חיות משיבה ליו"ר הכנסת: הביקורת שמתח על בג"ץ - פופוליסטית ולא עניינית

נשיאת העליון תקפה את ח"כ לוין שאמר כי פסקי הדין של בג"ץ קורעים את החברה הישראלית. בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין אמרה חיות כי "ביקורת היא לגיטימית, אך בין אמירותיו וממלכתיות אין דבר וחצי דבר". ניסנקורן: "פגיעה ברשות השופטת עלולה להביא לקריסת הדמוקרטיה"

בווידאו: חיות ומנדלבליט בוועידת המשפט (צילום: משרד המשפטים)

נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות תקפה היום (חמישי) את דבריו של יו"ר הכנסת יריב לוין בריאיון לכתבת וואלה! NEWS טל שלו נגד בית המשפט העליון, על כך שפסקי הדין שלו "קורעים את החברה הישראלית". בוועידת המשפט השנתית של לשכת עורכי הדין אמרה חיות כי "הביקורת כלפי אחרים היא לגיטימית, כמובן, אך כשהיא מושמעת מפי גורם שלטוני בכיר, בהחלט מותר לצפות כי תהיה עניינית, הוגנת ולא פופוליסטית".

חיות המשיכה, "לצערי, הדברים שנשמעו בוועידה הבוקר מפי יו"ר הכנסת אינם עונים על ציפייה זו, לא מבחינת התוכן ולא מבחינת הסגנון, שבינו ובין ממלכתיות אין דבר וחצי דבר".

נשיאת העליון התייחסה למתקפות הכלליות הנשמעות בתקשורת ומצד המערכת הפוליטית כלפי בית המשפט, והשיבה: "נמשיך לחתור לשיפור השירות לציבור בבתי המשפט ולהגנה על זכויות הפרט, תוך שמירה על אופייה העצמאי והמקצועי של הרשות השופטת. אך תהיה זו תמימות מצדי להתעלם מהשפעתן הפוגענית של המתקפות חסרות התקדים נגד בתי המשפט, ובעיקר נגד בית המשפט העליון, ומן הסכנות הממשיות הנובעות מכך למידת האמון שהציבור רוחש לבתי המשפט".

"ביקורת פופוליסטית". חיות בוועדת המשפט, הערב (צילום: אתר רשמי, דוברות לשכת עורכי הדין)

לדבריה, "בשנה החולפת נקבעו ונשברו שיאים של השחרה, דה-לגיטימציה ושיח מתלהם, אשר הטביעו חותם לא רק במרחב הציבורי ובתקשורת. הם חלחלו, לדאבוני, במידה מסוימת גם אל אולמות המשפט. הנזק שיצר השיח המפלג אינו מסתכם רק בשחיקת הקשרים שבין חלקי החברה הישראלית. המשטר הדמוקרטי כולו נשען על היכולת לקיים שיח מכיל ומכבד, בין השלטון לפרט ובין רשויות השלטון לבין עצמן. זאת מתוך הכרה בחשיבותה של העצמאות המוסדית לכל אחת ואחת מן הרשויות".

עוד אמרה חיות כי "בעת האחרונה אנו עדים לנסיונות להציג את הרשות השופטת כ'פקידות' וכמי שנוטלת לעצמה סמכויות לא לה, בטענה שהשופטים לא נבחרו בבחירות ישירות על ידי העם. טענות ממין זה מבקשות להשליט שיקולים פוליטיים בהליך המינוי של שופטים, במקום הליך בחירה ממלכתי המתקיים מאז קום המדינה באמצעות ועדת בחירה מאוזנת המורכבת מכל שלוש הרשויות".

עוד בוואלה! NEWS

יו"ר הכנסת: פסקי הדין של בג"ץ קורעים את החברה הישראלית

לכתבה המלאה
"דבריו אינם עונים לציפיות". לוין, הבוקר (צילום: אתר רשמי, משרד המשפטים)

בין הנואמים היו גם שר המשפטים אבי ניסנקורן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. ניסנקורן גיבה את דבריה של נשיאת העליון ואמר, "אנו נדרשים לשים תשומת לב יתרה לניסיונות לפגוע באמון הציבור ובאי-תלותם של הרשות השופטת, הפרקליטות ושומרי הסף. אם אחת מהרגליים עליה נשענת הדמוקרטיה שלנו תערער את יציבותה של אחרת, המבנה הדמוקרטי העדין עלול לקרוס".

שר המשפטים הדגיש כי יתנגד לחקיקת פסקת ההתגברות. "בית המשפט הישראלי הוא מהמרוסנים והזהירים ביותר בכל הנוגע לפסילת חוקים. יוזמות 'ההתגברות' על בג"ץ לא מבקשות לחזק את תשתית הבלמים והאיזונים, אלא להחליש את שלטון החוק. 'התגברות' על בית המשפט היא 'התגברות' על זכויות האדם. כשר משפטים, לא אתן יד לפסקת התגברות".

"בית המשפט הישראלי הוא מהמרוסנים והזהירים ביותר". ניסנקורן (צילום: אתר רשמי, דוברות לשכת עורכי הדין)

לדבריו, "אנו נאלצים להתמודד בימים אלה עם השתלחויות חסרות רסן של בכירים במערכת הפוליטית בנאמני שלטון החוק, ובהפצת תיאוריות קונספירציה בדויות נגד שומרי הסף. אלו אינם דברי ביקורת, מדובר בניסיונות מחושבים ומתוכננים להחלשת החוק והמשפט, ניסיונות להטיל מורא ולרפות את ידיהם של שומרי הסף מלבצע את עבודתם נאמנה. הסוגיה כאן אינה מעמדו של היועמ"ש או המפכ"ל, מעמדה של הפרקליטות או התובעת מטעמה, לא מעמדם של השופטים בישראל וגם לא מעמד שר המשפטים. על הפרק ניצב מעמדו של החוק במדינת ישראל, ואמון הציבור בו".

"בדמוקרטיות חזקות, שומרי הסף עצמאיים ובלתי תלויים, ולכן הציבור נותן אמון בהליכי האכיפה והשיפוט. במדינות שאינן דמוקרטיות, כשהמערכת תלויה בפוליטיקאים, ה'צדק' נותר מנת חלקה של קבוצה קטנה ומקורבת לצלחת. זה העניין שעומד לנגד עיני, לכן גם כאשר ההכפשות והפצת הבדיות הגיעו אלי, כפי שהיה צפוי שיקרה, זה רק חיזק אותי". בסיום דבריו אמר ניסנקורן כי יפעל לעיגון בחוק יסוד של עקרון השוויון.

מנדלבליט: נתניהו יכול להמשיך לכהן תוך ניהול משפטו כנאשם

היועמ"ש מנדלבליט התייחס בדבריו להסדר ניגוד העניינים שימנע מראש הממשלה בנימין נתניהו לעסוק במערכת אכיפת החוק והמשפט. על רקע הוויכוח המתמשך עם סנגורי ראש הממשלה סביב גיבוש ההסדר, הזכיר מנדלבליט כי עמדתו לבג"ץ היתה שרק תחת הסדר "שמונע מראש הממשלה כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות" - יכול ראש ממשלה להמשיך לכהן תוך כדי ניהול משפטו כנאשם. בכך רמז שאם ההסדר לא יגובש, הוא עלול להיאלץ לצאת לנבצרות.

מנדלבליט דיבר על מה שהגדיר שלושה אתגרים מרכזיים של מערכת המשפט בשנה האחרונה, שצפויים ללוות אותה גם בשנה הקרובה: ההיבטים המשפטיים של ההתמודדות עם מגפת הקורונה, סוגיית המשילות, ושלטון החוק.

"הייעוץ המשפטי לממשלה העניק, מראשית הדרך, מעטפת משפטית מלאה לעשייה הממשלתית (במאבק בקורונה), שבזכותה עמדו לרשותם של משרדי הממשלה וכלל גופי הרשות המבצעת, הסמכויות הדרושות לשם הוצאתה אל הפועל של המדיניות הממשלתית בתחום ההתמודדות עם נגיף הקורונה, והכל תוך הקפדה על חוקיות ומידתיות. מדובר בעבודה מסביב לשעון, פשוטו כמשמעו, של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ושל מחלקות ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ומי שמרכז את הדברים מטעמי הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד רז נזרי, שמוביל את העשייה הזו ביד רמה ובוטחת".

הוא המשיך, "בצד הייעוץ המשפטי, מטפלת פרקליטות המדינה במאות הליכים משפטיים שקשורים להתמודדות עם נגיף הקורונה, עתירות לבג"ץ, הליכים מנהליים אחרים, תביעות אזרחיות, גם הליכים פליליים, וכן הלאה. בכל אלה, פעלנו על מנת לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות החוק, בהקפדה על כך שפעולות הממשלה יבוצעו בסמכות, ותוך שמירת האיזונים הנדרשים בין צורכי המאבק בנגיף לבין זכויות הפרט".

חזר על דבריו בעניין המשך כהונת נתניהו. היועמ"ש מנדלבליט, הערב (צילום: אתר רשמי, דוברות לשכת עורכי הדין)

לדבריו של היועץ המשפטי לממשלה, "האתגר השני קשור בסוגיית המשילות. ההתמודדות של מדינת ישראל עם האיומים הנובעים מהתפשטות נגיף הקורונה, בדומה להתמודדות של המדינה עם אתגרים אחרים - בתחום הביטחוני, הכלכלי, החברתי, וכן הלאה - נעשית במסגרת הדין. זוהי מושכלת יסוד בחברה דמוקרטית".

"הרשות המבצעת, ששואבת את סמכויותיה מהחוק, איננה יכולה לפעול מחוץ למסגרת המשפטית שמגדירה סמכויות אלה. המשילות, שהיא יסוד חשוב והכרחי עבור כל ממשלה, בוודאי בתקופת חירום, איננה סותרת את מושכלת היסוד האמורה, אלא דרה עימה בכפיפה אחת... הפעלת סמכות ממשלתית לפי הדין איננה סותרת את קיומה של משילות".

הוא אמר כי "בצד עבודת הפיקוח החשובה של הכנסת, קיים כמובן מקום מרכזי לבתי המשפט, שפסיקתם מחייבת את הכול", והדגיש: "על הממשלה לכבד את פסיקת בית המשפט בין שעמדתה מתקבלת, ובין שנפסק כי פעולת המדינה אינה לפי הדין, ולפיכך, דינה להתבטל"

"פסיקתם מחייבת את הכול". שופטי העליון (צילום: רויטרס)

גם מנדלבליט התייחס בדבריו להתקפות על מערכת המשפט מצד גורמים במערכת הפוליטית, והעלה כדוגמה את ההשתלחויות בעקבות הפסיקה האחרונה על אי הריסת בית המחבל שרצח את סמ"ר עמית בן יגאל. "אפשר כמובן לבקר פסק דין כזה או אחר, ואפשר אפילו לטעון שהוא שגוי; וכמובן שאפשר לבקש דיון נוסף בהכרעה שיפוטית קונקרטית, כפי שעשינו לאחרונה בפסק דין שעסק בהריסת בית מחבל; אבל מכאן ועד להתקפות שלוחות רסן נגד בית המשפט, ואף השמעת השמצות אישיות נגד שופטים בגין פסיקתם, לרבות מצד אישי ציבור, כפי שנעשה לאחרונה יש מרחק רב. התופעה הפסולה הזו צריכה להיפסק. אין לה מקום במדינה דמוקרטית ששלטון החוק הוא חלק בלתי נפרד מהקוד הגנטי שלה".

היועמ"ש התבטא גם בנושא הסערה האחרונה במשרד האוצר. "בהמשך לפרסומים כאלה ואחרים מהעת האחרונה, אני מבקש להבהיר כי אני נותן גיבוי מלא ליועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג. אסי הוא עובד ציבור מקצועי, נאמן וישר, והוא בעל ניסיון רב. אני משוכנע כי אסי ימשיך ויתרום מיכולותיו הגבוהות לעבודת משרד האוצר כפי שעשה עד כה, והכל לשם הגשמת המדיניות שקובע שר האוצר ובגבולות הדין כמקובל".

"אחד התנאים המרכזיים לכך שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל להגשים את תפקידו הוא העצמאות המקצועית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בדרכי המינוי וסיום הכהונה של יועצים משפטיים... הטענה כאילו בשמה של 'המשילות' נדרש להפוך תפקידים אלו למשרות אמון, באופן שיהיו נאמנים אישית לשר הממונה, ובאופן שממלאי אותם תפקידים יהיו תלויים כל העת ברצונו הטוב של הדרג הפוליטי, היא בגדר היפוך היוצרות. התוצאה של שינוי מעין זה לא תהיה חיזוק המשילות, אלא החלשת היסודות הדמוקרטיים של המדינה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully