השופט אריאל ואגו מבית המשפט המחוזי באר שבע, שהתיר היום (שלישי) לפרסם את שמו של אביעד משה, החשוד בניסיון לרצוח את אשתו - תיקן את "היפוך היוצרות" בהחלטת שופט השלום, ג'ורג' אמוראי, שאסר על הפרסום. זו לא הייתה החלטה שנעזרה בפרשנות משפטית מורכבת וחדשנית, או הביאה לאולם בית המשפט את דעותיהם של הוגים וחוקרי משפט. הוא פשוט יישם את החוק.
בשבוע שעבר קיבל השופט אמוראי את בקשתו של החשוד משה - שפצע באורח קשה את אשתו לעיניי בתם - ואסר לפרסם את שמו. זאת אף שהאישה, קורבן העבירה, ביקשה לפרסם את השם וגם המשטרה לא התנגדה לכך וטענה כי הדבר לא יפגע בחקירה. משה עצמו קיבל בדיון את זכות הדיבור וטען בפני השופט: "המקרה הזה צריך קודם להיבדק לעומק בפרטי פרטים ורק אחרי זה לתת את הדעת על הפרסום. הכי קל זה להרוס קריירה ומוניטין של 45 שנה. תמיד יהיה זמן לבוא לפרסם את זה. מן הסתם זה לא הזמן כרגע".
אל תפספס
ההחלטה עוררה זעם ברשתות החברתיות, בשל מה שנתפס כהעדפת זכותו של החשוד הגבר לשם טוב על פני רצונה של האישה - שהיא קורבן העבירה. בעקבות גל התגובות ערערה וואלה! NEWS וכלי תקשורת נוספים על ההחלטה, וביקשו לפרסם את שמו של משה.
השופט ואגו, שדן בערעור, לא התייחס כלל לתגובות ברשתות החברתיות או בציבור, וגם לא הזכיר דבריה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, שמתחה ביקורת על איסור הפרסום בריאיון לרשת ב'. אבל הוא כן הבהיר את הטעות המשפטית החמורה שנפלה בהחלטת בית משפט השלום, ותיקן אותה.
השופט אמוראי כתב בהחלטת איסור הפרסום כי "אין בשלב זה בפרסום שמו של המשיב כדי לתרום לביסוס וקידום העניין הציבורי, ולפיכך בית המשפט לא מתיר לפרסם את שמו של החשוד". אלא שלפי החוק וההלכות שקבע בית המשפט העליון במהלך השנים, אין שום צורך להוכיח שהפרסום יקדם אינטרס ציבורי כלשהו.
ברירת המחדל שנקבעה בחוק היא שהליך משפטי מתנהל בפומבי, ולאחר 48 שעות מותר לפרסם את שמו של החשוד. רק אם אותו חשוד מבקש למנוע את הפרסום - עליו להוכיח שייגרם לו בשל הפרסום נזק חמור יותר מזה שייגרם לכל חשוד באופן טבעי מפרסום שמו. וזה לא קרה.
"לא בוסס כל נימוק המעוגן בחוק לאסור פרסום זהותו של המשיב (משה ד"ד)", סיכם השופט ואגו, כאשר ברירת המחדל החקוקה הינה התרת הפרסום והאיסור הוא החריג. נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום, אשר יצא מנקודת מוצא הפוכה, ועל כן יש לבטלה".