בג"ץ הורה להרוס בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית במאחז מצפה כרמים

בג"ץ הורה היום (חמישי) להרוס בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית במאחז מצפה כרמים. זאת בניגוד לעמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שסבר שניתן להכשירם. הפסיקה גם הפכה החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בירושלים.

בית המשפט הדגיש כי במקרה הנוכחי חלק גדול מהאחריות לתוצאה הקשה והכואבת מבחינת תושבי מצפה כרמים מוטל על המדינה. בנסיבות אלה הורו השופטים כי פינוי המבנים יתבצע בתוך שלוש שנים, ורק לאחר שתוקצה לתושבים קרקע חלופית על אדמות מדינה וייבנו להם מבנים חלופיים, או שיועתקו אליה המבנים הקיימים.

מצפה כרמים הוקם בתחילה כמאחז מדרום-מערב להתנחלות כוכב השחר. ב-1999 גובש "הסכם המאחזים" בין ראשי מועצת יש"ע ובין ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, שבו הוסכם על פינוי והקפאת מאחזים מסוימים ועל העתקתם של אחרים, ובשנת 2000 עבר מצפה כרמים למיקומו הנוכחי.

מיקומו הנוכחי של המאחז נקבע על בסיס תכנית המתאר של היישוב כוכב השחר - אלא שאז התברר כי למרות שהוא נמצא בתוך תכנית המתאר של היישוב, חלק מהמבנים בו הוקמו על קרקע פלסטינית פרטית, ולא על אדמות מדינה כפי שחשבו בתחילה.

הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש, שהקצה את הקרקע ליישוב כוכב השחר בשנות השמונים הוא יהודה נהרי. "בהתחלה הקצתי את השטח על סמך מפה לא מדויקת, כללית", העיד הממונה לשעבר נהרי בבית המשפט המחוזי. "זה לא מכבודי להקצות שטח לא ברור, אבל הייתי צריך לעשות איתם חוזה אז כתבתי בפירוש שהמפה הזאת לא מביעה את השטח האמיתי, ואני מבקש שיתנו לי מפה מדויקת יותר".

בשנת 2011 הגישו בעלי הקרקע הפלסטינים עתירה נגד המאחז. הם טענו כי הבנייה בחלקות אלו בוצעה שלא כדין, וכי יש לפנות את המבנים הלא חוקיים. לצידם הצטרפו לעתירה כידידי בית המשפט "שלום עכשיו", ארגון "יש דין", האגודה לזכויות האזרח ופרופ' סנדי קדר.

במקביל להליכים בבג"ץ, הגישו תושבי מצפה כרמים תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, וביקשו ממנו לקבוע כי החלקות הוקצו כדין, או לפחות כי לא ניתן לפנותם וזאת בשל רכישת הבתים בתום לב. הם ביקשו להחיל מנגנון משפטי בשם "תקנות השוק", שנועד להגן על עסקאות שנעשו בתום לב, גם אם התגלה בהן בדיעבד פגם. בית המשפט המחוזי קיבל את הטענות, ובעלי הקרקע הפלסטינים הגישו ערעור לבג"ץ.

היועמ"ש מנדלבליט סבר כי ניתן להכשיר בדיעבד את המבנים באמצעות "תקנת השוק", אולם היום הכריעו שופטי העליון במאוחד גם בערעור וגם בעתירה לבג"ץ - לטובת בעלי הקרקעות הפלסטינים. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופט חנן מלצר סברו שניתן באופן עקרוני להשתמש בתקנת השוק לצורך הכשרה בדיעבד של מבנים לא חוקיים בשטחים, אך קבעו שלא ניתן לעשות זאת במקרה הנוכחי.

הם התמקדו בדרישה לתום לב מצד כל הצדדים לעסקה, וקבעו כי הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון - שהקצה את הזכויות בקרקע - עצם את עיניו מול סימני האזהרה המרובים שהיו בפניו לאורך שנים רבות. כמו כן קבע בית המשפט כי גם ההסתדרות הציונית - שרכשה את הזכויות מהממונה ונטלה חלק בתכנון ההנחיות החלות על השטח, אינה עומדת בדרישת תום הלב.

השופטת חיות ציינה כי הפער בין תוכנית המתאר של כוכב השחר לבין ההכרזה האמיתית על אדמות המדינה, שהביא לתוצאות הקשות, עומד על 600 דונמים. "אין מדובר במטרים בודדים אשר עלולים לחמוק מן העין אלא בשטח עצום אשר ההתעלמות ממנו מהווה ללא ספק 'עצימת עיניים'", כתבה חיות. זהו אחד הנימוקים לקביעה שהקצאת השטח לא נעשתה בתום לב.

הביקורת החריפה על התנהלות המדינה לא הסתיימה שם. "ברבות השנים", כתבה חיות, "עם שינוי נוהל העבודה במנהל האזרחי בעקבות עבודת צוות קו כחול (צוות שתפקידו לאתר אי דיוקים בהכרזה על אדמות מדינה ד"ד), ולאחר שנתגלו חמישה מגרשים אחרים במקרקעין שלא היו כלולים בשטח צו התפיסה, ניתן היה לצפות כי גורם כלשהו במנהל האזרחי יבדוק את הסוגיה... אך נראה כי בדיקה כזו לא נעשתה ותיעוד בדבר עבודת מטה כאמור לא הוצג".

מהאגודה לזכויות האזרח ויש דין, שהצטרפו לעתירה כידידי בית המשפט, נמסר כי "פסק הדין של בית המשפט העליון מוכיח את שטענו מלכתחילה: המאחז מצפה כרמים, כמו מאחזים רבים אחרים והתנחלויות רבות בגדה המערבית, הינו תוצאה של גזל ונישול. בין אם נעשו על ידי תושבים ישראלים ובדיעבד נפרשה חסותן של רשויות המדינה על פלישה וגזל זה, ובין אם הליך הנישול היה מכוון מלכתחילה, התוצאה זהה ואינה יכולה לעמוד בעינה".

עוד מסרו הארגונים כי "בית המשפט קיבל את טענותינו וקבע כי בחינת פעולות המנהל האזרחי והרשויות אמורות להיבחן ראשית לכל מנקודת המבט של חובות הכוח הכובש כלפי האוכלוסיה האזרחית המוגנת וקניינה הפרטי". הם הבהירו כי "העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה ושאר הרשויות החליטו להתנער מתפקידם כשומרי סף, ולנסות להכשיר את ההתשלטות והבינוי הבלתי חוקי של המאחז מחייבת בדק בית וחשבון נפש ציבורי, מוסדי ואישי של העומדים מאחורי התנהלות זו".

משלום עכשיו נמסר כי "פסק הדין חשוב וממשיך את פסק הדין החד משמעי שניתן בחוק ההסדרה ומאשר את שטענו לאורך כל הדרך - לא היה שום תום לב בגזילת הקרקע במצפה כרמים וכשאין תום לב אין תקנת שוק ויש לפנות ולהשיב את הקרקע לבעליה". בארגון הוסיפו כי "כשהמנהל או המתנחלים משתלטים על אדמות פרטיות או שבשם 'צרכי ביטחון' מועברות אדמות למתנחלים, זו לא עסקה אמיתית, אלא נישול וגזל מובהקים, שאין שום דרך להכשיר".

מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את ההחלטה ואמר כי הוא מצר על ההחלטה השגויה של בג"ץ בעניין פינוי מצפה כרמים. "הוריתי למנכ"ל משרדי רונן פרץ להיפגש עם נציגות היישוב. נמצה את כל התהליכים כדי להשאיר את התושבים במקומם ואנו משוכנעים שנצליח בכך", הוסיף.

יו"ר ימינה נפתלי בנט תקף את פסק הדין, כינה אותו "מזעזע", והוסיף כי "אין בו לא היגיון ולא צדק". לדבריו, "לאחר ששופטי בג"ץ פסקו שלא להרוס בית מחבל רוצח, הם פסקו להחריב יישוב פורח של טובי בנינו. היישוב הוקם בהובלה מלאה של ממשלת ישראל ומשרד הביטחון, רק לב מאבן ואיבה להתיישבות בארץ יכלו להוביל לפסיקה זו". בנוסף לכך, בנט הבהיר כי "אנחנו נוביל מהלכים למניעת חורבן היישוב".

ראש מועצת בנימין ישראל גנץ מסר כי "בג"ץ מתעלל בהתיישבות ושוב מניף יד על יישוב שלם". לטענתו, "שופטי בג"ץ ריסקו את זכויות האדם של 250 תושבים, והורו על הריסת יישוב חי ומשגשג". הוא הוסיף כי "בעוול שאין כדוגמתו, ביטלו השופטים את החלטת בית המשפט המחוזי, והוכיחו שרק מניעים פוליטיים והשקפת שמאל קיצוני מובילה אותם וגורמת להם להתעלל בילדים ומשפחות ולהורות על עקירת יישוב פורח".

ח"כ איילת שקד כינתה את פסיקת בג"ץ "ארורה", והוסיפה כי "צדק בטח אין כאן. פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, עבודה משפטית של היועץ המשפטי לממשלה, תמיכה של כל הדרג המדיני לאורך השנים וגם דעת המיעוט של השופט הנדל לא מספיקים כדי לעשות את הדבר הנכון". היא הוסיפה כי "סעיף 5 הוא כלי משפטי לגיטימי וטוב שבג"ץ מכיר בכך, אבל אין ספק שמצפה כרמים הוא מקום קלאסי ליישם אותו. תושבי מצפה כרמים היקרים, נחשוב ביחד בימים הקרובים מה הדבר הנכון לעשות, את פסק הדין הזה צריך להפוך. או בחקיקה או בדיון נוסף".

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בתגובה לפסיקה כי "החלוצים הקימו התיישבות יהודית; בג"ץ מניף גרזן להרס ההתיישבות, גם כאשר קיימת יכולת חוקית להכשיר אותה. בושה".

יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' תקף בטוויטר את פסק הדין, ומסר כי "‏לו רק במצפה כרמים היתה גרה איזו אמא תמימה של מחבל, בג"ץ לא היה מאפשר לגעת שם באף בית. שופטי בג"ץ איבדו את המצפן והמצפון, והם לא ראויים לקמצוץ של אמון". הוא הוסיף כי "אותם אנחנו לא יכולים להחליף בקלפי, אבל את נתניהו ששומר עליהם כבר עשור ומינה עכשיו את ניסנקורן כדי להמשיך לשמור עליהם אנחנו יכולים".

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) מסר בתגובה לפסיקת בג"ץ כי "אוי לממשלה שתבצע את פסק הדין החצוף, ההזוי והברוטאלי הזה. יש להשאיר את הבתים על כנם ולחוקק או לקבוע בכל דרך את הכשרתם וחוקיותם. זו ארצנו". הוא הוסיף כי "יש לעצור את הרדיפה של בג"ץ נגד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. במקום להחריב בתי יהודים בארצנו נחלת אבותינו, כדאי שיפסיקו להגן על בתי מחבלים".