כוח, כסף, כבוד: מה צריך לדעת על הקונגרס הציוני העולמי

בזמן שבכנסת סופרים לאחור לקראת עוד דד-ליין של תקציב או בחירות, ביקום פוליטי מקביל בירושלים, בונים בימים אלה קואליציות עם דילים, הסכמים ובריתות. על הפרק: חלוקה של שלל רב - ג'ובים בכירים עם משכורות מפנקות והשפעה על גופים עם תקציבים של מיליארדים.

הקונגרס הציוני העולמי, שיתכנס ביום שלישי הבא בירושלים ויימשך שלושה ימים, הוא גוף שקיים עוד מלפני קום המדינה ונותר עד היום זירת מאבק חיה ובועטת על הכוח, הכסף והכבוד במוסדות הלאומיים - קק"ל, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וההסתדרות הציונית העולמית.

כל המפלגות בארץ, וכל הארגונים והזרמים היהודיים בחו"ל, עסוקים בשבועות האחרונים במשא ומתן מפרך לעיצוב מאזן הכוח וההשפעה בקונגרס. כמו בכנסת, הכאוס הפוליטי נושב גם כאן, כשמרוב פיצולים ושסעים פוליטיים קשה לבנות קואליציה מנצחת, והמוצא מהפלונטר עשוי להימצא רק ברגע האחרון. נשמע מוכר?

הקונגרס הציוני העולמי, שנוסד ב-1897 בבזל, היה סוג של פרלמנט עליון יהודי שבו ישבו נציגים של כל הארגונים הציוניים. מאז קום המדינה, הוא כולל נציגים של כל המפלגות בקשת הפוליטית בארץ ושל כל הזרמים היהודיים והארגונים הציוניים הגדולים בחו"ל. הצירים מתכנסים מדי חמש שנים כדי לבחור את הנהגת המוסדות הלאומיים ואת המדיניות שלהם. השנה, בצל הקורונה, הקונגרס יתקיים לראשונה באופן דיגיטלי.

בקונגרס 750 צירים מישראל ומחו"ל. 525 מהצירים הם פוליטיים. אלו מתחלקים בין צירים שמייצגים את המפלגות בארץ על פי מפתח המנדטים בכנסת, וצירים של המפלגות הציוניות שפועלות ביותר מ-30 קהילות יהודיות בחו"ל, שנבחרו בבחירות שהתקיימו מוקדם יותר השנה.

בנוסף, עוד 220 צירים מייצגים את הארגונים הציוניים הגדולים כמו ויצ"ו והדסה. לפי המסורת, המפלגות בארץ מגבשות מראש את הדילים וההסדרים לחלוקת העוגה, וצירי הארגונים לרוב מאשרים כל הסדר פוליטי שמתקבל. אולם, הפעם ישנם קולות בארגונים שסבורים שיש לנקוט עמדה ולא לשמש רק חותמת גומי. כך, לקראת הכינוס, מתנהלת חגיגה של פוליטיקה ועסקנות חובקת עולם.

רוב המשחק הזה מתרחש הרחק מעיני הציבור, אך המשמעות שלו היא שליטה על תקציבים ציבוריים בשווי מיליארדים, ושלל כיבודים והטבות, כמו טיסות לחו"ל למקורבים ומינויים עם משכורות נאות שאפשר לשמר עמם תמיכה פוליטית. התפקיד שנחשב לנחשק ביותר במוסדות הלאומיים הוא יו"ר קק"ל, גוף שחולש על יותר מ-10% מקרקעות המדינה ומעסיק יותר מאלף עובדים. אבל גם היו"רים של שלושת המוסדות האחרים - הסוכנות, קרן היסוד, וההסתדרות הציונית - נהנים מהשפעה ותשומת לב.

מלבד ארבעת התפקידים הבכירים, יש בקונגרס עולם פוליטי שלם בפני עצמו. בדרגת הביניים ישנם הג'ובים של יו"ר עמית לקק"ל, סגן יו"ר קק"ל, ראשי חטיבות וחברות בת של קק"ל ומנהלי מחלקות בשכר בהסתדרות - כולם במשכורת של בכירים במגזר הציבורי. חלק מהתפקידים מאפשרים חלוקת משאבים לעמותות, תנועת נוער ומפעלים חינוכיים לפי אג'נדה, חלקם נוגעים בתחומים הפוליטיים הטעונים והרגישים ביותר. למשל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, שמקדמת את ההתנחלויות או הימנותא, חברת בת של קק"ל שעוסקת ברכישת קרקעות.

לאורך השנים, הגופים בקונגרס התנהלו כמעט ללא שקיפות. בעשור האחרון נחשפה שורת מחדלים, בזבוזים ושחיתויות בקק"ל, בהסתדרות הציונית ובקרן היסוד, שמובילים אט אט לשינוי ארגוני מבורך, ועדיין - רוב מה שקורה שם מתרחש הרחק מן העין.

כאב הראש העיקרי שליווה את המו"מ הקואליציוני השנה היה הקרב הפנימי האגרסיבי בליכוד על השליטה בליכוד העולמי - הנציגות הרשמית של מפלגת השלטון בקונגרס.

בעשור האחרון, מי ששלטו בליכוד העולמי - וכנגזרת מכך גם במוסדות הלאומיים ושלל התפנוקים שהם מציעים - היו השר והשגריר לשעבר דני דנון ומקורבו יעקב חגואל. לקראת כינוס הקונגרס, יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יריב לוין, יצא למסע לכיבוש מחדש של מוקדי הכוח. מאחורי הקלעים שיחק גם יו"ר מרכז הליכוד, ח"כ חיים כץ, שהריץ רשימה בבחירות לליכוד העולמי מתוך כוונה להתמנות ליו"ר קק"ל. כץ מנהל בימים אלה מגעים לגיבוש עסקת טיעון בתיק בו הוא מואשם בהפרת אמונים, ולפי ההערכה בליכוד, הוא מעונין לעבור לקק"ל אם ייאלץ להתפטר בהמשך מהכנסת.

הקרב בין זוהר לחגואל הסעיר את המפלגה בחודשים האחרונים. זוהר ניסה להיבחר לראשות הליכוד העולמי ובמהלך הבחירות, אף ניסה לשנות את חוקת הליכוד ושיטת הבחירה כדי להחליש את יריבו. חגואל אמנם הצליח לבלום את המהלך ונבחר מחדש לתפקיד, אך מיד לאחר מכן זוהר הודיע שהוא מקים סיעה חדשה בראשותו וטלטל לגמרי את זירת המגעים הקואליציוניים בקונגרס, שכן במשך שבועות זוהר וחגואל ניהלו מו"מ במקביל, כשאף צד לא הצליח לגבש רוב. השבוע, ברגע האחרון, כץ הצליח להביא לסולחה היסטורית בין השניים, וסלל את הדרך לדיל של כל סיעות הימין בקונגרס.

לפי הדיל המתגבש, הליכוד ישתלט על כל התפקידים הבכירים ביותר במוסדות, כשכץ יממש את תוכניותיו להתמנות ליו"ר קק"ל - ברוטציה עם אברהם דובדבני, נציג המזרחי העולמי, שיכהן בשנתיים הראשונות ולאחר מכן יוחלף לעוד שלוש שנות כהונה של כץ.

חגואל ימונה ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ואילו ח"כ זוהר יוגדר רשמית כיו"ר הליכוד העולמי ומיופה הכוח היחידי של המפלגה בקונגרס. גם ש"ס, ישראל ביתנו, וסיעת אש קודש החרדית מארצות הברית צפויות להצטרף להסכם, בתמורה לתפקידים אחרים במוסדות הלאומיים, מה שיבטיח לו כנראה רוב. במקביל, בליכוד ימשיכו לנהל מגעים עם מפלגות נוספות בשאיפה להרחיב את הקואליציה ככל האפשר.

כיום, הליכוד מחזיקה בראשות קרן היסוד והמחלקה למאבק באנטישמיות; מפלגת העבודה מחזיקה בתפקיד יו"ר קק"ל ובשתי מחלקות נוספות; המזרחי העולמי - הסיעה שמייצגת את ימינה והציונית הדתית - עומדת בראשות ההסתדרות הציונית, החטיבה להתיישבות, והמערך לשירותים רוחניים בתפוצות; מרצ וישראל ביתנו מחזקות כל אחת במחלקה אחת.

עקרונית, גם המינוי של יו"ר הסוכנות היה אמור להיות של הליכוד, אך הוא נבחר בהצבעה נפרדת של מועצת נגידי הסוכנות, ולפני כשנתיים יצחק בוז'י הרצוג הצליח לנצח ולזכות בתפקיד ללא תמיכת נתניהו.

לדברי מקורות במוסדות הלאומיים, גם המינוי של יו"ר קרן היסוד צפוי להיפתח מחדש. בהתאם למסורת, שלפיה מי שקובע את זהות יו"ר קרן היסוד זה ראש הממשלה, כיום מאייש את התפקיד איש של נתניהו - סם גרונדוורג, קונסול כללי של ישראל בלוס אנג'לס לשעבר.

אולם, בכירים בליכוד אמרו בשבועות האחרונים כי הם מתכוונים לפעול להדחתו, זאת ברקע סערת מינוי המנכ"לית שבחר לתפקיד שנחשפה בוואלה! NEWS מוקדם יותר השנה. גרונדוורג מינה מנכ"לית חדשה לקרן היסוד, פולי ברונשטיין, אך הודיע לה על הפסקת עבודתה עוד לפני שהתחילה, ברקע אי שביעות בלשכת ראש הממשלה ממינויה של מי שכיהנה בעבר כמנכ"לית ארגון השמאל דרכנו.

הפיצול בגוש השמאל-מרכז נדד מהכנסת לקונגרס. על הנייר, כוח ליברלי-פרוגרסיבי משותף שכולל את יש עתיד, כחול לבן, מפלגת העבודה, מרצ, נציגי הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים ועוד מפלגות ליברליות מחו"ל. אלה יכלו היה למנות 245 צירים - רק שהם לא הצליחו להסכים על מועמד אחד. ביש עתיד רצו להריץ את ח"כ אלעזר שטרן ליו"ר קק"ל, בעוד כחול לבן העדיפה לבחור במועמד משלה לתפקיד, שבו יש עתיד סירבו לתמוך.

תחילה, הוזכר שמו של מנכ"ל המפלגה, אגאי יחזקאל, אך אחר כך הוחלט בסביבת גנץ לחפש "אישיות לאומית רצינית" ובשבועות האחרונים הוא בחן ברצינות את האפשרות להריץ את יו"ר הסוכנות לשעבר וראש עיריית רעננה לשעבר, זאב ביילסקי. במקביל, הופעלו עליו לחצים כבדים מכיוונו של יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ, לתמוך בהמשך כהונתו של דני עטר, יו"ר קק"ל מאז 2015, עמו חולק גנץ כמה יועצים אסטרטגיים.

בסופו של דבר הוא ויתר על האפשרות לקבוע יתד בארגון עם מועמד עצמאי והחליט לתמוך בעטר, מתוך הנחה שהוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לניצחון.

עד לסולחה של זוהר וחגואל, נראה היה שעטר הוא המרוויח הגדול מכל הפיצולים, עם סיכוי רציני לשמור על המשרה הנחשקת, זאת למרות חוסר הפרופורציות המשווע אל מול מצבה הפוליטי של מפלגת העבודה, שמיוצגת בכנסת הנוכחית בשניים עד שלושה מנדטים, ונמחקת לחלוטין בסקרים.

את סיכויו הגבוהים לשמור על המשרה אפשר לזקוף למערכת הבריתות הרחבה שיצר עטר במהלך כהונתו עם סגניו בקק"ל מש"ס וישראל ביתנו, וכן לתמיכת הנציגים הרפורמים, שחוששים מהשתלטות הימין הדתי והחרדי על הקונגרס. גם זוהר ניהל איתו מו"מ מתקדם בזמן שתוכניות הפילוג של הליכוד עוד היו בתוקף. התמיכה המוצהרת של גנץ היתה אמורה להבטיח לו את הניצחון.

אלא שגוש הימין המתלכד מחדש ערער את יסודות הבריתות של עטר עם ש"ס וישראל ביתנו המחוזרות, והקואליציה שהייתה אמורה לתמוך בו עשויה להתפרק. בש"ס מעכבים כרגע את סגירת הדיל עם הליכוד והימין עד שיימצא פתרון מספק לעטר, שיכול לשנות עוד את חלוקת התפקידים בגוש הימין. יש עתיד ומרצ מסרבות לתמוך בו ויצטרכו להחליט בימים הקרובים אם הן רוצות לחתור למו"מ עם הרוב הימני.

כל הקואליציות והבריתות עדיין על השולחן. ותיקים במוסדות הלאומיים יודעים לספר שבדרך כלל, ההתרחשויות, המשברים, המגעים וההסכמים נמשכים עד הרגע האחרון, כך שעד פתיחת הקונגרס ביום שלישי - עוד יכולות להיות תהפוכות בחגיגת הג'ובים.