שר הביטחון בני גנץ המריא הלילה (חמישי) לוושינגטון שבארצות הברית, שם ייפגש בין השאר עם שר ההגנה האמריקני מארק אספר. השניים צפויים לדון בסוגיות ביטחוניות שונות, ועל פי ההערכות גם בעסקת הרכש הגדולה של חיל האוויר אותה גנץ מנסה לקדם למרות קשיי מימון בשיאו של המשבר הכלכלי בימי הקורונה.
גנץ צפוי לבקש מהאמריקנים לגלות הבנה ולבצע התאמות תקציביות לצרכים הביטחוניים של ישראל, בעקבות פערי תקציב המקשים על מימוש העסקה. ישראל נהנית מדי שנה מסיוע אמריקני בסך 3.8 מיליארד דולרים לרכישת ציוד צבאי, מערכות נשק ומטוסים. ואולם התקציב המדובר אינו מכסה באופן מלא את עסקת הרכש שגנץ מבקש לממש.
הסיבה לפער התקציבי נעוצה בבור שנוצר ב-2014, אז יצאו משרד הביטחון וצה"ל לרכש מטוסי החמקן מסוג 35-F, בעלות שחרגה מהיקף הסיוע הביטחוני לאותה שנה. כדי לממש את העסקה, ענקית התעופה "לוקהיד מרטין" לקחה הלוואה והשלימה באופן מידי את המימון שלא היה ברשות ישראל. מערכת הביטחון מצדה, התחייבה להחזיר את ההלוואה על חשבון הסיוע האמריקני העתידי. משרד האוצר אישר את המתווה, והעסקה יצאה לפועל.
לקריאה נוספת בנושא:
העסקה שגנץ מנסה להוביל כעת, נחשבת לנוצצת במיוחד. היא כוללת מסוקי תובלה כבדים, מטוסי קרב, מטוסי תדלוק וחימושים מתקדמים ומגוונים. ברגע האחרון אף נכנסה בקשה מצד שר הביטחון לשלב ברשימה כלי טיס מסוג V-22 של חברת בואינג.
אם היא תתממש - היא תמצב את גנץ כשר הביטחון שהשפיע ושדרג את כוחו של חיל האויר וצה"ל, ולכן הוא עושה כל מאמץ כדי לקדמה. מלבד זאת, במערכת הביטחון מעריכים כי אם המהלך לא יצא לפועל, תהיה פגיעה משמעותית במוכנות של חיל האוויר וכשירותם של חלק מהמערכים. לפי גורמים במערכת הביטחון, גם למנכ"ל משרד הביטחון ומפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (במיל') אמיר אשל יש תרומה למהלך.
לכן, משנקלעה לקשיים, גנץ ואנשים מפעילים מאמצים כדי להוציאה לפועל. לוואלה! NEWS נודע כי משרד הביטחון וצה"ל מתכננים להגיע ביום ראשון לוועדת השרים להצטיידות, ולבקש למחזר את ההלוואה מ-2014 על מנת לקדם את העסקה ששר הביטחון מעוניין בה כל כך. כלומר, לדחות את תשלום ההלוואה הקודמת, כמו גם את הריבית לשנת 2028, ולהשתמש ביתרת הכסף שעוד נשאר מכספי הסיוע האמריקני למימון עסקת הענק. ההסכם הביטחוני בין ישראל לארצות הברית מסתיים בשנת 2028, אך משרד הביטחון וצה"ל יבקשו מוועדת השרים להצטיידות לאשר בכל זאת את המתווה.
לדחייה יש עלות תוספתית של מיליארד שקלים בריבית נוספת, ואף נדרשת ערבות של תקציב המדינה הישראלי כי התשלום על ההלוואה עובר את שנת 2028, שאחריה אין לישראל הסכם מאושר עם ארצות הברית.
לפי הסכם הסיוע הביטחוני שנחתם בשנת 2016, ישראל מקבלת מדי שנה כ-34 מיליארד שקלים עד לשנת 2028. ללא אישור המתווה שמשרד הביטחון עתיד לבקש, יהיה קשה לבנות את סדר הכוחות העיקרי של חיל האוויר.
"האוצר יידרש לגשר על הפער"
עם זאת, במשרד הביטחון צפויים להיתקל בהתנגדות חריפה מצד משרד האוצר, המצפה מהם לעמוד במסגרת המתווה שנחתם בשנת 2014, ולא לבקש דחיות. החשש באוצר הוא שבמקרה שלא ייחתם הסכם ביטחוני בין ארצות הברית לישראל, או שהמימון יהיה נמוך מ- 3.8 מיליארד דולרים לשנה, משרד האוצר הוא זה שייאלץ לגשר על הפער.
במשרד האוצר מצפים ממשרד הביטחון וצה"ל להסתפק בסכומים שנשארו בתקציב הסיוע ולמצותם ברכש כלי הטיס, ולא להשאיר כספים עודפים לפרויקטים אחרים או לצמצם את עסקת הענק. זאת, במיוחד בימים שבהם האי ודאות הכלכלית בשל משבר הקורונה היא גדולה, ולא ברור מה יהיה עתיד המשק בישראל בשנים הקרובות. "מצופה גם מצה"ל להיכנס מתחת לאלונקה, להתייעל ולקצץ איפה שצריך - ויש להם מאיפה", אמרו גורמים באוצר.
על פי משרד הביטחון, כדי לעמוד בצרכי צה"ל נבחנות גם חלופות כלכליות. "בימים אלו נערכים דיונים לקראת אישור רכש של יכולות משמעותיות לצה"ל מתקציב הסיוע האמריקני. על מנת לעמוד בצרכים המבצעיים והביטחוניים הדחופים של ישראל, נבחנות חלופות כלכליות שיאפשרו עמידה ביעדים", נמסר. "ההשלכות והמשמעותיות הנובעות מחלופות אלו יוצגו לדרג המדיני, תוך הצגת ההיבטים האסטרטגיים, המבצעיים, הבטיחותיים והכלכליים".