קוסמטיקה במקום טיפול שורש: הרפורמה החגיגית במח"ש לא עוסקת בבעיה האמיתית

הרפורמה במחלקה לחקירות שוטרים, עליה הכריז היום בחגיגיות שר המשפטים אבי ניסנקורן, אינה רעה. בסך הכול, מי יכול להתלונן על קיצור זמני הטיפול בתלונות, על מתן דגש להעסקת חרדים, ערבים ואתיופים או על האצת הטיפול בפשעי שנאה של שוטרים? אולם, הרפורמה לא עוסקת בבעיות האמיתיות של המחלקה. למעשה, היא דומה להתקנת חלונות דקורטיביים במבנה עם בעיות שלד מסוכנות.

גולת הכותרת של הרפורמה היא אזרוח מח"ש, כך שלא ישרתו בה יותר חוקרים מושאלים מהמשטרה. זה מהלך מבורך, שנועד למנוע מצב בו שוטרים חוקרים את חבריהם במסווה של יחידה עצמאית. אלא שהמהלך הזה התחיל כבר לפני שנים - ולמעשה כמעט הסתיים. אם פעם הרוב המוחלט של חוקרי מח"ש היו שוטרים שהושאלו אליה זמנית, כיום מבין 63 חוקרים רק בודדים הם אנשי משטרה בהשאלה. אמנם בכירים - לרבות ראש אגף החקירות במח"ש - אבל שלושה בלבד. בנוסף ימשיכו לשרת בה שוטרים בתפקידי מודיעין, אך לא כחוקרים.

מח"ש סובלת באופן מובנה מקשיים רבים בעבודתה. מעצם תפקידם של שוטרים, הם חשופים יותר מאזרחים לתלונות שווא, מה שמקשה על אנשי מח"ש לאתר את תלונות האמת. בנוסף, כפי שהודה לאחרונה גם משרד המשפטים, קיימת תופעה של שוטרים שמשקרים ומתאמים עדויות כדי לחפות זה על זה.

אלא שמול הקשיים האובייקטיביים, ניתן היה לצפות שמח"ש - שאחראית על שמירת החוק בידי אוכפי החוק - תהיה היחידה החוקרת הנחושה ביותר. זו עם הסכין בין השיניים, שתיהנה מרוח גבית ומדחיפה של פרקליטות המדינה ומשרד המשפטים. בפועל, זה רחוק מלהיות המצב. כפי שעולה מדוחות הפרקליטות ומנתונים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ", בשנתיים האחרונות צנח מספר כתבי האישום שהגישה המחלקה נגד שוטרים ביותר מ-40%.

הסלחנות כלפי שוטרים מתבטאת גם במספר ההסדרים המותנים. מדובר באפשרות לסגור תיק ללא הגשת כתב אישום, במקרה שבו החשוד מודה כי ביצע את העבירה ומתחייב לתנאים שונים - כמו תשלום קנס או פיצוי. לפי משרד המשפטים, בעוד כתבי האישום נגד שוטרים מהווים שיעור מזערי מכלל כתבי האישום שמגישה הפרקליטות (כ-0.02%), ההסדרים המותנים עם שוטרים הם כ-10% מכלל ההסדרים המותנים אליהם היא הגיעה. כלומר, הסיכוי של שוטר שביצע עבירה לסיים את הפרשה ללא כתב אישום גדול במאות אחוזים מאזרח בנסיבות דומות.

בנוסף, ההרגשה לא פעם היא שהנהלים וההנחיות שמכתיבים את דרך פעולתה של מח"ש נועדו בעיקר למנוע העמדה לדין של שוטרים שסרחו. למשל, כדי להתמודד עם החשש מתלונות שווא, שוטרים נהנים מ"בדיקה מקדימה" במסגרתה בוחנים במח"ש האם יש בכלל הצדקה לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטר. אלא שבפועל יותר ממחצית מהתיקים נסגרים אפילו לפני בדיקה מקדימה - בהחלטה שהם לא מהווים עבירה או שהם מתאימים להליך משמעתי ולא פלילי.

זה לא הכל. גם במקרה הנדיר יחסית שבו נפתחה חקירה נגד שוטר, נוהל שנחשף בימים האחרונים קובע שאם היא נסגרה מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור - היא לא תופיע במרשם המשטרתי. זאת בניגוד לאזרחים, שעשויים להיות "מוכתמים" לשנים רבות בגלל חקירה שנסגרה. לדוגמה, אזרח שנחקר בחשד לשימוש בסמים קלים, יתקשה מאוד לקבל רישיון נשק ולעבוד כמאבטח, גם אם החקירה נסגרה מחוסר ראיות והוא לא הועמד לדין. מנגד, שוטר שנחשד באלימות כלפי אזרח, והתיק נגדו נסגר באותה עילה, יוכל להמשיך בתפקידו ללא כל הפרעה.

כל אלו יוצרים תחושה עמוקה של אי צדק, ושל קושי אמיתי למצות את הדין עם שוטרים שסרחו, לרבות כאלו שפגעו באזרחים. הרפורמה עליה הכריזו השר, היועמ"ש ומנהלת מח"ש, עשויה לשפר את השירות שמעניקה מח"ש לאזרחים, ואף להגביר מעט את האמון בה - אך היא לא עוסקת בבעיות האמיתיות של המחלקה. שם עוד דרוש טיפול שורש אמיתי.