להסכם.
מי שהחזיק את "תיק סודאן" בישראל היה אחד מיועציו של נתניהו - איש מודיעין שהפך לדיפלומט ומוכר בכינויו "מעוז". אחרי שנים של עבודה בשב"כ, הוא "נשלף" על ידי היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת, מונה לשליחו של ראש הממשלה לעולם הערבי ולאפריקה והופקד על פיתוח קשרים עם מדינות שלא קיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
עוד בוואלה!
בתחילת 2019, כשבסודאן החלו הפגנות נגד המשטר, שיגר מנהיג סודאן דאז עומר אל-בשיר מסרים לישראל בניסיון להציל את שלטונו. בכירים ישראלים מגלים כי הרודן הסודאני קיים אז כמה שיחות טלפון עם השליח של נתניהו. בצד הישראלי הקשיבו למה שהיה לבשיר לומר, אך סירבו לשתף עמו פעולה.
כשנה לאחר מכן, בינואר 2020, כמה חודשים אחרי שבשיר הופל בעקבות מחאה עממית נגדו, הדיאלוג בין הצדדים התחדש. ניק קאופמן, עורך דין ישראלי-בריטי שייעץ לממשלה הזמנית בסודאן בנוגע להסגרה אפשרית של בשיר לבית הדין הפלילי הבינלאומי, פנה ל"מעוז" וסיפר לו כי הוא צפוי לטוס לחרטום ולהיפגש עם יו"ר מועצת הריבונות הזמנית, הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן.
קאופמן הציע ליועצו של נתניהו להעביר מסר למנהיג הסודאני, ו"מעוז" אכן מסר לו מכתב מראש הממשלה, בו הציע לבורהאן להיפגש עמו ולדון על נורמליזציה ביחסים. קאופמן טס לחרטום והעביר את המכתב. כששב לארץ, הוא הביא עמו מכתב תשובה מבורהאן לנתניהו, ובו תשובה חיובית.
עם שובו לארץ, חיבר קאופמן את מעוז עם נג'ווה גדהלדם - היועצת המדינית של בורהאן ששימשה גם כיועצת לנשיא אוגנדה יווארי מוסוויני. השניים עבדו בחשאי על קיומה של פסגה בין נתניהו לבורהאן באוגנדה תחת חסותו של נשיא המדינה יוורי מוסוויני.
הפסגה, שהתקיימה בפברואר, הובילה לפריצת דרך היסטורית ביחסים בין שתי המדינות. בכירים ישראלים אמרו שבורהאן רצה כבר אז להתקדם לעבר נורמליזציה, אך ראש ממשלת סודאן עבדאללה חמדוכ, שהודר מהפסגה, הביע התנגדות חריפה למהלך כזה.
הבחירות בישראל ומגיפת הקורונה הביאו להורדת הילוך בשיחות בין ישראל לסודאן, כשמעוז המשיך בינתיים בשיחות טלפון שבועיות עם בורהאן ויועציו, בהן בנה עמם יחסי אמון קרובים. בחודש מרץ, אישרו הסודאנים למטוסים של אל-על שפינו ישראלים מדרום אפריקה ואמריקה הלטינית לעבור במרחב האווירי שלהם בפעם הראשונה.
באפריל, ביקר שר החוץ האמריקני מייק פומפאו בישראל. בכירים ישראלים סיפרו כי נתניהו אמר בביקור לפומפאו שסודאן מהווה הזדמנות, ועודד אותו להיכנס לסוגייה בצורה פעילה יותר ולדבר ישירות עם חרטום - לא רק מול חמדוכ אלא גם מול בורהאן. הישראלים הצליחו לחבר בין שר החוץ לראש מועצת הריבונות, וכמה ימים אחרי הביקור בירושלים שוחחו השניים לראשונה.
בסוף חודש מאי התרחשה טרגדיה, כשנג'ווה גדהלדם, היועצת של הקרובה בורהאן וארכיטקטית היחסים בין שתי המדינות, נדבקה בקורונה. מצבה הידרדר במהירות, ובעקבות זאת - מטוס ועליו צוות רפואי יצא מישראל לחרטום, במטרה לפנות אותה לטיפול רפואי בישראל. אולם, כשהרופאים הישראלים הגיעו לבית החולים בחרטום, הם הבינו שזה כבר מאוחר מדי. כמה ימים לאחר מכן, מתה גדהלדם מהנגיף.
המגעים בין ארצות הברית לסודאן על הוצאת המדינה מרשימת הטרור התקדמו כל העת בעצלתיים. אלא, שאז הגיעה ההודעה הדרמטית ב-13 באוגוסט על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. בדינמיקה החדשה שנוצרה, חיפש ממשל טראמפ עוד מדינות שילכו בעקבות אבו דאבי.
בכירים ישראלים ואמריקנים מספרים כי בירושלים כיוונו אז את הבית הלבן לעבר חרטום. ישראל הציעה למזג בין ערוץ השיחות של ארצות הברית וסודאן על רשימת הטרור לערוץ השיחות של ישראל וסודאן על הנורמליזציה. ממשל טראמפ קיבל עצה דומה גם מאיחוד האמירויות.
בסוף אוגוסט, כשפומפאו ביקר בישראל, סודאן כבר הייתה במקום גבוה בסדר היום של שיחותיו עם נתניהו. הישראלים השתמשו בקשרים שבנו עם השותפה הפוטנציאלית כדי לארגן לשר החוץ האמריקני טיסה ישירה מנתב"ג לחרטום. לפני שהמריאו לשם, קיבלו יועציו של פומפאו תדרוך מפורט מיועציו של נתניהו, לרבות עצות על ניהול השיחות עם המנהיגים הסודאנים.
פומפאו נפגש בחרטום עם בורהאן, שהיה להוט להתקדם גם בנושא רשימת הטרור וגם בנושא הנורמליזציה עם ישראל. אולם, הוא הדגיש בפני פומפאו שכדי שזה יקרה עליו לקבל אור ירוק מראש הממשלה הסודאני. כששר החוץ האמריקני פגש את חמדוכ, מיד לאחר מכן, הוא הציע לו עסקה: הוצאת סודאן מרשימת הטרור, חבילת סיוע כלכלית אמריקנית ונורמליזציה עם ישראל.
פומפאו אמר לחמדוכ שטראמפ מוכן לממש את העסקה באופן מיידי. לפי בכירים אמריקנים, הוא אף הציע לו להתקשר מתוך הפגישה לנשיא ארצות הברית ולנתניהו כדי לסגור את העסקה על המקום. חמדוכ היסס ולבסוף אמר כי הוא עדיין לא מרגיש מוכן למהלך שכזה.
לפי בכירים ישראלים ואמריקנים, בשבועות שלאחר מכן המשיכו הישראלים במאמצי השכנוע מול ממשל טראמפ והסודאנים. שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, שוחח עם הבית הלבן ועם סנאטורים רפובליקנים ודמוקרטים במסגרת מאמצים אלה.
ב-15 בספטמבר נתניהו פגש את פומפאו וביקש ממנו לתת יותר תמריצים לסודאן, כדי שיסכימו לעסקה. שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ויועצו אריה לייטסטון, אמרו גם הם לבית הלבן ולשר החוץ האמריקני שאסור לפספס את ההזדמנות מול חרטום.
שישה ימים לאחר מכן, ב-21 בספטמבר, היה נראה שהעסקה כמעט סגורה. איחוד האמירויות וישראל אירגנו פגישה באבו-דאבי בין משלחת סודאנית בכירה לבין צוות של הבית הלבן בראשות יועצו של טראמפ לענייני המפרץ ואפריקה, הגנרל מיגל קוריאה. אלא שאחרי יומיים של שיחות - המשא ומתן התפוצץ.
המגעים לנורמליזציה עם סודאן - השתלשלות האירועים
- 2019 - רודן סודאן עומאר אל-בשיר משגר מסרים לישראל בניסיון להציל את שלטונו
- ינואר - חידוש הדיאלוג בתיווך עו"ד ישראלי-בריטי שייעץ לממשלה הזמנית בסודאן
- פברואר - פגישת נתניהו וראש מועצת הריבונות בפסגה באוגנדה
- אפריל - ביקור פומפאו בישראל
- מאי - היועצת המיוחדת גדהלדם חולה בקורונה, משלחת של רופאים ישראליים נשלחת לסודאן
- אוגוסט - הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ופגישת פומפאו-בורהאן
- 21 בספטמבר - המגעים בין חרטום לוושינגטון מגיעים לסף פיצוץ
- 23 בספטמבר - הודעת טראמפ על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסודאן
סיבה אחת לפיצוץ הייתה הפער בין היקף חבילת הסיוע הכלכלי שוושינגטון הייתה מוכנה לתת לבין הציפיות הגבוהות של הסודאנים - כך לפי בכירים ישראלים ואמריקנים. סיבה אחרת הייתה פערים תרבותיים בין הצדדים וקשיי שפה, שגררו לעימותים בין הנציגים לשיחות ולהגעת המשא ומתן למבוי סתום.
לאחר קריסת השיחות, הישראלים והאמירתים ניסו לגשר על הפערים, להרגיע את הכעס והתסכול ולהחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן. בכירים ישראלים אמרו כי שתי המדינות הבהירו לסודאנים כי עליהם לקחת את ההצעה האמריקנית גם אם אינה כוללת את כל מה שקיוו, וזאת מפני שלאחר הבחירות בארצות הברית הם יקבלו הצעה גרועה יותר. במקביל, הן ביקשו מהבית הלבן להמתיק את העסקה ככל האפשר עבור הסודאנים.
כך, בתום הפסקה קצרה במשא ומתן, התחדשו השיחות, כששליח הבית הלבן אבי ברקוביץ' והגנרל מיגל קוריאה נפגשו עם שגריר סודאן בוושינגטון. פומפאו שוחח עם חמדוכ בעוד הישראלים והאמריתים המשיכו במאמצי שכנוע מול שני הצדדים.
ב-21 באוקטובר ישראל אירגנה את הפגישה המכרעת בסודאן. את ישראל ייצגו בפגישה שליחו של נתניהו, "מעוז", ומנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ. לצורך כך, הם חכרו מטוס פרטי וטסו לחרטום. לשניים התלוו נציגי ארצות הברית, קוריאה ולייטסטון.
כשהגיעו לחרטום, הם פגשו את בורהאן ואת צוות המשא ומתן הסודאני. בכירים ישראלים מספרים כי אחרי כמה שעות של שיחות, המגעים הגיעו שוב לסף פיצוץ - בעיקר סביב השאלה מה יקרה קודם - הוצאת סודאן מרשימת הטרור או הנורמליזציה עם ישראל.
הסודאנים רצו שארצות הברית תודיע קודם כל על הוצאתם מרשימת הטרור, בעוד האמריקנים דרשו כי סודאן תודיע קודם על נורמליזציה עם ישראל, או לפחות תודיע על כך במקביל להודעה אמריקנית על רשימת הטרור. בסופו של דבר, וושינגטון נעתרה לבקשה הסודאנית - ויומיים לאחר מכן, בשיחת טלפון עם נתניהו ועם מנהיגי סודאן מול מצלמות הטלוויזיה, הודיע הנשיא טראמפ על הסכם.