שר הביטחון בני גנץ ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל הגיעו להסכמה עם ארצות הברית על שקיפות ושיתוף מידע על עסקאות נשק מתקדם פוטנציאליות בין וושינגטון למדינות נוספות באזור במסגרת הסכמים עתידיים, כך שמשרד הביטחון לא "יופתע" בעתיד - כך אומרים היום (ראשון) גורמים ביטחוניים. זאת, על רקע טענות גנץ על הסתרת מידע ממערכת הביטחון בנוגע לעסקת מכירת המטוסים המתקדמים לאיחוד האמירויות.
לטענת הגורמים, ההסכמים כוללים גם התחייבות אמריקנית ברורה שבכל עסקה ביטחונית מול מדינות המזרח התיכון תדאג ארצות הברית לשמור על העליונות הצבאית של ישראל במזרח התיכון, והסכמות נוספות בתחום הרכש הביטחוני.
עוד בוואלה!
את התהליך מלווה חשדנות גדולה ומערכת יחסים מתוחה בין לשכת שר הביטחון ללשכת ראש הממשלה, באופן שלא רק מעכיר את האווירה - אלא אף מאיים לפגוע בעבודה הביטחונית הרגישה, לטענת גורמי ביטחון. בסוף השבוע המשיך גנץ לטעון כי רק לאחר חתימת הסכם השלום עם האמירויות התגלה לו כי במקביל מתקיים משא ומתן למכירת נשק מתקדם באופן שהוסתר ממערכת הביטחון. נתניהו מבחינתו הכחיש זאת וטען כי לא ידע על עסקת הנשק.
גורמים במערכת הביטחון טוענים כי לולא הייתה מערכת היחסים בין שתי הלשכות כה מתוחה וחשדנית, היה ניתן להתקדם באופן מהיר הרבה יותר לעבר העסקה הביטחונית עם האמריקנים, מהחשובות ביותר עבור צה"ל לשני העשורים הבאים. גורם ביטחוני בכיר נוסף אמר ביום חמישי כי הוא מקווה שהמערכת הפוליטית לא "תלכלך" גם את התחום הזה, ורמז להתנגדות של משרד האוצר והשר ישראל כץ למתווה הכלכלי של העסקה, שכולל בתוכו בקשה לדחיית תשלום על הלוואה שלקח משרד הביטחון בשנת 2014 והיה אמור לשלם אותה החל מהשנה הבאה - לשנת 2028.
נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה הגדיל בתקופת כהונתו את הסיוע הביטחוני לישראל ל-3.8 מיליארד דולר מדי שנה עד שנת 2028, והתיר למכור לישראל מערכות נשק מתקדמות, תוך הרחבת שיתופי הפעולה במישור המודיעיני והמבצעי והאימונים המשותפים. אולם, אובמה גם יצר מסגרת קשוחה להסכם, כדי למנוע תוספות תקציב שהיו ניתנות מדי שנה לפרויקטים ועסקאות עם ישראל, שלעתים היו עולות על מיליארד דולר בשנה. מסיבה זאת, גנץ ואשל היו מאוד ממוקדים בשבועות האחרונים בבקשותיהם ממשרד ההגנה האמריקני.
בדיונים פנימיים בין צה"ל למועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ומשרד הביטחון שנעשו לאחרונה עלה חשש גדול מאוד שהסכמי השלום שנחתמו, כמו גם הסכמים פוטנציאליים נוספים, יכללו עסקאות נשק שישנו את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון ויפגעו ביתרון האיכותי. אחד מגורמי הביטחון הזהיר בהקשר זה בשיחה סגורה כי הכיסים של קטאר וסעודיה הרבה יותר גדולים מאלו של איחוד האמירויות ובחריין.
לכן, גנץ ואשל התעקשו על התחייבות אמריקנית לשמירת היתרון האיכותי והעליונות של צה"ל במזרח התיכון. "זה צורך השעה", הסביר גורם ביטחוני בכיר, "מאחר והחשש בישראל הוא ממשי, ולא רק בגלל ההסכמה למכירת ה-F-35 לאיחוד האמירויות".
אחד מגורמי הביטחון הסביר כי גם כשמוכרים מטוס F-35 למדינה ערבית, האמריקנים יכולים להציע דגמים מתקדמים פחות מאלו שבידי ישראל, למשל בהיבטי תוכנה קריטיים להפעלת מטוס חכם, הגנות סייבר, או אלמנטים טכניים אחרים שיוטמעו בו בשנים הקרובות. חשוב להדגיש כי כלל מטוסי ה-F-35 מבוקרים על ידי האמריקנים כך שיש ביכולתם לנהל את הכשירות המבצעית והאחזקה של המטוסים מרחוק במקרה של הידרדרות אזורית.
בגלל הרגישות בנושא, ומאחר ומדינות ערביות נוספות עשויות לחתום על הסכם שלום מול ישראל תוך לטישת עיניים לעבר מערכות נשק מתקדמות שבידי האמריקנים, התקבלה החלטה דו-צדדית לשמור על איפול מוחלט בכל מה שקשור לפרטי ההסכם.
הסכמה למכירת נשק סודי
שר הביטחון בני גנץ סירב להתייחס לפרטי ההסכמות הביטחוניות, אך הציפיות בצה"ל כוללות אישור אמריקני למכור לישראל מערכות נשק ומערכים מתקדמים שעד כה לא היה אישור לייצא מחוץ לארצות הברית.
גורמי ביטחון אמרו בסוף השבוע האחרון כי ישראל מאוד מעוניינת לרכוש מארצות הברית נשק מתקדם ביותר שמוגדר כסוד אמריקני, כולל מפני ישראל. לדברי הגורמים, יש בהסכם הזה הבעת נכונות לעסקה שכזו. כך, גם אם ימכרו מטוסי "דור חמישי" למדינות ערביות באזור, וושינגטון תדאג לשדרג את כלי הנשק שבידי חיל האוויר הישראלי באופן כזה שיעניק לו יתרון על פני חילות יריבים.
תחום נוסף שמעסיק מאוד את חיל האוויר הישראלי הם מטוסי הקרב העתידיים - למשל ה-F-15X. ישראל תדרוש שדרוג מערכות בהשוואה למדינות אחרות במידה וארצות הברית תחליט למכור אותו למדינות נוספות במזרח התיכון. גורמי הביטחון סירבו להתייחס לתחומים חשובים מאוד לצה"ל, כמו הגילוי וההתראה מפני טילים בליסטיים, בדגש על איראן ואזורים נוספים, כמו אפשרות לשיגור טילים מתימן ועיראק. יש קשר יציב ומתפתח בתחום בין משרד ההגנה האמריקני למערך ההגנה האווירי בפיקודו של תא"ל רן כוכב, אך בצה"ל היו רוצים להעמיק אותו כמו בתחום המודיעין.
בתקופתו של שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון נחתם הסכם שיתוף פעולה מודיעיני במסגרתו מקבל אמ"ן חומרי גלם ולא מידע מודיעיני מעובד. לטענת גורמי ביטחון, אפשר להעמיק את שיתופי הפעולה לטובת שני הצדדים גם בתחום זה.
בתוך כך, מחר אמורים נציגי משרד הביטחון וצה"ל להציג בפני ועדת השרים לענייני ההצטיידות את היקף הרכש המתוכנן והמתווה הכלכלי, אך מאחר וטרם נפלה הכרעה על סוגי הרכש - בדגש על תחום מסוקי התובלה הכבדים (לפי הערכות נוטה צה"ל לבחור ב- CH-53K המתקדם אך היקר של חברת סיקורסקי - א"ב) - ייתכן ומשרד הביטחון יבקש לדחות את הדיון בשבוע לפחות.