שופטת שהציעה לתובע ללכת לפסיכיאטר, שופט לענייני משפחה שנפגש עם הורה בלי ידיעת ההורה השני שמעורב בתיק, ושופטת שדרשה מאדם מבוגר להגיע לדיון ב-09:00 בבוקר במרכז הארץ, חרף היותו תושב עמק בית שאן המתנייד בתחבורה ציבורית. אלו רק חלק מהתלונות שהוגשו בשנה החולפת נגד שופטים, ומוזכרות בדוח השנתי של נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס אורי שהם, שהוגש היום (רביעי) לשר המשפטים אבי ניסנקורן ולנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.
ב-2019 הוגשו 965 תלונות על שופטים או דיינים, וניתנו החלטות ב-931 תלונות. מדובר בעלייה קלה לעומת 2018, אז התקבלו 904 תלונות. כמעט מחצית מהתלונות נדחו על הסף לאחר שהתברר שהן אינן בסמכות הנציבות - למשל כי הן אינן נגד התנהלות שופט, או כי חלף הזמן הקבוע בחוק לטיפול בהן.
עוד בוואלה!
מתוך 508 התלונות שנבדקו לגופו של עניין, 68 נמצאו מוצדקות, ו-364 נדחו לאחר בירור. ב-48 תלונות, הבירור הסתיים בהערה לשופט, ובחמש תלונות מצא הנציב ליקוי מערכתי. בסך הכל, תלונות מוצדקות או תלונות שהסתיימו בהערה מהוות 23% מתוך כלל התלונות שבוררו לגופן. כלומר, נמצא בסיס מוצק לכמעט רבע מהתלונות.
38% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. מדובר בעלייה של כעשרה אחוזים לעומת הדוח הקודם. 26% מהתלונות המוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט; 21% על התנהגות בלתי ראויה של שופט, ו-15% עסקו בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי - כמו ניגוד עניינים או פגיעה בזכותו של אחד הצדדים לטעון.
מתוך כלל התלונות שנמצאו מוצדקות
- 38% על התמשכות תהליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין
- 26% על ליקויים בניהול המשפט
- 21% על התנהגות בלתי ראויה של שופט
- 15% על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי
אחת הדוגמאות לפגיעה בכללי הצדק הטבעי שמוזכרת בדוח, היא מקרה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה "שהחליטה לקבל בקשה של בעל לבטל מזונות קטינים באופן רטרואקטיבי, לתקופה של שנה תמימה, וזאת למחרת הגשת הבקשה ומבלי לבקש את תגובת האישה. הנציב קבע בהחלטתו כי מדובר בהתנהלות בלתי סבירה ובלתי ראויה של השופטת".
באופן כללי, בנציבות ציינו עליה מדאיגה של 42% בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה - 184 תלונות ב-2019 לעומת 130 בשנה שלפני כן. "נתון זה מחייב התייחסות של המערכת", נמסר מהנציבות.